תורת הטיפול הפסיכולוגי

הדרך הארוכה שעברה אסטל פרנקל מהיפית חילונית בישראל לפסיכולוגית חרדית בארצות הברית, הובילה אותה למסקנה שאדם חייב לחוות משברים, וגם לדעת לנצל אותם. או כפי שהיא מנסחת זאת: "הכישלון הוא השער שבו אנו חייבים לעבור". פרנקל מכירה את ה"שער" משני צדדיו. אוסף המשברים הפרטי שלה הוא שהוביל אותה בסופו של דבר ללימודי פסיכולוגיה, ולפיתוח שיטת "הטיפול היהודי" - שיטה המשלבת תובנות רוחניות בטיפול הפסיכולוגי.

בספרה "סוד הטיפול היהודי", שיצא לאחרונה בעברית בהוצאת "כתר", היא מציגה את התנ"ך ככלי טיפולי, ואת החזרה בתשובה כחלק מטיפול פסיכולוגי. המטרה היא לא ללמוד מה קרה לבני ישראל במצרים או מה אמר אלוקים למשה, אלא למצוא את עצמך בסיפור התנכ"י מתוך תפישה שהם מתקיימים בכל אחד מאיתנו - ולהשתמש בלימוד התורה כתרפיה. 

מיתוסים להתבוננות פנימית

"יש בתורה מיתוסים גדולים שאם בודקים, רואים שהם מופיעים בצורות דומות גם אצל עמים אחרים", מסבירה פרנקל, "הסיבה לכך היא שכל מיתוס כזה הוא לא סיפור היסטורי, אלא נועד להסביר מצבים נפשיים. זה בעצם מה שחידשה החסידות - שכל סיפור בתורה הוא גם סיפור אישי של כל אדם. ביהדות, המיתוס הכי מרכזי הוא הסיפור של יציאת מצרים. זה סיפור שנועד להסביר את התפתחות האדם. בגיל צעיר סיפור יציאת מצרים נתפס כסיפור של יציאה לחופשי, אבל כשהאדם גדל זה כבר לא מספיק, הוא צריך למצוא בסיפור הזה רבדים עמוקים יותר. הסיפור הזה, בדומה לסיפורים אחרים בתנ"ך, משקף את הסיפור האישי שלנו. סיפור יציאת מצרים הוא למעשה סיפור על התפתחותה של הנשמה.

"כל אדם בחייו 'יורד למצרים'. הירידה הזו מסמלת את התפתחותו כאדם נפרד עם אגו, והתרחקותו מרעיון האחדות. היא יכולה לתאר גם סיטואציות אחרות, כמו זוגיות לא טובה. כולנו בחיים מוכרחים 'לרדת למצרים', אבל בסוף כולנו גם חייבים לצאת משם, וזה לא קל. כי בזמן שהותנו ב'מצרים' אנחנו יוצרים לנו זהות פרטית משלנו, ואת הזהות הזו אנחנו מחזיקים ביד חזקה ולא מוכנים לשחרר אותה, כי אנחנו פוחדים מהשינוי. אנחנו פוחדים לעזוב את 'מצרים' המוכרת לטובת הליכה 'במדבר' שאינו ידוע לנו, לאיזו ארץ מובטחת שהדרך אליה היא ארוכה ולא ידועה. ולכן אנשים שלא מאושרים מעדיפים לעתים קרובות את הסבל המוכר, מאשר אי-הוודאות של העתיד. רוב האנשים מתנגדים לשינוי בחיים שלהם, הם מפחדים לשנות את עצמם ואז מגיעות 'המכות' שאנחנו מקבלים כדי לעזור לנו לצאת".

אלא שבסיפור האישי שלכם לא יבוא משה עם מטה ואותות ומופתים. על-פי פרנקל, אתם בלבד יכולים להוציא את עצמכם ממצרים - וזה דורש מדיטציה, תפילה וניתוח חלומות. אבל הדבר הכי חשוב שיעזור לכם לצאת משם זו החזרה בתשובה - שהיא, על פי פרנקל, "השביל המוביל אותנו הביתה".

"התשובה", היא מסבירה, "אינה דבר שעושים פעם אחת, אלא מסע חיים, מסע מתמשך של שיבה רוחנית הביתה. התשובה היא הכוח המרפא שמחזיר את כל הדברים אל מקורם. התשובה מתבססת על התפישה האופטימית, שגורסת כי על אף כל השגיאות ששגינו, ולמרות הכאב שאנו נושאים - תמיד קיימת אפשרות של ריפוי. לי התברר במהלך השנים שרעיון התשובה מסייע לי בעבודתי כפסיכולוגית, הרעיון שאפשר להפוך את העבר לכוח המשנה את חייו של האדם לטובה. למרבה הצער, אני פוגשת במסגרת עבודתי הרבה אנשים שחיים בעולם שאינו יודע לסלוח, לכן במקרים רבים אני מלמדת את מטופלי את מנהגי התשובה ביהדות".

בדרכי הרמב"ם

פרנקל מנתחת את תהליך התשובה, ולדבריה - כמו מרבית השיטות של הטיפול האנליטי - גם התשובה מתחילה במודעוּת. כדי להשתנות חייבים בני האדם להיות מודעים לשגיאותיהם, ובמקורות

היהדות נקרא השלב הזה "הכרת החטא". אמנם המודעות פותחת בפנינו את האפשרות לשינוי, אך היא לבדה אינה יכולה ליצור אותו. האדם חייב לשנות את התנהגותו ואת דפוסי ההרס העצמי שלו - שלב שביהדות נקרא "עזיבת החטא". לפי הרמב"ם, עלינו גם לנסח במילים את החלטתנו לחולל את השינויים בחיינו, כלומר "להתוודות".

פרנקל: "הטיפול הפסיכולוגי הוא במובן מסוים טקס וידוי מודרני. אחד ממרכיבי הווידוי העיקרים הוא ביטוי החרטה על חטא שחטאנו. בטיפול הפסיכולוי ההתחברות עם ה'עצמי' האמיתי שלנו מעוררת רגשות כואבים של חרטה. רגשות אלו והבעתם הם שלב חיוני בתהליך הריפוי. וכמו הרמב"ם, שהאמין שחזרה על התנהגויות היא הזדמנות לתשובה שלמה, יכולים גם פסיכולוגים לאמץ את הרעיון שחזרה על דפוסים היא הזדמנות פז לריפוי ולפתרון. חזרה על מעשי העבר יכולה להיות דרך טבעית לשלוט בו על ידי יצירת הזדמנויות בהווה".