והמנצחים של "אגדתא 2" הם...
מאות רבות של גולשים הצביעו עבור הסיפור הטוב בעיניהם בתחרות "אגדתא" של ynet ובני עקיבא. "חג השבועות של מרינה" נבחר במקום הראשון, ואחריו "סמטת גיטלי" ו"מדיטציה לפתיחת שער הרחמים". ולמי מהזוכים היה זה סיפור ביכורים?
300 סיפורים, שלושה שופטים, חמישה עולים לגמר, מאות רבות של מצביעים - ומנצח אחד: סיפורה של פנינה גפן - "חג השבועות של מרינה" - הוא הזוכה הגדול בתחרות "אגדתא 2" של ynet ובני עקיבא. 28 אחוז מהמצביעים הכתירו את סיפורה של גפן כטוב ביותר מבין העולים לגמר.
במקום השני ניצב סיפורו של יוסי ריבלין, "סמטת גיטלי" (כ-23 אחוז מהקולות), ואחריו - בהפרש של קול אחד בלבד - סיפורה של סיון הר-שפי, "מדיטציה לפתיחת שער הרחמים". צוות אגדתא מברך את הזוכים, ומאחל לכולם שנה טובה ומלאת יצירה.
בין אישי לאוניברסלי
גפן, שזכתה במקום הראשון, היא סטודנטית לתסריטאות בבית ספר לקולנוע סם שפיגל. על הסיפור המנצח היא מעידה כי שכב ב"מגירה" זמן רב, כשהוא בשלבי כתיבה ראשוניים. היא מספרת כי הדמות המשנית בסיפור מבוססת על אשה שהיא מכירה, שמעסיקה עוזרת בית מברית המועצות לשעבר.
"שמעתי סיפורים על מרינה, והדמות שלה שבתה אותי, יש לה עולם עשיר ונוגע", מספרת גפן. "אמנם הרבה חלקים מהסיפור מומצאים, אבל הקטע עם החתול היה אמיתי וכששמעתי אותו - החלטתי שאני צריכה לסיים את הסיפור. יש כל-כך הרבה רגישות במעשים שלה, שזה נגע בי עמוק בפנים".
גפן אומרת כי אמנם מדובר בסיפור עם אלמנטים יהודיים, ועם גיבורה שלוקחת את הקורא למקום אישי, אבל בסופו של דבר בסיפור יש גם משהו אוניברסלי יותר, הומני, שיכול לגעת בכל אדם, בכל מקום. לדברי גפן, זה גם אחד הדברים החשובים ביהדות, שמלכתחילה נועדה להשפיע על כל העולם ולהקרין החוצה. "אם אנו מסתכלים רק על דל"ת אמותנו, אם אנחנו נוגעים רק במעט אנשים - אנחנו מפספסים משהו", היא מסכמת.
ותודה לעמוס עוז
הזוכה במקום השני, יוסי ריבלין, הוא יועץ תקשורת במקצועו. בשיחה עם ynet הוא מתוודה כי "סמטת גיטלי" הוא בעצם הסיפור הראשון שכתב בחייו, לפני כשנה וחצי.
"את הסיפור כתבתי בעקבות טיול שעשיתי בשכונת הולדתו של עמוס עוז בירושלים", הוא מספר. "הייתי בפגישה כלשהי והיו לי שעה וחצי 'להרוג'. מכיוון שבדיוק סיימיתי את 'סיפור על אהבה וחושך', החלטתי שאטייל בשכונה שבה הוא נולד וכתב את רוב הספר עליה. זו שכונה חרדית, ליד כיכר השבת, ובעקבות הסיור בסמטאות עלה לי הרעיון לכתוב את הסיפור".
ריבלין אומר כי הוא קרא את התגובות לסיפורו, וחלק מן הביקורת שעולה מהן על השפה ששם בפי החרדים נכונה ביותר. על הטענות לדמיון בין סיפורו ל"גרין מייל" או ל"תהילה" אמר כי הדבר מחמיא לו, בעיקר מאחר שלא שמע על "גרין מייל" קודם לכן.
איך סיפור נולד
סיון הר-שפי, שזכתה במקום השלישי היא משוררת ועוסקת בכתיבת דוקטורט על שירת אורי צבי גרינברג. מפליא לשמוע כי למרות נסיונה, זהו בסך הכל הסיפור השני שכתבה בחייה.
על הזכייה היא אומרת כי זה משמח מאוד "ונותן תחושה של אישור להמשיך בדרך של כתיבת פרוזה, ולא רק שירים".
היא לא מרגישה גאווה בזכייה, אך מודה לה' על שנתן לה את השמחה הזו. הר-שפי מספרת כי כתבה את הסיפור בזמן התחרות, וסיימה אותו עשרה ימים לפני המועד האחרון להגשה. "התחרות איתגרה אותי", היא אומרת. "זו היתה עבורי חוויה טובה. הרבה זמן חשבתי לכתוב סיפור ותיארתי לעצמי שזה מצריך אורך נשימה, שבשירה הוא פחות נדרש. בכתיבה של הסיפור הזה הגעתי לחוויה שנבעה מבפנים, כמו השירה שלי. לא משהו מאולץ שמצריך חשיבה מוקדמת".
הר-שפי מבהירה כי הסיפור אינו מבוסס על אדם או מקרה מסוים, אבל הבעיה שעולה מתוכו - הרווקות המאוחרת - היא חוויה קשה לרבים מחברותיה וחבריה. "זו מכה שלא כתובה בתורה, ואני מאוד מתפללת שתהיה לה רפואה. בכוחותיי הדלים אני עושה מה שאני יכולה בתחום, אבל זה לא הרבה".
לפנייה לכתב/ת 
