גם אני כבר מתבייש בבג"ץ

גם אם חוק אינו קשור בדיוק לצדק, הרי מעט תבונה לא הייתה מזיקה למערכת הדין. והדין אינו רק נאומים נמלצים של שופטינו. כמה כסילות יש בהחלטה שקיבל זה עתה בית המשפט העליון, לפיה נמתין עוד שנתיים ואחריהן עוד שנתיים, כך אולי נאלץ להמתין עד 2222. רק אז אולי ייאותו להכריע בנושא חלוקת הנטל בדמות גיוס כללי לכולם.

אלא שאז כבר לא יהיה בית דין עליון. בשנת 2222 יחיו בארץ חרדים, ערבים ושני חילונים שיהיו חילונים של שבת. הערבים ישמרו על החרדים, החרדים יתפללו בעד הערבים שב-1948 הניפו דגלים לבנים לכניעה טרם נורה כדור אחד בסביבתם.

החרדים יחיו כמו שחיו אלפיים שנה, תחת חוקי הגויים. הם יעשו מה שיאמרו להם לעשות. הם לא יולידו כל כך הרבה ילדים כי המדינה הערבית שתשלוט לא תוכל לפרנס כל כך הרבה מהם.

איך יכולים שופטי בית דין עליון באיזושהי מדינה מערבית, להתיר לאי-צדק לשלוט? לאי-מוסריות לחגוג? אנחנו כבר בדרך לפרידה מוחלטת מהגדרה זו של מדינה מערבית, לא מעט בגלל חוקים כמו החוק המאפשר שוב ושוב דחייה של עשיית צדק עם מאות אלפים הצריכים לעבוד וללחום למען המתים באוהלה של תורה, ונוכח העובדה שבית המשפט העליון נראה כבר יותר ויותר כמו בית דין בסודן או בסעודיה. 

בית המשפט העליון נוצק פעם בידי אנשי תבונה ורגש, כדי לתקן. כדי שלא נהיה איראן. תחת זאת, נותנים לנערים חרדים לצאת מבתי המעצר במהירות שבה נכנסו אליהם, למרות שהכו שוטרים וקראו להם "נאצים".

איך? איך מתארים לעצמם השופטים המכובדים תוכל המדינה הזאת להתקיים כל עוד חרדים רבים מדי זוכים לחינוך ימי ביניימי, כל עוד הם יכולים לירוק על חיילי ישראל, להוקיע את שוטריה, לצפצף על החוקים שמאפשרים להם להקים מדינה בתוך מדינה, מדינה של אנשים שאינם עובדים, שמתים באוהלה של תורה.

כן, בית הדין העליון שתמיד מותקף על ידי גזענים, מותקף היום על ידי אזרחים רגילים, החיים פה ועובדים פה, ומשלמים לשופטים את משכורתם שאינה קטנה במיוחד, אבל מצפים מהם לאיזו תבונה, גם כאשר הדבר נוגע לדתיים. אלה שהיו רוצים בית משפט, לא בית משפח. אלה שאינם רוצים מים כשרים. אוויר כשר. אלה שמבקשים חברה מודרנית שהייתה פה טרם הוצאנו מהיהדות את עיקריה, עד שנותרה לנו יהדות איסלמית, קיצונית, מפלה, גזענית.

מילה אישית לשופטים מאדם זקן שלחם על הקמת המדינה הזאת: אט אט אני מאבד את היכולת לחיות בשלום עם עברי שלי ושל חבריי. לא הקמנו מדינה כדי שכך תפלו אותנו, החילונים, לרעה. הייתם אמורים להיות הדובדבן שעל קצף העוגה, אך החלטתם להפוך את המדינה שהקמנו למדינה שלא היינו לוחמים על הקמתה. נלחצתם. חזרתם לגטו. נראה כי הממשלה שהיא היום ועד קהילה לוחצת אתכם. אם אינכם מסוגלים לשפוט או להכריע, לפחות תתביישו.