תכף יתחיל הטקס המצחיק הזה צ'ק-נשיקה-חיבוק

בואי, עיּוני, מתחילים לעבוד. וואו, איזה אולם מפואר דפקו פה. כפרה שלי, זאת ממש חתונה של מליאַנים. איזה חנטריש החתן. ראית איך הוא התווכח איתנו על המחיר? ופה הוא זורק ימבַּה כסף. רק רגע, שנייה... איפה שמתי את הבטריות הרזרוויות? שיט! שוב פעם שכחתי... נקווה שהמַטען לא יעשה לנו בעיות.

הנה היא. איזה שמלה יפה, מלאה נצנצים. מה את חושבת, מצלמתוּש, הם יהרסו לך את הפלאש? קצת מלאה הכלה, לא? לא נורא. בטח ירדה על כמה בורקסים במזנון איך שנכנסה. אויש! מה יש לצלם הווידיאו הזה? כל הזמן דוחף ומשתלט לי על כל האקשן. כל פעם שיוצא לי לתפוס זווית טובה, המניאק הזה דוחף אותי. עוד אחד חושב את עצמו שפילברג עאלק.

תראי! תראי! שם בכניסה. נו... את הבטטה הזאת עטופה בסדין לבן. מי זאת? אוי לא! זאת האמא של הכלה. הסתבכנו... עכשיו גם היא תתחיל לחלק לנו הוראות את מי ומה לצלם. במחשבה שנייה, יש לנו מזל, יודעת למה? כי אנחנו נסבול אותה רק הערב. אבל החתן המסכן, תארי לך עיוני שלי, איזה חרא הוא הולך לחטוף ממנה כל החיים שלו.

מה למה? מה לא הבנת, קנון זום דיגיטלי שלי? כן, בגלל שהוא לקח לבטטה המחומצנת את הבת היקרה שלה, זה למה! אני לא מקנא בו. מה אמרת כפרה? אה... היא לא נכנסת כולה לעדשה? בסדר, רגע, תכף נחליף למספר גדול, אוקיי?

רק מהחיבוקים אפשר ללמוד מי נגד מי פה

בואי נתפוס את הזווית הזאת, בּוּל על הלובי של הכניסה. עוד מעט יתחיל הטקס המצחיק הזה צ'ק-נשיקה-חיבוק-חיוך שכל אורח חייב לעבור לפני שהוא כובש את הכסא ומגיע לנחלה ולרבע עוף. את כבר יודעת, מצלמתוש, מה צריך כאן נכון? זום בודד וקליק על כל אחד שמנשק את החתן-כלה.

תראי, הערב רק התחיל, אבל החתן-כלה נראים מה זה עייפים. החיוכים הסתמיים שהם מפזרים לכולם בטח עשו להם נקע בלסת. תדעי לך שרק מהחיבוקים אפשר ללמוד מי נגד מי פה. הנה, את רואה את הטאוויל הזה עם הנעלי ספורט נותן צ'פחה לחתן וכמעט מפיל אותו, תנחשי מאיזה צד הוא? נכון!

זאת הגבוהה, נו, זאת עם התיק ג'ינס והמכנסיים הצבעוניים, זאת בטוח החברה הרווקה הנצחית של הכלה. תדעי לך שאחת כזאת באה לחתונה רק כי היא ממש, אבל ממש מוכרחה, מפני שהכלה היא החברה הכי טובה שלה. בטח קוראים לה צופיה, או רננה. היא תשגע את המלצרית כל הערב בבקשות מוזרות, כל מיני תה צמחים ומשהו צמחוני לנשנוש.

וואו, וואו רגע, רגע... תראי את הרגליים הארוכות האלה במגפיים. מי זאת? אמא'לה, איזה מהממת. נו באמת? אל תעלבי לי עכשיו, את יודעת, עיוני, שאת היחידה בחיי. מה? לי לא מותר ליהנות מהפּרח הזה שמנשק את החתן? הייתי מת שיצלמו אותי עכשיו מדביק לה את השפתיים שלי.

אל תדאגי, אני לא הולך להתחיל איתה. אין סיכוי. ראיתי כבר את החבר הבריון שלה, זה עם הבלורית המחומצנת והעגיל, מחזיק מרטיני בבר. נראה לך שאני אסתבך איתו? חוץ מזה, אנחנו עובדים נשמה, אל תשכחי את זה. לא באנו ליהנות. 

בטוח איזה גורו כבר גנב לה את המוח

נו, בחייך, מה את מזכירה לי עכשיו את שולמית? את לא מבינה שאני ואת צריכים להיות בפוקוס. חוץ מזה היא כבר היסטוריה, תמונת פילם דהויה. תזכרי דבר אחד, מצלמתוקה שלי, היא זאת שעזבה אותי שבועיים לפני החתונה, ככה פתאום. היא אמרה שהיא צריכה לחפש את הרוחניות שבּה. חתכה איתי ונסעה להודו, המסריחה הזאת. אל תשאלי אותי יותר עליה, אין לי מושג איפה היא. בטח אפופה בריחות גללים של פרות. אם היא לא בסוטול, אז בטוח איזה גורו כבר גנב לה את המוח.מגיע לה, על זה שקרעה לי את הלב.

נו, מה את רוצה, הכל באשמתך! רק מלחשוב על זה, הידיים שלי התחילו לרעוד. עכשיו צריך למחוק את כל התמונות האחרונות ולהתחיל שוב. תהרגי אותי, אף פעם לא מבין את הקטע הזה. למה צריך לצלם כל מי שנכנס. מי בכלל מסתכל על התמונות האלה? רגע, אולי... אולי זה כדי לוודא שאף אורח לא התפלח לחתונה בלי לתרום את חלקו למאמץ להוציא הזוג מהברוך הכלכלי שהפילו על עצמם.

סוף-סוף אוכל! בואי עיוני, הדחליל על הבמה הפסיק לזייף ושחרר את כולם לשולחנות לזלול. בשביל זה הם פה, מה את חושבת? וכמו תמיד, אף אחד לא שם לב שיש פה גם צלם ולא רק מצלמה. אף אחד לא ידאג לנו. אני הולך לחטוף שאריות של סלט מהשולחן של החתן-כלה. למסכנים האלו ממילא לא יהיה מתי לאכול.

שבירת הכוס תקבע את גורלה של הזוגיות הזאת

לא, כפרה, אל תיחלשי לי עכשיו דווקא בקידושין, אסור לך! הם יהרגו אותי. אני מבטיח לך שבקיץ נלך לצלם אנטילופות נטרפות על ידי נמרים, שהעדשה שלך תקלוט פרחים וג'ונגל פראי, לא כמו הממוטות האלה עם עניבה ששועטות עכשיו למזנון כאילו אין מחר. בחיית, את חייבת להחזיק מעמד עוד קצת.

ועכשיו, מצלמתוש, אנחנו צריכים ריכוז עילאי, כי עכשיו זה הקטע עם הכוס ששוברים. נקווה שהוא יצליח בפעם הראשונה. מה? את לא מבינה? תדעי לך ששבירת הכוס זה מה שיקבע את גורלה של הזוגיות הזאת, לטוב ולרע. מה את מסתכלת עלי עם העדשה שלך ככה?

בואי אני אסביר לך. אם החתן שובר את הכוס במכה הראשונה, הנישואים יחזיקו מעמד מלא שנים ויהיו להם המון ילדים חמודים ונודניקים. אבל אם, חס וחלילה וחס, הוא ישבור את הרגל ולא את הכוס, שיילכו על הבוקר לרבנות לבקש גט. הנישואים האלה הם טעות אחת ענקית, וכדאי להם לגמור עם זה מיד.

איך הגעתי לתובנה הזאת את שואלת? ובכן, יקירתי היקרה והקרירה עם 15 מגה פיקסלים, מי היה ביותר חתונות מכל אדם אחר חוץ מהרב? את מי הזמינו לצלם שבירת כוסות, רגליים, או רצפת אולם? נכון! אני ולא אחר. זאת החוכמה שצברתי עם השנים ואני אומר לך זה בדוק!

עכשיו אני צריך קצת זום על החתן ואחר כך על הכלה. מה? אה, יש לה פלוּלה. טוב, אני כבר אוריד אותה בפוטושופ, אל תדאגי. אבל תדעי לך שהזום המעולה שלך, מצלמתוש, זה כמו בחיים. מרחוק כולם יפים ושלמים, אבל כשמתקרבים אליהם, פתאום מגלים את כל הפגמים והחסרונות.

אני מקווה בשביל הזוג הטרי שהם כן התקרבו זה לזה לפני שהחליטו לחתום את גורלם בטבעת זהב ושתי חותנות נודניקיות. מה זה "התקרבו"? זה אומר שהוא והיא בדקו את הסחורה, עשו עליה זום רצח, ורק אז החליטו שכדאי. זה כמו שלפעמים אני מנקה אותך מבפנים.

יאללה, כפרה, יש לנו מחר בר-מצווה עם ילד כאפות לבנבן. אין מה לעשות, צריך להתפרנס איכשהו, לא?