טעויות החישוב - נשק בידי ספקני האקלים

ממשל אובמה אמנם החל כבר בנקיטת צעדים צנועים להתמודדות עם ההתחממות הגלובלית, אבל הקרב על דעת הקהל בנושא עז כתמיד. כמה מעידות מדעיות שהתגלו לאחרונה לא בדיוק עזרו. למעשה, הן סייעו למפקפקים בשינויי האקלים, שקצתם משתמשים בשגיאות כאלה כקרדום לחפור בו בנסיונם לערער את אמינות המדענים ולהשפיע על דעת הקהל.

ארגונים מדעיים רבים, כמו מכון גודרד לחקר החלל של נאס"א מפרסמים נתונים באתרי האינטרנט שלהם, חלקו אף בזמן אמת. מדובר במידע מגוון - מנתונים גולמיים מתחנות מזג אוויר ועד ערכים מחושבים של סטיות חודשיות בטמפרטורה העולמית. הסטיות האלה מחושבות כהפרש בין הטמפרטורה העולמית לבין הממוצע ההיסטורי לחודש זה. המדענים מבצעים תיקונים ומכווננים את נתוניהם מדי פעם, כשהם בודקים את המכשור וחוזרים על ניסויים.

אך באווירה הפוליטית הטעונה של ימינו, התיקונים השגרתיים האלה היו לתחמושת במלחמת ההתחממות. בנובמבר 2008, לדוגמה, גילו גולשי אינטרנט שנתונים גולמיים שהועתקו באופן שגוי מתחנות מזג אוויר רוסיות תרמו לסטייה גבוהה באופן חשוד בטמפרטורה שעליה דיווח מכון גודרד.

לפני שנתיים נחשף בבלוג הביקורתי Climate Audit, שמפרסמים חובבי מדע וסטיב מקינטייר, כי שגיאה באלגוריתם תוכנה גרמה לדירוג שנת 1998 בטעות כשנה החמה ביותר בארה"ב, במקום שנת 1934 (ההבדל לא היה משמעותי במונחים עולמיים: 1998 המשיכה להיות השנה הכי חמה של כדור הארץ, על פי מדידות לוויינים, אם כי לדברי מכון גודרד שנת 2005 היתה מעט יותר חמה).

הקרח הנעלם שעורר מהומה

אך נראה כי השגיאה שנתנה הכי הרבה פרסום לספקנים היא זו שנפלה בפברואר 2009 במערכת ממוכנת של המרכז האמריקני לנתוני קרח ושלג (NSIDC), המפרסם מידע על הקרח בים הארקטי. בנתונים הופיעה שגיאה קטנה אך מוזרה, שממנה עלה כי קרח בשטח השווה לשטחה של מדינת קליפורניה נעלם פתאום. גולשי האתר הגיבו מיד ושלחו הודעות דוא"ל למרכז, וכן לבלוגרים ספקניים כמו המטאורולוג אנתוני ואטס.

קרחון בים הארקטי (צילום: רויטרס)

הידיעה שהוא פרסם בבלוג שלו Watt’s Up with that? בדבר השגיאה, התפשטה ברשת כשריפה בשדה קוצים. בתוך שעות הסיר מרכז NSIDC את הנתונים מהאתר, ולבסוף התברר כי שורש הבעיה בגלאי לא תקין באחד הלוויינים. מדעני NSIDC הודו בטעותם, תיקנו את הבעיה בעזרת נתונים מגלאי אחר, וערכו ביקורת על כל נתוני העבר שלהם.

אך הנזק הפרסומי כבר נעשה: בלוגרים ספקנים וקוראיהם החלו להטיל ספק בכשירותו של המרכז והאשימו אותו בעיוות נתונים. המרכז פרסם הודעה לעיתונות שבה הוא מסביר כי נתוני זמן אמת תמיד פחות אמינים מנתוני ארכיון שנבדקו בדקדקנות.

השמועה על הפרשה, שלולא התערבות הבלוגרים הייתה מסתכמת כעניין חישובי אפרורי למדי, התפשטה דרך ידיעות חדשותיות, והמרכז נאלץ לספוג את חצי התקשורת. "היינו תמימים," מודה וולט מאייר חוקר במרכז. "לא ידענו שאנשים שמים לב לפרטים באופן כזה". לדבריו, בקהילה המדעית ידוע כי תיקונים כאלה נדרשים כל הזמן, אך "הנזק לאמון שרוחש הציבור לנתונינו נובע מבוּרוּת באופן השימוש בהם". ועדיין, לדעתו נתונים גולמיים גלויים הם "בסופו של דבר מעולים".

מארק מורנו, מנכ"ל האתר הספקני Climate Depot, סבור כי "תנודות ושגיאות בכמה מערכי נתונים כן חשובות דווקא", אך תשומת הלב שניתנת לשגיאות האלה אינה הסיבה להצלחתם המתגברת של הספקנים. לדעתו, מה שעזר לו ולתומכיו היה "שלא הייתה התחממות בשנים האחרונות". על אף שהעשור האחרון הוא החם ביותר בהיסטוריה המתועדת, לא נשבר שום שיא טמפרטורה במהלכו. זאת ועוד, מאמרים שפורסמו לאחרונה מעלים את האפשרות כי תנודות אקלימיות טבעיות ימשיכו למסך את ההתחממות הצפויה במשך 30 השנים הבאות.

מורנו גם מזכיר את "מספר מדענים התומכים לראשונה בגישה הספקנית", על אף סקר שערכה אוניברסיטת אילינוי בינואר 2009 בקרב כ-3,000 מדענים, שמצא כי 97 אחוז מהם סבורים כי לבני האדם חלק פעיל בשינויי האקלים.

אף כי הראיות המדעיות לשינויי אקלים בידי האדם מעולם לא היו מוצקות יותר, עלולות מעידות מדעיות כאלה ומתקפות הספקנים להשפיע על הציבור האמריקני שאינו מבין בדיוק איך המדע פועל. סקר שערכה חברת Rasmussen reports במאי 2009 העלה כי 39 אחוז מבעלי זכות הבחירה (בארה"ב) סבורים שהאנושות אשמה בהתחממות העולמית. זוהי ירידה מ-47 אחוז בשנה שעברה.

בימינו, על מדעני האקלים לבחון את עבודתם בשבע עיניים, לא רק בשל חשיבותה המדעית, אלא גם בשל הסיבוכים הציבוריים העלולים להיווצר משגיאות בנתונים.

• הכתבה פורסמה בגיליון אוגוסט של הירחון "סיינטיפיק אמריקן"