מה המנהגים הייחודיים לראש השנה שחל בשבת?
א. השנה חל יום ראשון של ראש השנה בשבת, לכן מברכים לפני הדלקת הנרות - "להדליק נר של שבת ושל יום טוב".
ב. מברכים "שהחיינו" בשני הלילות, ורצוי להניח בלילה השני בגד או פרי חדש, ולכוון גם אליו.
ג. בלילה השני אסור להדביק את הנרות לפמוטים, לכן יש להכינם לפני ראש השנה, או להשתמש בנרונים חד-פעמיים שאינם נדבקים.
ג. מוסיפים בתפילת העמידה את קטעי התפילה המיוחדים לעשרת ימי תשובה. חוזרים על התפילה רק אם טעה ואמר "האל הקדוש", במקום "המלך הקדוש", ולא נזכר תוך כדי דיבור. טעות בתוספות האחרות אינה מחייבת חזרה.
ד. בסעודה נוהגים להוסיף מיני מאכלים לשם סימן טוב, (תפוח בדבש, רימונים וכו'), ואומרים "יהי רצון" באכילת כל מין. (למשל, באכילת התפוח: "יהי רצון מלפניך ה' אלוהינו, שתחדש עלינו, שנה מתוקה כדבש". לפני אכילת הרימונים אומרים: "יהי רצון מלפניך... שירבו זכויותינו כרימון". )
ג. מכיוון שיום ראשון של ראש השנה חל השנה בשבת, אין תוקעים בשופר ביום זה. בתפילה אומרים את התוספות המיוחדות לשבת. את תפילת תשליך דוחים האשכנזים ליום השני.
ד. יש המחלקים את סעודת החג לשני חלקים (ומברכים ברכת המזון בסיום כל חלק) כדי לקיים מצות סעודה שלישית הנוהגת בכל שבת. אחרים ישתדלו לאכול מיני מזונות בנפרד מהסעודה, כדי לקיים בזה סעודה שלישית.
ה. אין להתחיל בהכנות ליום השני לפני צאת השבת (בשעה 19:19). יש לומר "ברוך המבדיל בין קודש לקודש", לאחר צאת השבת, ורק אחר כך להתחיל בהכנות ובהדלקת הנרות.
מה עושים בליל שני של ראש השנה
א. הקידוש כולל גם את ההבדלה של מוצאי שבת. לכן מדליקים נר להבדלה, ומברכים לפי הסימן יקנה"ז, כלומר: י - יין, בורא פרי הגפן. ק - קידוש, מקדש ישראל ויום הזיכרון. נ - נר, בורא מאורי האש. ה - הבדלה, המבדיל בין קודש לקודש. ז - זמן, ברכת שהחיינו.ב. בקידוש נוהגים להניח פרי או בגד חדש, ולכוון בברכת שהחיינו גם אליו. (משיב: הרב שמואל שפירא, רבה של כוכב יאיר)
מומלצים
