אובמה שלף את העז, לטובת סנקציות
ההסברים התמוהים של האמריקנים לגבי הקפאת התוכנית להציב טילים באירופה, מרמזים באופן ברור: וושינגטון מקווה לתגמול רוסי בדמות ויתור על ההתנגדות לסנקציות על איראן. השאלה היא האם יש הסכמה מוקדמת בין וושינגטון למוסקבה
ארצות-הברית לא ביטלה את התוכנית להצבת מערכות ליירוט טילים בליסטיים במזרח-אירופה, אלא שינתה את מאפייניה ותבחן אותה מחדש ב-2015. עובדה זו ראויה להבלטה מיוחדת, מפני שהיא מרמזת בצורה די ברורה שממשל אובמה מציע למעשה עסקה לרוסים: השעיה, ואולי אף ביטול מוחלט של התוכנית, תמורת נכונות רוסית לשתף פעולה עם מהלכי המערב לנטרול תכנית הגרעין האיראנית.
וושינגטון רוצה להיכנס להידברות הדיפלומטית עם איראן כשבידה מנוף לחץ על טהרן. המנוף הזה מורכב מסנקציות חמורות, כולל אמברגו על דלק מזוקק - בעיקר בנזין ודיזל - שאיראן מייבאת 40 אחוז ממנו מבחוץ, והגבלות חמורות על עסקות פיננסים ומסחר עם איראן. מדינות האיחוד האירופי מוכנות להטיל סנקציות אלה, אבל בלי הסכמת רוסיה וסין אין סיכוי להעביר החלטה בעניין זה במועצת הביטחון.
נשיא רוסיה ואובמה במוסקבה. סיכום מוקדם? (צילום: AFP)
עד כה סירבה רוסיה להצטרף לתוכנית הסנקציות שהמערב מתכנן להטיל על איראן במקרה שהדיאלוג עמה בעניין הגרעין ייכשל. כעת מציעה ארצות-הברית לרוסיה ויתור אסטרטגי על אינטרסים שלה באירופה, בתקווה לקבל כתגמול ויתור רוסי בהקשר האיראני. השאלה המסקרנת היא האם יש כבר הסכמה מוקדמת בין הקרמלין לבית הלבן לעסקה כזו, והאם הסכמה זו היא שהביאה להשעיית התכנית האמריקנית.
בנוסף להתדיינות בנושא האיראני, ארצות-הברית נמצאת כעת בעיצומו של משא-ומתן עדין עם רוסיה על הסכם המשך בנוגע להתפרקות הדדית של שתי המעצמות מנשק אסטרטגי גרעיני. זו סיבה נוספת למחווה של רצון טוב כלפי הרוסים. לכן, החליט כנראה ממשל אובמה שהגיעה השעה להוציא את העז שהכניס ממשל בוש בתקווה למחוות גומלין רוסיות.
אחת האפשרויות היא שארצות-הברית שולחת לחמה על פני המים, בתקווה לייצר רצון טוב במוסקבה. ההקפאה וההודעה שוושינגטון תבחן מחדש את תכניתה בעוד שש שנים מרמזת שהצעד האמריקני הוא "על תנאי", ויהיה הפיך אם רוסיה תמשיך לתקוע מקלות בגלגלי המערב בשאלת הגרעין האיראני.
שלל תירוצים וקלף אחד חזק
ההנמקות שנתנו הדוברים האמריקניים בקושי מחזיקות מים. לפתע גילו מומחי הפנטגון כי תכנית הטילים האיראנית מתקדמת פחות מהר מכפי שחשבו. זאת, למרות שהאיראנים הפגינו דווקא בשנה האחרונה שהם מפתחים בהצלחה טילים ארוכי טווח (2,000 ק"מ ויותר) דוגמת ה"סג'יל" וטילים לשיגור לוויינים לחלל, המעידים על יכולת לפגוע במטרות בשטחה של מזרח אירופה.
הנימוק השני גם הוא תמוה. הנשיא אובמה טוען כי בידי ארצות-הברית יכולת מוכחת ליירט טילים ארוכי טווח מאיראן באמצעות מערכות ימיות דוגמת ה"אג'יס" (טילי SM-3) ומערכת יבשתית הנקראת "תאאד". הנשיא אובמה אף הודיע כי ארצות-הברית תחזיק בים התיכון שלוש ספינות הנושאות מערכות אלה, באופן שיוכלו ליירט טילים המגיעים מאיראן. אשר למערכות התרעה, הביא הפנטגון תכנית להציב מכ"מים זולים וניידים במדינות שונות במזרח התיכון ובדרום אירופה, כמו המכ"ם הפועל בתדרי X המוצב בישראל, שיתנו התרעה מספקת ויכולת ליירט טילים המשוגרים מאיראן. גם יכולת זו קיימת בצורה אמינה בידי ארצות-הברית כבר שנתיים.
מדוע אם כן ראתה עכשיו ארצות-הברית את האור והבינה בעיתוי הנוכחי שהיא יכולה להשעות את התכנית להצבת מערך יירוט בצ'כיה ובפולין? ניתן להעריך שעיתוי ההודעה האמריקנית והגורם העיקרי להחלטה קשורים במישרין לדיאלוג שארצות-הברית ובעלות בריתה אמורות לפתוח עם טהרן על השעיית תכנית הגרעין הצבאית שלה. נראה שארצות-הברית החליטה לשלוף את הקלף החזק הזה כדי לתגבר ולהעצים את עמדת המיקוח שלה עם האיראנים. אם טהרן תחשוש שהקרמלין, כתגמול למחווה האמריקנית, יסיר את התנגדותו לסבב נוסף של סנקציות - הפעם חמור מקודמיו - עשויים האייתולות לשקול ביתר כובד ראש ורצינות את הצעות הפשרה שיציגו בפניהם ארצות-הברית ובעלות בריתה.
גייטס של בוש - וגייטס של אובמה
התכנית להצבת מערך התרעה ויירוט אמריקני נגד טילים בליסטיים באירופה באה לעולם בתקופת ממשל בוש, כתוצאה ממגוון של אינטרסים פוליטיים וצבאיים שנוצרו בעקבות הרחבת ברית נאט"ו למדינות במזרח אירופה. האינטרס הצבאי האמריקני היה להציב מערך להתרעה ויירוט טילים סמוך ככל האפשר לרוסיה, כדי להגן על אירופה ועל ארצות-הברית מפני טילים בליסטיים ארוכי טווח וקצרי טווח שבידי רוסיה, ומפני טילים בליסטיים ארוכי טווח שאיראן וצפון קוריאה מפתחות.
האינטרס הפוליטי היה להפגין כלפי רוסיה וגם כלפי המדינות שהשתייכו בעבר לברית ורשה ומאוימות כעת על-ידי רוסיה, שארצות-הברית וברית נאט"ו מחויבות להגנת החברות החדשות בברית. הקרמלין ראה בהצבת מערך זה איום על המאזן האסטרטגי העדין בין רוסיה לבין המערב, שכן לרוסיה אין מערכות יירוט סמוך כל-כך לבסיסי השיגור של הטילים האסטרטגיים שבידי ארצות-הברית ונאט"ו.
העובדה שלמערב לא היתה - ועדיין אין - מערכת טילים רב שכבתית אמינה ליירוט טילים לא הפריעה לרוסים, בצדק, לראות במהלך האמריקני חזרה לימי המלחמה הקרה ואיום ישיר על ביטחונה הלאומי. לכן, רוסיה דרשה בתגובה מארצות-הברית לבטל את התכנית ואיימה להציב טילים בליסטיים קצרי טווח בקלינינגרד, באופן שיסכן בצורה מיידית וישירה את פולין, ליטא וצ'כיה.
שר ההגנה גייטס ושרת החוץ לשעבר, קונדוליסה רייס, לא היו שלמים עם המהלך שיזמו הנצים בממשל בוש, ובראשם סגן הנשיא דיק צ'ייני. הם רמזו בבירור כבר לפני שנתיים שארצות-הברית תהיה מוכנה לבטל בתנאים מסוימים את התכנית, אם רוסיה תגלה רצון טוב ושיתוף פעולה בנושא האיראני. גייטס המשיך בתפקידו כשר ההגנה גם בממשל אובמה, והוא כנראה הגורם העיקרי שדחף בתקופה האחרונה לביטול התכנית להצבת טילים כמחווה לרוסים.
