ההצעה שאיראן יכולה לסרב לה

לכאורה מדובר בדיאלוג דיפלומטי עקר עם סוף ידוע מראש: חמש חברות מועצת הביטחון פלוס גרמניה, שיתיישבו היום (ה') לשולחן הדיונים עם נציגי איראן בז'נבה, יציעו לה הטבות מפליגות תמורת ויתור או הגבלה בהעשרת האורניום בשטחה ומשטר פיקוח קפדני, שיוודא שאינה מפתחת נשק גרעיני.

זמן ynet - כל הכתבות על הגרעין האיראני

איראן תסרב בתחילה לדון בפרטי תוכנית הגרעין שלה ותטען כי זו מיועדת אך ורק לצרכים אזרחיים, ולפיכך יש לה זכות ריבונית להעשיר אורניום בשטחה. מאותה סיבה, תוסיף, מיותרים גם אמצעי פיקוח מיוחדים - די באלה הרגילים של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית. אחרי חודשים ארוכים של התמקחות יצטרכו שש המעצמות להרים ידיים ולגשת ליישום חבילת סנקציות חמורות, שכבר החלו בגיבושה. בין לבין תזכה טהרן בעוד כמה חודשים של התקדמות בלי הפרעה בכל ערוצי התוכנית הצבאית - תוכנית אותה היא מתכוונת להשלים בכל מחיר. גם במחיר הנזק הכבד שייגרם לכלכלתה והסבל לאזרחיה, כתוצאה מהסנקציות.

האסטרטגיה הזו פותחה בעצה אחת עם ארצות האיחוד האירופי, שנציגיהן נשאו-ונתנו במשך שנים עם איראן על השעיית האורניום, מבלי להגיע לתוצאה. לאור לקחי המשא-ומתן הזה ועל פי האסטרטגיה החדשה, יוותרו השש - ארצות-הברית, צרפת, בריטניה, גרמניה, רוסיה וסין - על דרישתן מאיראן לוותר כליל על העשרת אורניום בשטחה. תחת זאת יציעו שתמשיך לעבד כמויות מוגבלות, שייקבעו מראש, של אורניום לדרגת העשרה נמוכה, המתאימה לשמש כדלק לכורים אטומיים לייצור חשמל - אך לא כחומר בקיע לפצצה.

אם תסכים, תקבל איראן את יתרת האורניום המועשר הדרושה לה כדלק לכורים אזרחיים, שתקים בעתיד מרוסיה וממדינות נוספות בקבוצת השש (בדומה להסדר הקיים היום בעניין הכור בבושהר). הצעה זו מאפשרת להנהגת איראן לשמור על כבודה כלפי פנים וחוץ, ובה בשעה יש בה כדי למנוע ייצור כמויות גדולות של אורניום מועשר בדרגה נמוכה, שניתן בקלות להעלים חלק מהן ולהעשירן בהסתר לדרגה של חומר בקיע לראשי קרב גרעיניים (זה מה שאיראן התכוונה לעשות במתקן החדש שהיא מקימה סמוך לעיר קום).

המפתח: פיקוח

תמורת הוויתור על הדרישה הבסיסית הישנה, להשעיה מוחלטת בהעשרה - דרישה אותה דחתה טהרן בעבר ושילמה על כך מחיר כבד - מציגות השש דרישה בסיסית אחרת, שהיא לב האסטרטגיה החדשה: שיתוף פעולה מלא עם משטר פיקוח קפדני על כל מתקני הגרעין והפעילות הגרעינית. דרישה זו היא לכאורה הגיונית ואינה צריכה להעמיד את ההנהגה האיראנית בפני דילמה, שכן היא אינה מונעת פיתוח תוכנית גרעין לצרכי שלום וגם אינה פוגעת בכבוד ההנהגה השמרנית וריבונותה - הרי איראן חתומה כבר שנים על הסכמי פיקוח מפורטים וקפדניים. רק שעד עכשיו היא מילאה אחריהם באורח סלקטיבי, חמקני ומתחכם, מה שאיפשר לה לקיים תוכנית פיתוח גרעין צבאית חשאית במקביל לזו הלגיטימית. אם תסכים למלא כעת אחר הדרישות, תתקשה מאוד להמשיך בקו הפעולה הזה.

1. ביקורות פתע במתקני הגרעין.
2. ביקור מיידי, בתוך שבוע-שבועיים, של פקחי האו"ם במתקן החדש להעשרת אורניום סמוך לעיר קום (כך תימנע האפשרות לטשטש ראיות).
3. היתר לפקחים לבקר בתריסר מתקנים, הנמצאים במחנות צבא שחשודים כאתרי פיתוח נשק גרעיני.
4. היתר לפקחים לראיין מדענים, מהנדסים ומקבלי החלטות, העוסקים במישרין או בעקיפין במיזמי הגרעין והטילים של איראן.
5. קבלת מסמכים הקשורים במיזמי הגרעין ובתכנון נשק גרעיני.
6. תשובות מפורטות על סדרת שאלות, שהציגו פקחי האו"ם בעקבות חומר מודיעיני אמריקני, לפיו טהרן השיגה והשתמשה בתוכניות לייצור ועיצוב הנשק הגרעיני עצמו. המידע, שטהרן טענה עד כה כי הוא מפוברק, הושג בין השאר באמצעות חדירה למחשביהם של מדענים איראנים.
   

החלטות בדקה ה-99

הסיכוי שאיראן תסכים לחבילת פיקוח כה הדוקה הוא די קלוש, אבל היא לא תגיד 'לא' מיד. הנהגתה הוחלשה בעקבות האירועים האלימים, שליוו את הבחירות לנשיאות. גם חשיפת המתקן בקום הביכה מאוד את האייטוללות (האמריקנים, בכוונת מכוון, שמים את הדגש לא על אופיו הצבאי של המתקן, אלא על העובדה שזו הפעם השלישית בה איראן מסתירה מידע חיוני וקריטי ולמעשה משקרת לסוכנות האו"ם).

איראן תמשוך זמן. היא תתמקח בשיטת הבזאר בה מקבלים החלטות בדקה ה-99, לא ה-90. שוב ושוב תנסה, במשא-ומתן המתיש, לסחוט הוכחות להכרה בה כמעצמה עולמית, הדנה עם

היתר כשווה בין שוות. זה דרוש לאייטוללות לחיזוק מבית, וכדי להצדיק ויתורים שאולי יהיו בהמשך. איראן גם תנסה לבטח לנצל חילוקי דעות בין חברות השש, כדי לפלג ביניהן. זו הסיבה לכך שנמנעה מכניסה למשא-ומתן דו-צדדי ישיר עם וושינגטון. סביר להניח שלקראת סוף שלושת החודשים, שקצב אובמה ל"דיאלוג", יגלו הנציגים האיראנים גמישות מסוימת בנושאים שוליים - ואת שאר הדרישות ינסו למסמס בהסתייגויות והגבלות. השאלה היא, אם המערב יוותר ויסכים להיגרר אחר טקטיקת הבזאר. ומה שחשוב יותר: האם תצליח ארצות-הברית להגיע להסכמה עם השש על אופי העיצומים וחומרתם.