סוריה יוצאת למלחמה ברשת

מוחמד אל חסאני, עורך דין בעל נימת דיבור רכה, הוא נשיא הארגון הסורי לזכויות אדם. חסאני לא גדל על ברכי הרשת, אבל ההתמכרות החדשה של צעירי סוריה היא

אולי הדבר היחיד שעדיין מותיר את האוויר בריאותיו, בטיוליו היומיים מחוץ לתא כלאו, שם הוא נמק כיום.

אל-חסאני הוא הפעיל האחרון שהושלך לכלא, ועורר את מסע ההסברה לשחרורו. לפני כליאתו, אל-חסאני היה נתון ללחץ רב מצד השלטונות הסורים, בשל עבודת הפיקוח שלו על פעולתו של "בית המשפט העליון לביטחון המדינה", שהוא בית משפט מיוחד בסוריה בו נשפטים מתנגדי משטר.

ב-23 ביולי 2009, קיבל אל-חסאני שיחת טלפון מ"דירקטורט המודיעין הציבורי", שירות הביטחון הפנימי הסורי, וזומן לכמה "פגישות". מעט אחר כך הוא נעלם, נאסר בעילום שם, ובלא שתהא לו שהות לומר למשפחתו היכן הוא. מעצרו לכאורה, הקל את עבודתו של בית המשפט העליון לביטחון המדינה.

קמפיין וירטואלי שהושק לשחרורו והיוצא בביקורת חדה ביחס לזכויות אדם בסוריה, זכה כבר למאות חתימות שהגיעו גם מתוככי סוריה. יש לזכור שבשעה שבמדינות המערב, חתימה על עצומה מקוונת היא עניין של מה בכך – בסוריה אתה מסכן את חייך בחתימה על אחת.

ניצני מחאה ברשת

וזוהי לא העצומה היחידה. עצומה מקוונת אחרת שהצליחה מאוד בסוריה, אורגנה על ידי חסן אל זרקי וארבעה מחבריו, שפתחו עצומה מקוונת כנגד התעריפים הגבוהים של

שיחות טלפון סלולרי במדינה, וכנגד חברות הסלולר הסוריות – שהפכו ל"קורבנות" הראשונים של אקטיביזם מקוון בסוריה.

העצומה השיגה 5,630 חתימות – למה שנראה כניצחון קטן וניצן מחאה ברשת שהצליח לפרוח. החברות אומנם לא הגיבו באופן ישיר לקמפיין, אך החלו בשיווק תוכניות חדשות בתעריפים מוזלים לצעירים.

עצומות מקוונות שימשו למטרות נוספות חשובות יותר ופחות: ביטולו של חוק נישואים אזרחיים (קבוצת הפייסבוק שהוקמה כוללת יותר מ-1500 חברים), עידוד של מודעות להטרדה מינית, ואיסוף תרומות לקורבן אונס בת ארבע. ולבסוף - עצומה מקוונת כנגד חסימת פייסבוק בסוריה.

למי שייכת רמת הגולן?

באופן מפתיע, בשבוע האחרון מנצל הממשל הסורי מחלוקת פוליטית המוכרת לנו מאוד, כדי להצדיק את חסימת פייסבוק בסוריה. הסיבה, על פי דיווח של אל קודס אל ערבי היוצא בלונדון, היא העובדה שמנהלי הרשת החברתית נכנעו ללחץ של תושבים מרמת הגולן, שהתרעמו על כך שרמת הגולן נמצאת אך ורק במדינת סוריה. כעת ניתן

לבחור באזור המגורים "רמת הגולן, ישראל".

הסורים כמובן, זועמים על הצעד בעל המשמעות הפוליטית – אך כאמור, מנצלים גם את הכסות הזו כדי לחסום את האתר כליל, לרבות חסימת אמצעי עקיפה שונים ששימשו את צעירי סוריה להמשיך ולגלוש שם.

"שלטון רודני לא יכול להתקיים לעד"

אך פעילי הרשת הסורים אינם נכנעים. הם ממשיכים לכתוב בפורומים כמו www.akhawia.net המוקדשים למחשבה חופשית.

אחד מעורכיו, קארים ארבאזי, נשפט בשבוע שעבר לשלוש שנים בכלא הסורי באשמת "פרסום מידע שהחליש את מצב האומה".

בלוגר אחר, אהד אל הינדי, מי שכבר בילה בעצמו זמן בכלא לאחר שהעז להרים קול מחאה, אינו מתרגש מתגובת המשטר. "עצומות מקוונות", הוא אומר לנו, "אמנם לא יפילו משטר מדכא. אך לחץ קבוע של מחאה הצומחת מלמטה, עשוי לגרום לוושינגטון, ולאחר מכן לסוריה - להבין ששלטון רודני לא יכול להתקיים לעד".

ניב ליליאן הוא עורך ערוץ המחשבים והאינטרנט

ניר בומס הוא סגן נשיא המרכז לחקר החופש במזרח התיכון