ואם ליזה לא היתה סולחת לאסף גולדרינג
"התנאי היחיד שהעמיד הרוצח, סליחתה של אשתו, קויים, ואשתו אכן הכריזה בבית הדין ולעיני המצלמות שהיא סולחת לו. מזל שהיא הצליחה לסלוח לו. והאם כל-כך רחוק לדמיין מצב בו הרוצח משאיר את אשתו עגונה"?
התאבדותו של אסף גולדרינג מחזירה את כולנו לסיפור של אב שרצח את בתו הפעוטה וחסרת האונים באופן אכזרי וחסר רחמים. מלבד הזעזוע הראשוני מהרצח, הייתה דאגה לגבי השאלה אם ייתן הרוצח גט לאשתו אם לאו.
הרי, כפי שהוסבר שוב ושוב על ידי אנשי הלכה, וכפי שכולנו הבנו בשכלנו הקט, אין לאיש כזה מה להפסיד ואין סנקציות שיכולות להכביד על מצבו הקשה ממילא בכלא. בחלומי השחור והלא כל כך פרוע ראיתי את הרוצח המתועב מחזיק את המדינה כולה בגרון ומתנה מתן גט בהטבת תנאיו בכלא. ביום שבו נתן הרוצח את הגט לאשתו נשמה המדינה לרווחה והתקשורת חגגה. כולנו הרכנו ראש מול הרבנית ברוריה זבולוני, אשר בילתה שעות ארוכות עם הרוצח בתאו, ושיכנעה אותו ב'טוב' לשחרר את אשתו ליזה בגט. כמה יפה מצדו של בית הדין הרבני בתל אביב ששיתף פעולה, קיצר הליכים וערך את הגט מייד עם הסכמתו של הבעל לתתו. התנאי היחיד שהעמיד הרוצח, סליחתה של אשתו, קויים, ואשתו אכן הכריזה בבית הדין ולעיני המצלמות שהיא סולחת לו. מזל שהיא הצליחה לסלוח לו ... איזה יופי שסיפור הגט נגמר.
רבותי, אנחנו חיים במדינת חלם. הצטרפו אלי למשחק קטן של 'אילו'. מה היה קורה אילולא נמצאה הרבנית הצדקת שבכוחות-על הצליחה לשכנע את האיש המתועב לעשות מעשה חסד שכזה? מה היה קורה לו היה הרוצח מציב תנאים להטבת מצבו במעצר תמורת הגט? האם היינו מצדדים בהקלת עונשו על מנת שיתפייס וייתן גט לאשתו? האם כל כך רחוק לדמיין מצב בו הרוצח משאיר את אשתו עגונה?
אפשר לנשום לרוווחה?
לכאורה, אפשר לנשום לרווחה כי הרוצח אכן נתן את הגט. אבל במציאות של היום נתינת הגט אינה סוף פסוק. קיימת תופעה שהולכת ונעשית נפוצה שבתי דין מבטלים את הגט שהם עצמם ערכו במקרים בהם הם סבורים שהגט ניתן בטעות. מה היה קורה לו בית הדין היה קובע כי ה'סליחה' של האישה אינה סליחה מן הלב (הייתכן?), ולכן הגט אינו כשר? מה היה קורה לו הבעל (או עורך דין מפולפל) היה מעלה את הטיעון שהגט ניתן בטעות בפני בית הדין?
ושוב ניתן לנשום לרווחה. שהרי הרוצח – 'משחרר אשתו על דעת זה שהיא סלחה לו' – התאבד בכלא. איזה מזל. עכשיו זה סופי ומוחלט. אם היא לא גרושה – היא אלמנה. אבל הישארו איתי רגע... מה היה קורה אילולא הצליח הרוצח להתאבד? מה היה קורה לו היה הרוצח גורם לעצמו נזק בלתי הפיך לפני שמסר את הגט ושיחרר את אשתו? זאת הרי אינה אפשרות מופרכת. היא בקלות יכלה להיות המציאות שלנו היום.
או אז היינו כולנו מגלגלים עיניים למרום ומוחים דמעות תנין על מר גורלה של העגונה עלובת הנפש, האלמנה החיה היושבת בקרבנו לעולמי עד, או לפחות עד שהרוצח המתאבד יגמור לגסוס.
רבותי,
אסור שהמצב הזה יימשך. לא עולה על הדעת שלגברים יהיה כוח כל כך גדול על חייהן של נשותיהם. ניתן לפתור את הנושא על ידי הכנסת אלמנט של 'תנאי' לקידושין. בקידושין מסוג זה הבעל אינו מחזיק באופן בלעדי את המפתח לשחרורה של האישה, אלא בית הדין יוכל לשחררה ללא גט על ידי ביטול למפרע של הקידושין.
נחוץ שינוי הן בתודעת הציבור החילוני, שטרם הפנים שהנושא נוגע לו (והוא אכן נוגע לו כל זמן שנישואים במדינת ישראל נערכים כדת משה וישראל), והן בתודעת הציבור הדתי, שעדיין לא הכיר בצורך ליישם באופן דחוף את אחד מן הפתרונות ההלכתיים לבעיה זו.
רבקה לוביץ' היא טוענת רבנית, העובדת ב"מרכז צדק לנשים", טל': 02-5664390