אהרון הכהן

אהרון על הבמה. יש כבוד (צילומים: דודו אזולאי)

שבועות טרום המופע, רבים תהו האם אהרון יצליח למלא את היכל התרבות אחרי שני אלבומים בלבד. התשובה התקבלה כבר בכניסה לאולם. מסת המוזמנים האדירה שקיבלה כרטיסים חינם היתה יוצאת דופן בהיקפה, ונדמה שאהרון נאלץ להזמין את מכריו וחבריו על מנת למלא את שורות המקום. אבל מהרגע בו הבמה התרוממה מהמרתף אל תוך האולם כשהוא עומד עליה וצלילי השיר "הכל זה מלמעלה" החלו להתנגן, זה כבר לא היה רלוונטי. הקהל שמילא את האולם, בין אם הוא שילם מחיר מלא או קיבל כרטיס במתנה, העניק לו כמות אינסופית של אהבה ופרגון שכל אמן היה מייחל לקבל.

העיקר שיש קהל

אפילו דקה אחת של התרווחות על הכיסאות אהרון לא הרשה לקהל. כבר מהשיר הראשון הוא העמיד אותו על הרגליים לחפלה בלתי נגמרת שנמשכה יותר משעתיים וחצי, במהלכן הקהל מחא כפיים בהתלהבות ורקד ללא הפסקה. התמסרותו של הקהל לא היתה בולטת רק כשאהרון שר את להיטיו הגדולים כמו "היחידה שלי", "אלייך", "כמו נוצה ברוח", "יש לי רק אותך" ו"ילדה מבית טוב", אלא גם בשיריו הפחות מוכרים, אלו שלא יצאו כסינגלים.

חפלה בלתי נגמרת

אלמלא ידעתי אחרת, לעולם לא הייתי מנחש שזוהי הופעתו הראשונה על גבי במה בסדר גודל כזה. נראה שהשנים בהן שימש כזמר הבית של מועדון ה"הדום 6" היו בית ספר מוצלח, שכן הוא הפגין בטחון עצמי עז והשפריץ כריזמה שלא הייתה מביישת גם את האמן הוותיק ביותר.

יש ממי ללמוד

עם זהבה בן. הקהל הזיל דמעה

לבושה בחליפה לבנה שיצרה סביבה הילה, רזה מתמיד, העניקה בן לאהרון שיעור מהחיים שכותרתו "איך מנצלים את הבמה הקצרה שמקבלים ושואבים ממנה כל דקה שרק אפשר". זהבה שנאלצה לשכוח את ההרגשה של הופעה על גבי במה בסדר גודל כזה ומול אולם מלא עד אפס מקום התרגשה, ולא הסתירה זאת מהקהל.

כאן בשביל להישאר

דווקא האותנטיות שהפגינה מהעדנה לה זכתה, גרמה לחלק גדול מהאנשים להזיל דמעה של התרגשות יחד איתה. עם קול צלול מאי פעם שרק חיכה להזדמנות להוכיח מה הוא מסוגל לעשות, היא פינקה את הקהל בביצועים סוחפים

לכמה מלהיטיה הגדולים כמו "חיים שלי", "משגע", "מלך אמיתי", "חיה בשבילך" והסינגל החדש "אהוב שלי", שבתמורה החזיר לה את מלוא האהבה לו היא ראויה.