זכרון אושוויץ מתיר לנו הכל?

ביזוי השואה החל כאשר מנחם בגין קרא לערפאת "היטלר במקלט". אך בשואה אסור לסחור. גם לא נגד שופט יהודי ציוני מדרום אפריקה, שביקר את ניהול ה"מלחמה" בעזה וטען - ובצדק, שהייתה טבח.

יהודים שמכנים את חיילי צה"ל והמשטרה "נאצים", כבר הפנימו את הסיסמה "היטלר במקלט". הוא הדין כשראש הממשלה עומד מול העולם וצועק בהתכוונות רטורית, "שמעו נא, כן הייתה שואה". המכחיש את מכחיש השואה הוא שחקן, לא חכם.

אחרי עזה יש בנו בכי עמוק על טפשות מנהיגנו, שהפכו את זכרון אושוויץ לציווי לפיו הכל מותר לנו, גם מלחמה בטנקים ומטוסים נגד ילדים ונשים. נכון שאותו צדק שהדריך את אהוד ברק וגבי אשכנזי בעזה היה זה שהדריך את האנגלים, כשנקמו על הפצצות לונדון בהפצצה על דרזדן. אבל הרי הם היו חזקים, ולחזק מותר. נתניהו עמד כפושט יד מול גנגסטרים ממינו של שליט לוב. אבל הוא לא צריך מפות יש לו נפט ולו מותר הכול. ככה זה.

הרי אין אמת אחת. אין מוסר אחד, ואין מלחמה צודקת. יש מלחמה חכמה ויש מלחמה טיפשית. מה שעשה נתניהו באו"ם היה שטות פתטית. ההיסטוריה מוכיחה שמה שהיה פעם הומאני, כמו המהפכות הצרפתית והרוסית, הפך בסופו של דבר למכוות דמים.

בקיץ 1944 זרקו ילדים קטנים ישר לאש, ועליהם אמר אחר כך בן גוריון שהלכו כמו צאן לטבח. עליהם מדבר נתניהו כשהוא מנופף בהחלטות ועידת ואנזה באו"ם. אך האם צריך לעמוד מול עם ועדה ולומר, "לא, אתם טועים, כן היתה שואה"? את זה אומר אדם שחושב בעיקר על יפי דבריו ועל איך שינופף בידיו. ניצול שואה היה צועק, אם היה צועק, בשברים של שופר.

מדינות העולם אכן ביצעו מעשים אכזריים יותר משעשו חכמי עזה. אבל במקום לעמוד ולומר כמה שונאים אותנו, על נתניהו לעשות את מה שצריך: בנה חברה שכולנו נאהב, שתהיה חזקה אך חכמה. אל תדבר על צדק שהוא ערך יחסי. דבר רק בתחבולות.

נאום נתניהו היה איפוא הצטדקות גנדרנית. איזה ויכוח יכול להיות למדינה שנבנתה על ידי ניצולי שואה ולמענם עם רשע כאחמדינג'אד? אולי אין בארץ מדממת הזאת מקום לשני עמים צודקים כל כך? אולי אי צדק אחד מכסה על אי צדק שני, ושום משחק בתיאטרון העוועים של האומות המאוחדות לא ישנה אדם אחד מחמדנותו. נתניהו, אמור לחבריך שאין לך מספיק מטוסים כדי להיאבק במדינה כארצות הברית שהצילה אותך במלחמת יום הכיפורים על ידי שילוח רכבת אווירית. אל תשחק בהצגה של סבל ניצולי שואה, כי מכחישי שואה לא יקבלו אותה.

בכמה ערבים מסכנים יריתי במלחמה כדי שבנותיי תוכלנה יום אחד להיות בעד אלה שנולדו למי שרק נפצעו מידי? כמה יהודים הרג הערבי שלא הרגתי כדי שבתו תחיה בכבוד?

שום היסטוריה, נוראה ככל שתהיה, וליהודים אכן הייתה היסטוריה רעה במיוחד - אינה מצדיקה הרג של חף מפשע אחד. מי שחלש צריך לעשות שלום, ואם לעשות מלחמה בחר - הרי רק בתחבולות. לא בטנקים כבדים נגד ילדים, לא בפורנורפיה היסטרית מול העולם תוך נפנוף בתוכניות הבנייה של אושוויץ.

לעם הזה, שאינו חכם כמו שהיו פעם היהודים, מגיע לא רק ממשלה של שרים בלי תיקים, אלא גם תבונה ואומץ.