תבע את ישראכרט וחויב בהוצאות

אדם המחזיק בכרטיס אשראי של חברת ישראכרט טען כי שני חיובים מסוימים שבוצעו לכאורה באמצעות הכרטיס שלו ב- 13 בדצמבר 2008, בחנות להלבשה תחתונה לודז'יה רוטקס בצומת ביל"ו, בסך 3,040.47 שקל, לא בוצעו על-ידו ולא ברשותו.

• "יש מי ששומר על כרטיס האשראי שלכם"
  

בהגישו תביעה נגד ישראכרט בבית-המשפט לתביעות קטנות בקרית-גת  טען כי הוא היה בעבודתו במפעל "נשר" באותו יום. התובע אף הציג כרטיס נוכחות לפיו היה במפעל בשעות הרלוונטיות. לדברי האיש, משכורתו טובה, והוא לא היה מסתכן בהסתבכות במעשה מרמה עבור סכום פעוט של 3,000 שקל.

התובע עמד על כך כי הכרטיס היה מונח בארנקו אשר בכיסו כל העת, ולא ייתכן שנגנב והוחזר שלא על דעתו. בנוסף, ציין התובע, כי החתימה על טפסי הקנייה אינה חתימתו, ומספר הטלפון אינו מספרו.

ישראכרט מצאה קושי של ממש בגרסתו של התובע, וציינה כי התובע הסכים לבדיקת פוליגרף ואז חזר בו. בנוסף, ישראכרט הצביעה על כך שאין מרחק גדול בין מקום עבודתו של התובע במפעל "נשר" לבין צומת ביל"ו, שם נערכה הקנייה. לשיטת ישראכרט, קיימת אפשרות שהתובע מסר את הכרטיס לאחר והוא לא הוכיח שלא עשה כן.

התובע לא הוכיח גרסתו

השופט אלון אינפלד קבע כי אין ספק מוחשי שהקניות נעשו באמצעות כרטיס פיזי. על כן, לדבריו, יש שתי אפשרויות בלבד. האחת, כי כרטיס האשראי זויף, והשנייה כי נעשה שימוש בכרטיסו של התובע. התובע שלל בביטחון את האפשרות השנייה, אך אין כל אינדיקציה המחזקת את האפשרות הראשונה. "שני החיובים נעשו תוך דקה זה מזה, באותה חנות. לו היה מדובר בכרטיס מזויף, יש להניח כי הזייפן היה 'נהנה' מהאוצר שהחזיק עד שהיה הכרטיס נחסם. הקנייה מתאימה יותר לקנייה חד פעמית", קבע השופט.

השופט ציין כי ישנה אפשרות שאשתו של התובע, שלא הובאה על ידו לעדות, השתמשה בכרטיס, בהתחשב בכך שנקנו בחנות בעיקר לבני נשים.

השופט אינפלד קבע, כי התובע לא הרים את הנטל להוכיח כי היה שימוש לרעה בכרטיסו, וחייב אותו לשלם לישראכרט הוצאות של 400 שקל.

• לעיון בפסק הדין
  

• לאתר המשפט הישראלי פסק דין