שביתה של אחדות פלסטינית

השבתת המגזר הפלסטיני בישראל ביום חמישי הראשון של חודש אוקטובר, עליה הכריזה ועדת המעקב לזכרם של 13 הרוגי המהומות בשנת 2000, טומנת בחובה מסרים לגורמים שונים. עלינו החובה לא להיגרר לפרובוקציות של המשטרה, שמעוניינת להכשיל את השביתה ולהציג אותנו כפורעי חוק.

ההחלטה לשבות התקבלה ברוב מוחלט, לפיכך היא יכולה להעביר מסר חד גם לאחינו בתנועות פתח וחמאס: עליהם להתעלות מעל הוויכוחים ביניהם, כי המשך המצב הנוכחי יעזור לישראל לפעול נגדם. למרות חילוקי הדעות העמוקים בין המפלגות והתנועות במגזר הערבי, כמו בין בל"ד וחד"ש, שהתנגדה בשנה שעברה לשביתה הכללית, מטרה נעלה גורמת לוותר על המחלוקות הפנימיות והמשניות ולהפנות את המאבק נגד היריב האמיתי.

מסר נוסף מיועד לרשות הפלסטינית. על ראשיה ברמאללה לדעת שמשקלם של הפלסטינים בתוך הקו הירוק אינו קטן. אנו מהווים חלק בלתי נפרד מהעם הזה, ולא מוכנים לקבל אוטומטית הסכמים שחותמת הרשות עם ישראל. הסכם אוסלו, שהביא צרות צרורות לעם הערבי הפלסטיני, הוא הדוגמא המוחשית לכך: חובה היה על הנושאים והנותנים לקחת בחשבון את עמדתם של הפלסטינים בישראל.

כאן המקום להזכיר לכולם מדוע הרשות התערבה בבחירות לכנסת, אם במישרין או בעקיפין, למען מפלגה זאת או אחרת. השביתה הכללית תעביר לאבו מאזן, שמצהיר בריש גלי שכערביי ישראל אין לנו זכות להתערב בענייני העם הפלסטיני, מסר ברור: אנחנו פלסטינים בכל רמ"ח איברינו. אם וכאשר נגיע להחלטה על זכות השיבה, ורבים מאיתנו חושבים שהשיבה חשובה מהמדינה, גם הפלסטינים בישראל צריכים להשתתף במשאל העם שייערך לפתרון הסוגייה.

לאחרונה נחשפו ניסיונות של מדינות ערביות המוגדרות על ידי ארה"ב וישראל כשייכות למחנה המתון, לשכנע ראשי מפלגות ערביות בארץ להצטרף למפלגה יהודית ערבית מתונה, על מנת להסיר את איום הטרנספר שמרחף על הפלסטינים בישראל. בנוסף ניסו אותם נציגים לשכנע את המפלגות הערביות להצטרף לקואליציה בראשות נתניהו. החשיפה שזכתה לסיקור נרחב בתקשורת הערבית בארץ ובחו"ל, לא הביאה לפרסום הכחשה מאף מדינה ערבית המוגדרת כמתונה. בעצרת המרכזית שתתקיים בעראבה יתייחסו נציגי המפלגות לסוגייה זו, וידרשו מהנציגים הערביים לעזוב אותנו לנפשנו.

לאחר שהשביתה תסתיים בהצלחה, עלינו לערוך רה-אורגניזציה לוועדת המעקב העליונה של הפלסטינים בישראל, והגיעה השעה לערוך בחירות כלליות בקרב הפלסטינים. ועדת המעקב איננה מצליחה להפוך ממנהיגות מובלת למנהיגות מובילה, לדוגמא, בתשע השנים שחלפו מאז אוקטובר 2000, הוועדה עדיין לא מצאה לנכון להוציא ספר שיתעד את האירועים הקשים. אין לה קרן כספים שניתן להשקיע בהרבה תחומים כמו תרבות וספורט, ואין לה קרן להשקעות. אין לה כיום שיניים והערבים לא מאמינים בה.

כל מיעוט לאומי בעולם ששואף לאוטונומיה תרבותית, חייב להקים ארגון לאומי, שיהווה מעין כתובת אמיתית שלו. על הוועדה החדשה להיבחר ישירות על ידי האזרחים הפלסטינים בישראל, בעלי זכות ההצבעה, ולא כפי שהיא מורכבת כיום - מנציגי מפלגות ותנועות.

הצלחת השביתה תוכיח שהפלסטינים בישראל מלוכדים ומסוגלים למנף את המאבק נגד מדיניות הממשלה הגזענית, אולם, כשלונה, חלילה, יהווה תעודת עניות למנהיגות ולאזרחים, ונורת אזהרה לגבי העתיד שלנו.

זוהיר אנדראוס הוא העורך הראשי של העיתון הערבי "מע-אלחדת'" היוצא לאור בטמרה