למיכה, בהערכה

כשמיכה ינון נכנס לתפקידו כראש מנהל תרבות לפני 12 שנה, הוא התקבל בצוננים. למען הדיוק, השולטים בכיפת המערכת התרבותית בישראל קיבלו את פניו בהפגנת מחאה רוגזת על "הצנחתו" של אדם חיצוני למיליה שבו כולם מכירים את כולם. ינון, איש בעל אורך רוח וניסיון רב בהלכות אדם, שמע והחריש. בדרכי נועם, שיתבררו כסימן ההיכר שלו, ובעבודה סיזיפית, שנעשית תמיד בצנעה וביושר, ינון הצליח בתפקידו לגרום גם למתנגדים חריפים לעמדותיו להעריך אותו. כל אלה היו שם אתמול (ו') כדי לומר תודה ולהיפרד כהלכה, ולא רק כי צריך, עם פרישתו מהתפקיד.

מחוות שכאלה הן עניין שאינו בשגרת יומה של הביצה התרבותית הישראלית. יוכיח זאת אותו אולם עצמו של תיאטרון הקאמרי, שמארח לפרקים בימי שישי בצהריים מחוות ליוצרים גדולים שהשפיעו על התרבות הישראלית, אך מרביתם אינם עוד איתנו. ינון, כאמור, הוא דוגמא לאדמיניסטרטור נדיר שהשפעתו על התרבות הישראלית אדירה ושאיפשר לתת חיים לעשייה מפוארת ובה בעת להיות נאהב על ידי הקהילה שאותה שרת.

המנחה, ג'קי לוי. האירוע קיבל את חסות פורום מוסדות התרבות

ששה שרי תרבות כיהנו במהלך 12 השנים בהן נשא ינון את המערכת על גבו. "היית שם בכל השנים הללו עוגן יציב, גם במים סוערים. גם כשניסו לטלטל את האונייה, לא ויתרת. למרות השקט האופייני לך, עמדת על דעתך ועל משמר עקרונותיך", אמרה שרת התרבות, לימור לבנת באירוע, שקיבל את חסותו של פורום מוסדות התרבות, המייצג 200 גופים אשר ביקשו להוקיר לו תודה על תרומתו.

לבנת דיברה על האמון וההערכה שרוכשים לו מנהלי המוסדות עימם עבד בשיתוף פעולה והזדהות מלאה. "ברוב תבונה ובשיקול דעת הצלחת לגשר ולקשר בין שרי התרבות, כמעט כולם, לבין גופי התרבות בשטח, הנאבקים על קיומם", אמרה לבנת, שהדגישה את תמיכתו הרבה של ינון בפריפריה ואת יוזמותיו המרובות באזורים שמחוץ למרכז ואמרה: "עולם התרבות הישראלי, שהוא אחת ההצלחות הגדולות ביותר שלנו, חב לך חוב גדול. כל אדם, מוכשר ככל שיהיה, ימצא את עצמו בנעליים גדולות ובמשימה הלא פשוטה למלא את מקומך".

ינון (ימין) עם תשורת פרידה. "לא עליך המלאכה לגמור" 

ינון, נרגש מאוד מן המחווה יוצאת הדופן ומהנוכחות המרשימה של העושים במלאכה שהגיעו לחלוק לו כבוד, אמר: "אני שמח שכולכם פה. אם הוריי ז"ל היו נוכחים באולם, הם היו רווים נחת. אבי היה נהנה ואמי, גם היתה מאמינה לכל הנאמר. זכיתי להיות בעצמי נוכח באולם ועל כך אני מודה לריבון כל המעשים.

"בשנות כהונתי המרתקות כראש מנהל תרבות, המון דברים יפים ראו עיניי ובגללם אני רוצה לחבק כאן את כולם. אני גאה להיות שותף עמכם לאחד המפעלים המוצלחים והמשגשגים שלנו – התרבות הישראלית, העברית והיהודית. זוהי בעיני הצלחה כבירה של כוח היצירה בחברה הישראלית. גם הרב תרבותיות שהתפתחה כאן בשנים האחרונות משמשת דבק מאחד ומלכד.

"נולדתי בירושלים והתחנכתי בתל אביב, ובכל פעילותי עסקתי בשילוב הייחודי הזה, שמהווה את הזהות המיוחדת של התרבות הישראלית. כשנולדתי בירושלים, בעיצומה של מלחמת העולם השנייה, התלבטו הוריי באשר לבחירת שמי, כי טרם התברר גורלם של בני משפחתנו בפולין. מתוך תקווה לא רצו לקרוא לי על שם קרובינו הנספים. אחי דרש לקרוא לי מיכה על שם ספר ילדים שאהב – "מיכה הקטן נוסע למושבה". כך נגזר עליי משחר ילדותי לעסוק בפריפריה ואכן הקדשתי לה חלק ניכר מזמני ויוזמותיי, ויש לכך תוצאות. אני רואה בכך תפקיד חשוב של הממלכה, לעסוק ביצירה ובצריכת התרבות, ממטולה ועד אילת. כמו בנושאים נוספים, גם בזאת יש צורך במקצה שיפורים ואני מקווה שממשיך דרכי במנהל התרבות יקדיש לכך את מרצו".

ינון הוסיף ברכות ואיחולים לראש מנהל התרבות הבא, שטרם נבחר, והוסיף עצה: "רבי טרפון אמר 'לא עליך המלאכה לגמור' ועשיתי כמצוותו. השארתי בעיות לא מעטות, המחכות לפתרון, אבל יש מי שימשיך במלאכה. התרבות יוצרת כאן ועכשיו ולא בשמים היא. כמו שכתוב: 'כי קרוב אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך לעשותו".