מיהו טרוריסט?

שמונה שנים לאחר פיגוע הטרור החמור ביותר בעולם, שהתרחש ב-11 בספטמבר 2001, לא הצליחו עדיין להגיע אפילו להגדרה מוסכמת לתיאור התופעה. הגדרת הטרור נתפסת כסוגיה סובייקטיבית, בבחינת "טרוריסט בעיני האחד הינו לוחם שחרור בעיני האחר". היעדר הסכמה באשר להגדרה זו, פוגם ביכולת לגבש חקיקה בינלאומית, לגבש בריתות ולאשרר אמנות נגד הטרור.

אולם הגדרת הטרור הינה רק מחלוקת אחת מני מחלוקות טרמינולוגיות רבות הקשורות להתמודדות עם הטרור. כך למשל חלוקים מקבלי החלטות, ראשי מערכות ביטחון וחוקרים, גם באשר למהות האיום – האם הטרור הינו פעולה עבריינית פושעת או אקט מלחמתי? המענה לסוגיה זו מגדיר מטבע הדברים את האמצעים הנדרשים להתמודדות עם התופעה.

אסכולת הטרור כאקט פלילי גורסת כי הכלים המתאימים להתמודדות עם האיום הינם אמצעי אכיפה ושיטור, בעוד שהאסכולה הנגדית קובעת כי רק אמצעים צבאיים יהיו אפקטיביים לצמצום התופעה.

על פניו שתי האסכולות צודקות. הטרור המודרני שבו נוקטים כיום גורמי הג'יהאד הגלובאלי, הינו אקט מלחמתי הן במהותו והן בהיקף הנזקים שהוא עלול לגרום. אולם פיגועי הטרור עצמם לא שונים בהכרח מפעילות פלילית "רגילה" – הטרוריסטים רוצחים, מציתים, הורסים, מטילים מורא ופחד כמו פושעים אחרים. לפיכך יש לקבוע כי הטרור הינו גם מלחמה וגם פשע, או במילים אחרות – פשע מלחמה.

מחלוקת טרמינולוגית אחרת קשורה להגדרת האויב – כיצד יש לכנות את הטרוריסטים, שלוחיו של בן לאדן וחבריהם? קיצונים? רדיקלים? ג'יהאדיסטים? פונדמנטליסטים? כיצד ניתן להבדיל אותם משאר חברי הקהילות המוסלמיות בעולם? יתרה מכך, כיצד יש לכנות את המתנגדים לאל-קאעידה ושלוחיו – מוסלמים מתונים? פרגמאטיים? סוגיה זו מטרידה מקבלי החלטות מערביים רבים, נוכח תלונות חוזרות ונשנות מצד חברי קהילות מוסלמיות שטוענים כי כינויים אלה מעליבים, מטעים ויוצרים אנטגוניזם בקרבם.

במקרים מסוימים אף ביקשו גורמים אלה שלא לכנותם "מוסלמים מתונים", כי עצם הכינוי פוגע במעמדם בתוך קהילתם ומטיל לכאורה ספק באמונתם ובמסירותם הדתית. נושא זה ראוי לדיון בתוך הקהילות המוסלמיות עצמן. אלה מחויבות להבהיר קודם כל לעצמן את ההבדל בין הג'יהאדיסטים הטרוריסטים לבין המוסלמים המתונים.

אולם העיסוק של מקבלי החלטות מערביים במחלוקת טרמינולוגית זו מיותר, משום שהטרוריסטים - פעילי הג'יהאד הגלובלי - העורפים בדם קר את ראשי אויביהם ורוצחים באופן מכוון אזרחים, נשים, וילדים, מניפים את דגל האיסלאם ומעידים על עצמם כמי שמבצעים פעולת ג'יהאד.

סוגיה טרמינולוגית אחרת נובעת למעשה מהנאיביות של אזרחי המערב עצמם העושים שימוש במונח - "לוחמה א-סימטרית" לתיאור תופעות של גרילה, התקוממות וטרור. מונח זה אמור לשקף מאבק בין שני צדדים שאינם שווים בעוצמתם הצבאית והוא מעורר קונוטציה של סיפור דוד וגוליית. המדינה המתמודדת עם הטרור נתפסת לכאורה כגוליית, בעוד ארגון הטרור הינו דוד.

אזרחי המדינות הליברליות-דמוקרטיות הנוטים להזדהות ולתמוך כמעט באופן אינסטינקטיבי עם הצד ה"חלש", מולכים שולל אחרי תפישת מציאות מוטעית זו. תמונת המציאות שונה ומשקפת "א-סימטרית הפוכה" שבה "מדינת גוליית" כפותה בידיה וברגליה על ידי ערכיה הליברליים, זכויות האדם והחקיקה הבינלאומית. במצב זה היא אינה יכולה לעשות שימוש אפקטיבי וממצה ביכולותיה הצבאיות. היא נאלצת להלחם ב"דוד מטורף" שלא רק שאינו מתחשב בחוקי המלחמה, בזכויות האדם ובערכים הליברליים, אלא הוא מנצל אותם באופן ציני בפעולותיו נגד המדינה.

סוגיות טרמינולוגיות אלה אינן בחזקת פלפול אקדמי גרידא. אלו מחלוקות אופרטיביות שחייבות להיפתר בהקדם על מנת להשיג את רמת שיתוף הפעולה הבינלאומית הנדרשת להתמודדות אפקטיבית עם האיום החמור של הג'יהאד הגלובאלי חובק העולם.