לפאתי מזרח: טיולים בעקבות בתי כנסת עתיקים
עד כה נחשפו בארץ כ-90 בתי כנסת עתיקים. לקראת יום הכיפורים, אתם מוזמנים לבקר בארבעה מהם: במעון-נירים, בחורבת ענים שביער יתיר ובחורבת רימון שביער להב - בדרום; ובנבוריה שביער ביריה - בצפון
בית הכנסת במעון-נירים
רצפת הפסיפס המעוטרת בחורבת מעון שבנגב המערבי, היא שריד לבית כנסת מהתקופה הביזנטית (המאות ה-5 וה-6 לספירה). 1,500 שנה חיכה הפסיפס עד שנחשף שוב לקהל הרחב. תוכלו להגיע לכאן מכביש 232. הכביש ממשיך לשדרות ודרומה, בד בד עם גבול רצועת עזה - עד קיבוץ נירים. בצומת מעון פונים ימינה. ליד הקיבוץ שוכנים שרידי חורבת מעון, עיר קדומה מתקופת המשנה והתלמוד.
הפסיפס, מהיפים שנתגלו בארץ, נמצא בחפירות ההצלה שנערכו במקום ב-1957, אך הוזנח במשך השנים. ב-2006 הוצא הפסיפס מהמקום, והועבר לטיפול ולשחזור במעבדות השימור של רשות העתיקות, במוזיאון רוקפלר בירושלים.
לפני כחצי שנה הושב הפסיפס למקומו. בסיוע קק"ל והמועצה האזורית אשכול המקום שופץ ושולט, והוכשרו בו דרכי גישה והליכה, כולל נגישות לנכים.
הפסיפס שהושב למקומו (צילום: דוד גרינשפיין, ארכיון צילומי קק"ל)
בית הכנסת הפונה לצפון-מזרח, לכיוון ירושלים, מעיד על קהילה יהודית גדולה ועשירה שחייתה במקום בתקופה הביזנטית. בפסיפס מופיעה גפן משתרגת, ובתוכה 55 מדליונים שבהם איורים המתארים את חיי היומיום בכרם, בתעשיית היין, וכן בעלי חיים שונים.
נוסף על אלה, מופיעה בפסיפס מנורה בעלת שבעה קנים, הניצבת על שלוש רגליים שצורתן כרגלי אריה. לצדן אתרוגים, שופר ולולב. לצד המנורה עצי דקל ואריות, סמלים של ממלכת יהודה. במקום נמצאו מטבעות ותשמישי קדושה יהודיים, שהשתייכו כנראה לארון הקודש ולפרוכת, כמו גם שברי נרות חרס וזכוכית וכ-20 קמעות, חלקן של נשים המבקשות בריאות טובה.
לפיקניק תוכלו לעצור ביער בארי. בחניון נאחביר, למרגלות מגדל המים בבארי הישנה, יש שולחנות פיקניק, מתקני משחק לילדים ושירותים. החניון מותאם למוגבלים בתנועה ולעגלות. שולחנות פיקניק תוכלו למצוא גם בחניון רעים, בגדת נחל גרר בכביש סעד-רעים (כביש 232), בחניון סעד, מדרום לצומת סעד, ובחניון חרבת מדור על "דרך מתקני המים" שביער בארי.
חורבת ענים ביער יתיר
יער יתיר שבדרום הר חברון, הגדול ביערות ישראל (40 אלף דונם), יפגיש אתכם עם שרידי מצודה מהתקופה הישראלית הקדומה ועם בית כנסת מפואר. תוכלו להגיע לכאן מכביש צומת שוקת-ערד (כביש מס' 31). כשני ק"מ ממזרח לחורה עולה כביש המוליך אל היער. שרידי עיר הלוויים המקראית יתיר משתרעים על יותר מ-1,000 דונם.
הסיור בחורבה מתחיל בבאר יתיר, הסמוכה לדרך הנוף. בפסגת החורבה תצפית מרשימה על הסביבה. ח'ירבת ע'וינא א-תחתא, בלב יער יתיר, היא ככל הנראה שריד היישוב המקראי ענים (יהושע ט"ז, 50). במאה ה-4 לספירה כתב בישוף קיסריה, אבסביוס: "יש בדרומא כפר אחד גדול מאוד של יהודים נקרא עניא, תשעה מילים מחברון דרומה".
בתקופה הביזנטית היה כאן כפר יהודי, ששכן על גבעה נמוכה, מוקפת שני יובלים של נחל ענים. היישוב השתרע על כ-80 דונם. בראש חורבת ענים מצודה מתקופת מלכי יהודה, במאות ה-7 וה-8 לפנה"ס.
"כפר אחד... של יהודים נקרא עניא" (צילום: באדיבות ארכיון צילומי קק"ל)
בית הכנסת המרשים נוסד במאה ה-4 לספירה והתקיים עד המאה ה-8. בימת ארון הקודש נקבעה בקיר הצפוני, בכיוון ירושלים. לאורך הקיר המזרחי, ששימש חזית בית הכנסת, נחשפה אכסדרת כניסה ובחזיתה אדנים, עמודים וכותרות. במרכז החצר של בית הכנסת בור מים. בתקופה המוסלמית הקדומה ועד לתקופה הממלוכית, שימש המבנה מסגד.
מדרום ליישוב, בגבעה המיוערת כיום, פעל "אזור התעשייה" של הכפר. במקום שביל באורך כ-600 מטר, העובר לצד המתקנים החקלאיים הקדומים - גת להפקת יין, ובית בד להפקת שמן זית. בקצה השביל, ליד בור מים, הוקם חניון לפיקניק. במצודת היערנים שביער עומד לרשות המטיילים ב"שביל ישראל" חדר אירוח ומידע, ללא צורך בתיאום מוקדם.
חורבת רימון ביער להב
יער להב משתרע על פני יותר מ-30 אלף דונם ומשופע חניונים, מסלולי אופניים, מצפורים ואתרים ארכיאולוגיים. מגיעים לכאן מכביש מס' 3255, חולפים על פני דביר ומגיעים לכביש הגישה ליער להב (בין סימני קילומטר 9-8). חורבת רימון שוכנת בדרום שפלת יהודה, בפאתי היער, כחצי קילומטר מדרום לקיבוץ להב. הגבעה שבראשה נמצאת החורבה (470 מטר) משקיפה על בקעת יבל, שאדמותיה הפוריות שימשו את התושבים.שרידי היישוב הקדום משתרעים על פני כ-100 דונם. בתקופה הרומית והביזנטית נקרא האזור שמדרום לחברון בשם דרומא. בחפירות שנערכו באתר התגלו שרידי יישוב יהודי מימי בית שני, ביניהם גם חרס (אוסטרקון) עם הכתובת העברית "שמע (ון)" או "שמנן (…)" ומטבע מימי המרד ברומאים (67 לספירה).
ממצא ועליו כתובת מיער להב (צילום: באדיבות רשות העתיקות)
בית הכנסת המרשים נבנה במאה ה-3 לספירה, על שרידי מבנה קדום יותר. פריטים ממנו, כמו משקופים וכותרות, שימשו לבניית בית הכנסת המחודש במאה ה-6. במזרח בית הכנסת בסיס ובו שלושה אדנים של עמודים. בצד הצפוני של בית הכנסת, הפונה לירושלים, הייתה במה באורך חמישה מטרים.
הרצפה המפוארת של בית הכנסת הונחה בסוף המאה ה-6 לספירה. במרכזה נחקקו חמש רוזטות בעלות שישה עלים, ומנורה בעלת שבעה קנים. במקום התגלו עשרות כלי ברונזה, תכשיטים ושני כלי חרס שהכילו 47 מטבעות זהב מהמאות ה-4 וה-5 לספירה.
רימון המקראית, הנזכרת בנחלת שבט שמעון (יהושע י"ט, 7), נמצאת, ככל הנראה, בתל חליף. במקום התגלו שרידי עיר מבוצרת מתקופת הברונזה הקדומה. בתקופה הישראלית הקדומה שכנה כאן עיר גדולה, שחרבה כנראה במסע סנחריב מלך אשור ב-701 לפנה"ס. באתר התגלו גם שרידי יישוב מתקופות מאוחרות יותר, ומערות קבורה יהודיות מהמאה ה-2 וה-3 לספירה, עדות ליישוב יהודי שהמשיך להתקיים באזור גם לאחר מרד בר כוכבא.
בשנים האחרונות הוכשרו ביער דרכי נוף, שבילי טיול וחניוני פיקניק שנגישים גם לבעלי מוגבלויות.
בית כנסת נבוריה ביער ביריה
יער ביריה משתרע על פני כ-20 אלף דונם, ועשיר באתרי טבע, בוסתנים ומעיינות, דרכי נוף, שבילי טיול, חניונים ומצפורים. דרך הנוף החוצה את היער, לאורך 12 ק"מ, מסומנת בירוק. הדרך מתחילה בכביש ראש פינה-קריית שמונה, מצפון לצומת מחניים (כביש מס' 90, בין סימני ק"מ 444-443) ומסתיימת מדרום למושב דלתון (כביש מס' 886, בין סימני ק"מ 42-41). בית כנסת נבוריה נמצא באמצע הדרך, ממערב לעמוקה.
שרידי בית הכנסת המפואר של נבוריה, אחד הקדומים בגליל, שוכנים בצד דרך הנוף. היישוב היהודי נבוריה התקיים בימי בית ראשון ושני. בית הכנסת ששכן במקום הורחב ככל הנראה באמצע המאה ה-3, אך חרב ברעידת אדמה (363 לספירה) והיישוב נעזב למשך כ-200 שנה.
אחד מבתי הכנסת הקדומים בגליל. נבוריה (צילום: מירה זר, קק"ל)
רק ב-564 נבנה בית הכנסת מחדש. בכתובת נדירה שעיטרה את משקוף הפתח המרכזי, ומוצגת כיום במוזיאון ישראל, נכתב:
"למספר ארבע מאות תשעים וארבע שנה לחורבן הבית נבנה בסרר חנינא בן ליזר ולוליאנא בר יודן" (בעת כהונתם של השניים כראשי הקהילה). המבנה שרד עד 640 לספירה לערך. חזיתו שוחזרה, בחלקה, בפעילות משותפת של קק"ל ורשות העתיקות.
במרכז היער מצודת ביריה, המסמלת את ההתיישבות היהודית בגליל. במצודה פועלים תחנת מידע ומרכז מבקרים, המספר את סיפורה של ביריה ההיסטורית. תוכלו לבקר במקום בימי א'-ה' ב-16:00-9:00. הכניסה ללא תשלום.
ביער הוכשרו חניונים רבים, שכולם מתחילים במצודת ביריה: שביל נבוריה (אדום) מגיע לקבר יונתן בן עוזיאל, שביל בעקבות לוחמים (סגול) מגיע לצפת והשביל השלישי (כחול) מגיע לעין יבנית.
לפנייה לכתב/ת 
