פישר: "יום אחד נשתמש ביתרות המט"ח"
נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר, משדר אופטימיות, אבל גם משוכנע שהר הדולרים שצבר יתגלה כשימושי אם יקרה הרע מכל. בראיון לכלכליסט הוא דוחה את ההערכות על היווצרות בועת נדל"ן, ומביע נכונות לשקול מיזוג של בנקים וחברות ביטוח
ימים ספורים לפני יציאתו לוועידה השנתית של קרן המטבע הבינלאומית באיסטנבול, התפנה השבוע נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר, לראיון המסורתי של תקופת החגים.
בשנה שעברה התקיימה הוועידה, זמן קצר לאחר פרוץ המשבר הכלכלי. פישר ביטל את נסיעתו לוועידה ההיא "כדי להיות עם היד על הדופק", כפי שאמר אז ל"כלכליסט". השבוע, כאשר הסימנים להיחלצות המשק מהמשבר מתרבים מיום ליום, הוא נשמע רגוע בהרבה.
"אפילו בשלבים מאוחרים יחסית, בסביבות מרס השנה, עדיין לא היה ברור שהטיפול של המדינות הגדולות במשבר יצליח. היה פחד לגבי המערכות הפיננסיות בכל העולם, ולא היה ברור עד כמה המדיניות התקציבית המאוד־מרחיבה שנקטו מדינות שונות אכן תצליח. אבל לקראת אפריל ומאי התחיל להסתמן שינוי לטובה".
אז עכשיו אפשר כבר להירגע?
"כן, אבל לא צריך להגזים. קיימות עדיין בעיות במאזנים של בנקים באירופה, בארצות הברית ובמדינות אחרות. יש עדיין דברים שצריך לעשות: למשל, היציאה מהמדיניות התקציבית והמוניטרית המרחיבה ומעבר למדיניות מרסנת יותר במדינות המפותחות, בעיקר באירופה ובצפון אמריקה".
את ריבית ספטמבר העלית ב־0.25% . החודש השארת אותה על כנה , אף על פי שמצב המשק לא השתנה.
"אחרי שהעלינו את הריבית בחודש שעבר, היו אנליסטים שציפו שמעכשיו נעלה אותה מדי חודש. לא רציתי שזה יהיה המסר שאנחנו מעבירים לציבור. עכשיו כולם מבינים שאנחנו לא מתכוונים להעלות את הריבית כל חודש".
מדינות שנקטו עד כה מדיניות כלכלית מרחיבה נדרשות עתה לעבור למדיניות מרסנת. אתה לא מודאג מהמעבר הפתאומי הזה?
"אני לא לגמרי מבין מדוע כל כך קשה לצאת ממדיניות מוניטרית מרחיבה: הדרך לעצור מדיניות מרחיבה היא להתחיל לנקוט מדיניות פחות מרחיבה. כל מה שאתה צריך לעשות הוא להעלות את הריבית כשאתה מוכן לעשות את זה, וזה לא כל כך קשה מבחינת היכולת של בנקים מרכזיים ושל ממשלות.
"אני לא רואה בנושא הזה בעיה כל כך גדולה. איך למנוע מיתון גדול - זו היתה בעיה קשה, שדרשה השקעת מחשבה ויצירתיות. התקופה הזאת הסתיימה, ועכשיו צריך להסתכל קדימה ולבצע את התוכניות המרחיבות - כאשר יגיע הזמן לעשות זאת. בסך הכל אני לא מוטרד מכך שאנחנו יוצאים מהמשבר במהירות, אלא דווקא מהעובדה שבגלל אותה מהירות אנחנו עלולים לא להפיק את כל הלקחים הנדרשים, במיוחד בתחום המערכת הפיננסית".
"אני לא משגר איומים"
המשפט האחרון של פישר מוביל היישר אל נושא איחוד רשויות הפיקוח בשוק ההון, הקרוב מאוד ללבו של הנגיד. בעוד חצי שנה תסתיים הקדנציה הראשונה שלו בתפקיד, וההערכה היא שבמסגרת הדיונים על קדנציה נוספת, שיחלו בקרוב, יחדש פישר את דרישתו לאחד את כל רשויות הפיקוח לגוף אחד שיפעל במסגרת בנק ישראל.
רמז ראשון למה שצפוי לקרות בנושא שיגר פישר לאחרונה, בכנס כלכלי שהתקיים בארצות הברית. "היכולת של בנק ישראל לתמוך ביציבות הפיננסית תתחזק על ידי יישום המודל ההולנדי, שלפיו הפיקוח הכלל־מערכתי מופקד בידי הבנק המרכזי", הוא אמר אז.
"אני חושב שאנחנו צריכים לבדוק מחדש את מבנה מערכת הפיקוח על השווקים הפיננסיים בארץ", הוא שב ומדגיש כיום. "זה דבר רגיש, ואני לא רוצה לגרום בעיות לאף אחד, אבל לטובת המשק רצוי שנבדוק את הנושא - ואם יש המלצות, נבצע אותן".
בדיונים על קדנציה נוספת תדרוש לאחד את רשויות הפיקוח?
פישר צוחק בקול: "אני מנסה לא לשגר איומים או מסרים כאלה. זה חלק מהדיון בשאלה מה נדרש עכשיו למדינת ישראל, אבל זה לא תנאי מצדי".
מה דעתך על ההצעה לאפשר מיזוגים בין בנקים לבין חברות ביטוח, כדי שהם יוכלו לטפל טוב יותר במציאות שנוצרה בשוקי הכספים וההון?
"זו שאלה מורכבת. מצד אחד, אנחנו רוצים יותר תחרות בשוק ההון. אבל אם במקום שבעה או תשעה בנקים וארבע־חמש חברות ביטוח נקבל רק חצי ממספר זה, אז בסך הכל זה יפעל בכיוון ההפוך. עדיין לא גיבשנו עמדה בנושא".
ומה אתה חושב על הבקשות להסדרי חוב מצד חברות גדולות במשק, שלהן אנחנו עדים לאחרונה? אתה לא מודאג מכך שהן עלולות להשפיע לרעה על יציבות המשק?
"בסך הכל רצוי שמי שמנפיק איגרות חוב, ישלם את הריבית ואת הקרן עליהן כאשר מגיע מועד התשלום. אבל אם מגיעים למצב הנוכחי יש יתרון לניסיון להגיע להסדר, למרות הסכנות הגלומות בו, מכיוון שההליכים המשפטיים מאוד ארוכים ומסובכים. עם זאת, אנחנו צריכים לדאוג לכך שאחרי שחברה אחת עשתה הסדר חוב, שלא ילכו בעקבותיה חברות נוספות, כי אז נהפוך בעצם איגרות חוב למניות".
האם כדאי לנסות לשכנע את מנהלי חסכונות הציבור להיות יותר זהירים באיגרות החוב שהם רוכשים?
"כן. מה שאנחנו רואים היום זה שכולם מצליחים להנפיק ואנשים רצים לקנות את איגרות החוב שלהם בלי לבדוק אותם. זו בעיה, וגם המפקח על שוק ההון מחפש דרכים לשנות את המצב".
לפני שלושה חודשים הזהרת מפני אפשרות של התמוטטות חברה גדולה או שתיים. אחרי התפוצצות פרשת אפריקה, אתה חושב שיש סיכוי שחברה גדולה נוספת תיקלע לקשיים?
"מה שאמרתי אז הוא שאם זה אכן יקרה, המערכת הבנקאית תוכל להתמודד עם מצב כזה. יש דברים שקשה מאוד לחזות מראש, וזה אחד מהם. אנחנו בודקים כל הזמן את השאלה 'מה יקרה אם', ובכל מקרה, הבנקים הישראליים נמצאים היום במצב הרבה יותר טוב מזה שבו הם היו לפני שלושה חודשים".
ולעומת מצבם לפני המשבר?
"הבנקים נמצאים כיום במצב טוב, בעיקר במונחי ההון העצמי. את השלכות המשבר עליהם נראה בשנה הבאה, ואולי גם בשנתיים הבאות. ייתכן שבשנתיים הקרובות נגלה בעיות שלא היו קיימות לפני המשבר, אבל אני לא רואה בזה בעיה למערכת הבנקאות הישראלית".
מדברים עכשיו על החייאת הרעיון של הפרטת בל"ל דרך הבורסה, ללא יצירת גרעין שליטה. אתה תומך בכך?
"בהחלט. היו דיונים בנושא זה בינינו לבין משרדי ראש הממשלה והאוצר, ואנחנו מבינים שההחלטה בעניין זה היא של הממשלה, ולא של בנק ישראל".
"לא סביר שהדולר יחזור לרמתו הקודמת מול היורו"
אחד הנושאים השנויים ביותר במחלוקת הוא מדיניות ההתערבות המסיבית של בנק ישראל במסחר במטבע חוץ, ויתרות המט"ח העצומות שצבר הבנק עקב כך במהלך השנה ורבע האחרונות. לא מעט מבקרים טוענים שיתרות המט"ח של בנק ישראל גדולות מדי, וחושפות אותו לסיכונים מיותרים.
פישר אינו מתרגש מהביקורת הזאת. "בכל נכס יש סכנות", הוא אומר. "לנוכח מה שראינו במשבר האחרון, במיוחד על רקע מצבה המיוחד של ישראל, רצוי שיתרות המט"ח שלנו יהיו יותר גדולות. לדעתי, רמת היתרות אינה מוגזמת. עוד יהיו ימים שבהם נשמח שיש לנו יתרות מט"ח בהיקפים כאלה".
למה אתה מתכוון?
"יום אחד נצטרך להשתמש ביתרות המט"ח - למשל, כאשר המדינה תיאלץ לקנות דברים מיוחדים, או כאשר מאזן התשלומים שלנו יורע, או כאשר אנשים ישנו את דעתם לגבי איתנות המערכת הפיננסית בארץ. אסור לנו להיכנס לשאננות גם כשאנחנו במצב טוב".
רמת יתרות המט"ח הרצויה היא יעד גמיש למדי מבחינתכם. לפני שנה ורבע דיברתם על יעד של 38 מיליארד דולר. היום אתם מחזיקים ביתרות בסכום של 58 מיליארד דולר.
"מה שראינו בשנה החולפת זה המשבר הכלכלי הגדול ביותר ב־60 השנים האחרונות. זה משנה, לפחות אצלי, את ההתייחסות לזעזועים שמגיעים אלינו מחו"ל. אנחנו חיים כיום בעולם מסוכן מבחינה כלכלית הרבה יותר מאשר לפני שנה ורבע, ולכן כדאי לנו לחיות עם מרווחי ביטחון יותר גדולים".
עד מתי תמשיכו להתערב במסחר במטבע חוץ ותרכשו דולרים?
"התקווה שלנו היא להגיע למצב קרוב לזה ששרר בעשר השנים שבין 1998 ל-2008, שבהן בנק ישראל לא התערב כלל במסחר במטבע חוץ. אני מקווה שנצליח להגיע באופן הדרגתי למצב כזה. אני לא מצפה שזה בדיוק מה שיקרה, כי השקל נחשב כיום בעולם למטבע רציני וקיימים משקיעים זרים שרוצים להשקיע בו. משום כך אני מעריך שגם בעתיד יהיו מקרים שבהם נצטרך להתערב במסחר במט"ח, אבל אני מקווה שהם יהיו מאוד נדירים".
אתה שותף להערכות שלפיהן זמנו של הדולר כמטבע מוביל עבר?
"יש סיבה להיחלשות הדולר, והיא הצורך של ממשלת ארצות הברית להקטין את הגירעון במאזן התשלומים שלה. אבל הדברים האלה לא נמשכים לנצח. אם עושים את כל החישובים, מגיעים למסקנה שאולי תהיה היחלשות מסוימת נוספת של הדולר, אבל זה לא דבר שיימשך זמן רב. הצפי הוא שלא סביר שהדולר יחזור לרמה הקודמת שלו מול האירו. אבל אם יש תחום אחד שבו ממש מסוכן לתת עצות, זה תחום המט"ח".
"בישראל אין בועת נדל"ן"
כמו כל קוראי העיתונים הכלכליים, מודע גם נגיד בנק ישראל לדיבורים על בועות הנזילות הפיננסית והנדל"ן שיצרה מדיניות הריבית הנמוכה. בניגוד לרבים אחרים, פישר מסרב להתרגש מכך. "לא צריך לקרוא לעניין הנזילות הפיננסית בועה", הוא מסביר. "אתה מוריד את הריבית כדי שאנשים יתחילו להשקיע בנכסים פיננסיים אחרים, ויעברו מפיקדונות בנקאיים לאיגרות חוב. לכן כאשר אנשים באים אליי ומספרים לי בצער שאין איפה להשקיע חוץ מאשר בשוק ההון, אני לא משתתף בצערם. זו בדיוק הדרך שבה הריבית הנמוכה אמורה להשפיע על המשק: אתה מספק נזילות כדי להשפיע על המחירים של כל מיני נכסים.
"השאלה כעת היא איך יוצאים מזה. אם היינו מעלים את הריבית לרמות מאוד גבוהות, יכול להיות שהיינו גורמים נזק לשווקים. אבל אני לא מכיר אף בנק מרכזי בעולם שמתכוון להתנהג כך, ובוודאי לא בנק ישראל. אנחנו נבצע כל צעד בצורה הדרגתית כדי לבדוק את ההשפעה של מה שאנחנו עושים".
מתפתחת אצלנו בועת נדל"ן?
"עדיין לא. זה טבעי שכאשר הריבית נמוכה מחירי הנדל"ן עולים, אבל לפי שעה זה לא בעייתי. כאשר הריבית תעלה, הביקושים לנדל"ן יקטנו. פעם היתה מקובלת עמדת הפדרל ריזרב, שלפיה מטפלים בבועה רק כשהיא מתפוצצת. את זה לא נעשה".
עוד מעט יתחילו הדיונים על קדנציה נוספת לתפקיד הנגיד. ראש הממשלה כבר פנה אליך בעניין זה?
"אף אחד לא פנה אליי", מתקשה פישר להסתיר שמץ חיוך. "יש לי עוד שישה חודשים בתפקיד".
לפנייה לכתב/ת 
