מתפרת המדים בירכא עוברת לירוק

גג אחד בולט לאחרונה על רקע נוף הבתים הנמוכים של כפר ירכא בגליל. על הגג של מתפרת עייק - מפעל טקסטיל ותיק המייצר מדים לצה"ל - בוהקים בשמש 1,400 מטרים רבועים של פאנלים סולאריים כחלחלים, המפיקים 50 קילווואט חשמל.

ג'מיל עייק, מנהל המפעל, סיפר כי החליט להתקין את הפאנלים לאחר שלמד את הנושא. "מרגע שהבנתי שמדובר בצעד שיש לו רק יתרונות, הצגתי את הנושא לאחיי ולמנהיגי הכפר וקיבלתי את ברכת הדרך. כרגע התחושה היא שלא מדובר רק בפרויקט שעוזר לנו, אלא בפרויקט שכל הכפר מרוויח ממנו ולכן היה לנו חשוב להשקיע במערכת רצינית. אנו שוקלים בחיוב להתקין מערכת נוספת על גג מבנה נוסף בבעלותינו".

חלק מהנוף בירכא: הגג הסולארי של המפעל (צילום: "ירוק אנרגיה מהטבע")  

"מדובר בפרויקט ראשון מסוגו במגזר הדרוזי ועצם קיומו היה חשוב לנו, אבל כעת הוא מושך עניין ומבקרים רבים ואני משוכנע שיהיו פרויקטים נוספים", אמר ל-ynet רן מזרחי, מנכ"ל שותף בחברת "ירוק אנרגיה מהטבע", שהקימה את הפרויקט.

הסדרת ייצור חשמל מפאנלים סולאריים על גגות מבנים פרטיים או מסחריים התאפשרה רק באוגוסט 2008, אז פרסמה הרשות הציבורית - חשמל את התקנות בנושא. על פי התקנות שאושרו, ניתן להתקין על גג מבנה מערכת פאנלים סולאריים (פוטו וולטאיים) בקיבולת של עד 50 קילוואט ולמכור את העודפים לחברת החשמל בתעריף מיוחד - העומד על כ-2.10 ש"ח עבור כל קילווואט/שעה (לעומת כחצי שקל שאנו משלמים לחברת החשמל עבור כל קוט"ש שאנו צורכים).

מזרחי ציין כי עלות הפרויקט עמדה על כ-1.2 מיליון שקלים, וההשקעה בו היתה משותפת להנהלת המפעל ולחברה. "כל צד השקיע מחצית מן הסכום ובהמשך אנו צפויים להתחלק ברווחים". על פי חישוב שביצעו בחברה, ההשקעה צפויה להחזיר את עצמה תוך תקופה שבין חמש לשש שנים ומרגע החזרתה - צפוי רווח של כ-160 אלף שקלים בשנה.

"מפעל עייק עובד רק בין 7:00 ל-15:00 ולכן לא רק שהמערכת מכסה את צרכי החשמל שלו, אלא אף מייצרת עודפים בשעות שבהן יש שמש, והם נמכרים לחברת החשמל".

מפעל מתפרות עייק הוקם לפני כ-35 שנה על ידי נוהאד עייק, עם פרישתו משירות בתי הסוהר. מאז פעל המפעל ללא הפסקה גם בעיתות מלחמה. כיום מועסקים במפעל 75 עובדים המגיעים ברובם ממכפרי הסביבה.

על האופן שבו התקבל הפרויקט בכפר, מספר מזרחי כמעט בהתרגשות. "עבורנו כחברה מדובר היה בפרויקט הסולארי ראשון, ומכאן שהיה לנו חשוב לזכות בתמיכת ראשי הכפר ומנהיגי העדה. הדרוזים מחוברים לטבע ולאדמה, יש להם מודעות סביבתית גבוהה מאוד והם הבינו מיד את חשיבות הפרויקט וחשיבות האנרגיה הנקייה, לכן הפרויקט התקבל באהדה".