לאן נטייל היום? בעקבות התנ"ך וסיפורי המקרא
חג שמחת תורה בפתח, הזדמנות להתחבר למקורות ולצאת לטיול שורשים בעקבות אברהם אבינו בנחל גרר, שאול ויהונתן בגלבוע, דוד וגוליית בפארק בריטניה, שמשון הגיבור באשתאול ואליהו הנביא בכרמל. המקומות שבהם סיפורי התנ"ך קרו באמת
בעקבות שאול ויהונתן להרי הגלבוע
בהרי הגלבוע קונן דוד המלך על שאול ויהונתן, שנפלו לרגלי ההר במלחמתם בפלישתים והפטיר את הקללה המפורסמת "הרי הגלבוע, אל טל ואל מטר עליכם..." (שמואל ב' פרק א', י"ט-כ"ז).
קק"ל הכשירה בהרי הגלבוע עשרות שבילי טיול ברכב, ברגל ובאופניים. מגיעים לכאן מכביש הסרגל (מס' 65), ממגידו לעפולה. בצומת הסרגל פונים מזרחה (ימינה) לכביש יישובי חבל התענ"ך (מס' 675). ממשיכים ישר בצומת יזרעאל, מימין לתל יזרעאל, ופונים ימינה לכביש מס' 667, הציר המרכזי של דרך הנוף.
דרך הנוף לפסגת הר שאול עוברת בחוות נורית הנטושה, ובחניון עם שולחנות פיקניק . ההר מתנשא לגובה 302 מטר וקרוי על שם שאול המלך, שנפל כאן במערכה נגד הפלישתים (שמואל א' ל"א).
הר הגלבוע. עשרות שבילי טיול ברכב, ברגל ובאופניים (אילן לורצי)
דוד, שנשא את הקינה לאחר שנודע לו על מות שאול ויהונתן, מתאר את גבורתם ואת גדלותם של האב ובנו ביחד ולחוד. ממצאים ארכיאולוגים שנתגלו במקום קושרים אותו לתקופה הפליאוליתית, תקופת הברונזה הקדומה והתיכונה, התקופה הישראלית והרומית, עד התקופה הביזנטית. קצת לפני הפסגה מסתעף שביל הליכה מסומן בירוק, העובר מעל המצוק ומשקיף על עמק חרוד.
דרך הנוף ממשיכה מזרחה, עד לצומת דרכים שבו פונים ימינה להר לפידים וממשיכים עד לצומת ולחניון עם מתקני משחקים לילדים, ושבילי הליכה משולטים לשמורת הר לפידים. מכאן אפשר לצאת למסלול הליכה לעבר "העמק הנעלם" או להמשיך להר ברקן, בגובה 497 מטר, שבו נקודת תצפית מרשימה על עמק חרוד. אם תגיעו לכאן בסביבות חודש מרץ, תפגשו כאן את אירוס הגלבוע המפורסם ופרחי עונה נוספים, שצובעים את ההר בשלל צבעים.
שביל ההליכה שמקיף את הפסגה (אדום) עובר ליד שוחות ממלחמת העצמאות, גת עתיקה ומרפסות לנוף ומסתיים בכביש הראשי, שחוצה את רכס הגלבוע. ממשיכים שמאלה לחניון הרכב ומזרחה, למרגלות הר אחינועם והר יצפור, עד לפנייה למעלה הגלבוע. כאן פונים שמאלה לכביש מס' 6666 עד למפגש עם כביש 669, ממזרח לקיבוץ בית אלפא ולסוף דרך הנוף.
בעקבות נבות היזראלי לתל יזרעאל
לאורך נחל חרוד הכשירה קק"ל דרך נוף שמתחילה בחניון תל יזרעאל. אם אתם באים ממרכז הארץ, סעו לכיוון צומת מגידו והמשיכו בכביש הסרגל (מס' 65) עד עפולה. בצומת הסרגל פנו ימינה לכביש מס' 675, עד לצומת עם כביש 60. כקילומטר אחרי הצומת, בכניסה לקיבוץ יזרעאל, יש פנייה לדרך סלולה, המקבילה לכביש 675.
בתל יזרעאל בנו מלכי בני עומרי את ארמון החורף שלהם. מראש התל תצפית מרשימה על עמק חרוד ועמק בית שאן. במקום שרידי הכפר הערבי זרעין, חניון מטופח, מרפסת נוף ובוסתן. כאן, ככל הנראה, היה כרמו של נבות היזרעאלי, אותו סירב למכור למלך אחאב.
תל יזרעאל. תצפית על עמק חרוד ועמק בית שאן (צילום: פנינה לבני)
אשתו של אחאב, המלכה איזבל, שחמדה את הכרם, הביאה להוצאתו של נבות להורג בתואנת שווא (מלכים א' כ"א). במקום שיחזור של "גן נבות היזרעאלי" עם המשפט האלמותי, "הרצחת וגם ירשת". בתל גם אנדרטה לזכר חללי הפלמ"ח שנפלו במלחמת העצמאות.
ממצפור הנוף בתל יזרעאל יוצא שביל רכב באורך של כקילומטר אחד לעין יזרעאל, חניון עם שולחנות פיקניק ובריכה גדולה, שפעם היתה מלאה והיום, למרבה הצער, חרבה לגמרי. זהו מעיין שכבה הנובע לרגלי הגלבוע, שממנו יצאו שאול וצבאו לקרב האחרון בפלישתים, במהלכו מצאו המלך ובניו את מותם (שמואל א' כ"ט).
בעקבות דבורה וברק להר תבור
סיפורי דבורה הנביאה וברק בן אבינועם ומלחמתם בסיסרא, שר צבאו של יבין מלך כנען, התרחשו כאן, במרכז הגליל התחתון, צפונית מזרחית לעמק יזרעאל. בהר העגול שצופה אל נופי הגליל המרהיבים, פעלו גם יוסף בן מתתיהו, ישוע הנוצרי, הערבים והממלוכים.
מגיעים לכאן מכביש עפולה-צומת גולני (כביש מס' 65). כמה קילומטרים לפני כפר תבור, בין סימני ק"מ 57-56, פונים צפונה לכביש 7266, עוברים את הכפר הערבי דבורייה ומגיעים למגרש חנייה. מכאן עולה כביש צר לפסגת ההר, למנזר הפרנציסקני "שער הרוחות" ולחומה מימי הביניים.
הר תבור. ההר העגול צופה אל נופי הגליל המרהיבים (צילום: מיכאל חורי)
הר תבור נקשר בתולדות היהדות, הנצרות והאיסלם. מנזר "שער הרוחות" ("דמשק") משמש גם היום אכסניה לצליינים. יש כאן שעון שמש חביב ומוזיאון עתיקות קטן. המנזר הוקם על שרידי כנסייה צלבנית בשנים 1919-24 והוא משמר את שרידי הכנסיה העתיקה. במרכזו פסיפס יפה המתאר את "נס ההשתנות" של ישוע (הברית החדשה, מתי י"ז א'-ג'; מרקוס ט' 18-9, לוקס ט' 36-28). על פי המסורת, כאן נתגלו לישוע משה ואליהו, ומנקודה זו הפך יהושע קדוש ומורם מעם, מה שמשך לכאן מאז המאה ה-4 אינספור צליינים.
על פי המסורת היהודית, שימש ההר מקום ההתכנסות של שבטי ישראל לקראת המלחמה בצבאו של סיסרא (שופטים ד' 6,12,14). כאן, ככל הנראה, התנהלה גם מלחמת גדעון במדיינים (שופטים, ז'). בימי בית שני שימש ההר כאחת הנקודות להדלקת משואות בראש כל חודש. בימי הרומאים בוצר ההר בידי יוסף בן מתתיהו עד שנכבש בזמן המרד הגדול.
בעקבות אליהו הנביא לכרמל
בגלל שפע הבורות והמערות, בחר הנביא אליהו בכרמל כמקום מסתור. על פי המסורת, בקרן כרמל (המוחרקה), בפסגה הצפון-מזרחית של הכרמל, בגובה של 482 מטר, התרחש העימות בין הנביא אליהו לנביאי הבעל. מגיעים לכאן מכביש חיפה-דאליית אל כרמל (כביש מס' 672). בכיכר הכניסה ליישוב פונים ימינה בעקבות השילוט למוחרקה, ומחנים את הרכב ליד המנזר הכרמליתי.
שמו של אליהו התשבי (הגלעדי), נקשר במסורת היהודית, הנוצרית, המוסלמית והדרוזית. על פי המסורת, בכרמל שכן מזבח של נביאי הבעל (מלכים א' פרק י"ח). הנביא אליהו, שבלשון המעטה לא ממש אהב את זה, איתגר את נביאי הבעל לקרוא לאלוהיהם וכשאלה לא הופיעו קרא אליהו לאלוהי ישראל, ששלח אש משמים ושרף את הזבח. מכאן מקור השם מוחרקה (חריכה בערבית). 400 נביאי הבעל הורדו לקישון ומצאו שם את מותם.
פסל הנביא אליהו, כשבידו חרב ולרגליו ראש של נביא בעל, נמצא בחצר המנזר הכרמליתי. הפסל הוצב בחצר הכנסייה בתחילת המאה ה- 19. על פי המסורת הנוצרית, נס ההשתנות של ישו בהר תבור התחולל לאחר "המפגש" עם משה ואליהו. מגג הכנסיה נוף מרשים ביותר של הגליל התחתון והעליון, מהחרמון ועד השרון.
פסל הנביא אליהו, כשלרגליו ראש של נביא בעל (צילום: ארכיון קק"ל)
מערת אליהו והמנזר הכרמליתי "סטלה מריס" (כוכב הים) נמצאים בתוך העיר חיפה. דרך נוף כרמל, שבעבר נקראה "דרך היערנים", עוקפת את דליית אל כרמל ועוספייה ממזרח ומגיעה לכביש 7212 לנשר. פונים בכביש 672 לכיוון אוניברסיטת חיפה ונוסעים על פי השילוט לסטלה מריס באחת מדרכי הנוף היפות בארץ. הדרך חוצה יערות ויש בה שפע של מרפסות לנוף. במנזר פרסקו המתאר את עליית אליהו בסערה השמיימה לצד דוד הפורט על נבל וקדושי המיסדר הכרמליתי. על פי המסורת הנוצרית, כאן התגורר הנביא אליהו. על פי המסורת היהודית, כאן מצוי קבר אלישע, תלמידו של אליהו.
למערת אליהו תוכלו להגיע ממחלף חיפה-דרום. פונים לכיוון שדרות ההגנה וממשיכים צפונה. אחרי המכון לחקר הימים והאגמים פונים ימינה לדרך אלנבי. מערת אליהו נמצאת ליד הפנייה משדרות ההגנה לדרך אלנבי, מול מוזיאון ההעפלה. המערה פתוחה בימי א'-ה' בין השעות 8:00 - 15:45 וביום שישי עד השעה 13:00.
מדרך אלנבי מטפסות מדרגות האבן לגינה מטופחת, עם שפע של עצי אורן וחרוב, שקד וסיסם הודי. המערה מחולקת לשניים - עזרת נשים ועזרת גברים. על פי המסורת, הנביא אליהו לא מת, אלא עלה בסערה השמיימה ויש המאמינים כי עד היום בכוחו לגשר בין העולם האלוהי לעולם הגשמי.
בעקבות שמשון הגיבור לצרעה ואשתאול
מסלול הטיול שבין צרעה לאשתאול עובר במחוזות חייו של שמשון הגיבור, בין התקופה הכנענית, לתקופה הפלישתית ולתקופה הישראלית. מגיעים לכאן מכביש תל אביב-ירושלים. יורדים במחלף שער הגיא לכיוון בית שמש (כביש מס' 38), עד לצומת שמשון ופונים לכיוון צומת נחשון (כביש מס' 44). הכניסה ליער צרעה בין סימני ק"מ 2-1.
"דרך הפסלים" ביער צרעה משולטת בירוק. מגיעים איתה למגרש חנייה, סמוך למצפה צרעה, מחנים את הרכב ויורדים להליכה במסלול שמשון, בהתאם לשילוט. בכניסה, בצל עץ חרוב גדול, מתחיל סיפור הגבורה של שמשון.
כאן, ככל הנראה, התגלה מלאך ה' לאשת מנוח ובישר לה כי תלד בן, למרות היותה עקרה (שופטים, פרק י"ג פסוקים 7-2). על שמשון נאסר לאכול מפרי הגפן, לגזוז את שיערו ולאכול מאכלים טמאים. שמו ניתן לו, ככל הנראה, בגלל קרבת המקום לבית שמש, העיר הכנענית שנקראה על שם אל השמש. בהמשך הדרך התרחשו כמה מהסיפורים הקשורים בשמשון כמו הכנעת האריה, המשתה, הצתת זנבם של 300 השועלים והבערת השדות.
הדרך פונה צפונה לכיוון אשתאול ומזרחה למורדות הרי יהודה, לשם נימלט שמשון מאימת הפלישתים. במקום התגלו חרסים מהתקופה הכנענית, הישראלית והביזנטית. בדרך פזורים בורות מים רבים, דמויי פעמון חצוב בסלע מהתקופה הביזנטית, ששימשו לאגירת מי גשמים. על ראש התל שרידי מתקנים חקלאיים, בית בד ומערת קברים, שבה, על פי המסורת, קבורים שמשון ואביו, מנוח (שופטים פרק ט"ז פסוק 31).
השביל יורד חזרה למגרש החנייה וממנו ממשיכים "בדרך הפסלים" (מסומנת בירוק) לכיוון החניון ע"ש דני רביב. יש כאן שתי נקודות תצפית לעבר נחל שורק, שחוצה את שפלת יהודה ונשפך לים בחוף פלמחים.
פסל שמשון ביער צרעה (צילום: חנה ליבאי)
בתצפית העליונה מערכת קולית המספרת את סיפור שמשון ודלילה. הפלישתים מפתים את דלילה כדי שתגלה מה סוד כוחו של שמשון ותגזוז את שיערו. כך מצליחים הפלישתים לתפוס את שמשון, לכלוא אותו ולנקר את עיניו. כשהם חוגגים את ניצחונם בעזה, שמשון נעזר בכוח אלוהים, הודף את עמודי המקדש, ממוטט אותו וקובר תחתיו אלפי פלישתים. דרך הפסלים מסתיימת בכביש מס' 38, בכניסה לקיבוץ צרעה.
בעקבות דוד וגוליית למצפה משואה ותל עזקה
לאורך דרך הנוף ממצפה משואה לתל עזקה שבפארק בריטניה, שפע אתרים ארכיאולוגיים, מצפורי נוף, צמחייה מגוונת, שבילי הליכה ואופניים, מתקני משחק לילדים, בוסתנים וטראסות חקלאיות עתיקות.
תוכלו להגיע לכאן מכביש הגישה למצפה משואה, ממערב לכביש בית שמש- בית גוברין (כביש מס' 38), או מצומת זכריה-צומת ראם (מסמייה), כביש מס' 383. השער הצפוני של הפארק נמצא כקילומטר ממערב לצומת עזקה (כביש מס' 383). רצוי להגיע משער מצפה משואה (כביש מס' 38 ליד סימן ק"מ 7).
מצפה משואה. (צילום: אבי חיון)
פארק בריטניה משתרע על פני כ-40 אלף דונם בלב שפלת יהודה, ומנוהל כפארק בר-קיימא, תוך שימת דגש רב על ההיבטים האקולוגיים והחברתיים שלו. מצפה משואה, התחנה הראשונה בפארק, נמצא בגובה 372 מטר ומשקיף על אזור השפלה, הרי יהודה ומישור החוף. הרבה לפני המצאת הטלפון, שימש המקום להדלקת משואות ואיתות ליישובי הסביבה ומכאן שמו.
מהמגדל יוצאים לכיוון צפון בעקבות השילוט לתל עזקה. בדרך מערות חצובות בסלע, ששימשו לאגירת מים, חומר לבניין, אחסון, מחסה לבעלי חיים, גתות ובתי בד. בהמשך מצפור עקבה, הצופה לשיפוליו המערביים של הפארק ושפלת החוף וחניון שריגים, עם שולחנות פיקניק, ברזי מים ומתקני משחק לילדים.
הדרך ממשיכה בתוך הפארק ומגיעה לגיא קטן המאכלס מטע זיתים עתיק, עם עצים בני כמה מאות שנים. מכאן ממשיכה הדרך למצפור לוזית ולתל עזקה, שבו נמצאו שרידי היישוב הקדום עזקה, שנזכר במלחמות יהושע על ארץ ישראל.
תל עזקה, בו שרידי היישוב עזקה שנזכר במלחמות יהושע (צילום: מירה בר)
במקום פעלו גם שמשון, ירבעם ודוד. למרגלות התל חנה, ככל הנראה, מחנה הפלישתים שבראשו עמד גוליית. כאן, על פי המסורת, גבר דוד על גוליית וצבאו וסלל את דרכו למלוכה על ישראל. למרגלות התל פרוש עמק האלה, ששימש את הפלישתים, הרומאים והמוסלמים כנתיב בדרך לכיבוש ירושלים.
בעקבות אברהם אבינו לנחל גרר
פארק נחל גרר, שבין אופקים לנתיבות, ממוקם על אפיק נחל גרר, יובלו הראשי של נחל הבשור. על פי המסורת, על שפת הנחל רעו אברהם אבינו ובניו, יצחק ויעקב, את עדריהם. לאורך הנחל כמה נביעות של מים מליחים, שמשמשים את הצאן וחיות בר כמו דורבנים, שועלים, חתולי ביצה, מכרסמים קטנים, גיריות, סמורים ולעתים גם צבועים.
מגיעים לכאן מכביש נתיבות-באר שבע (כביש מס' 25). כשישה קילומטר מדרום לצומת בית הגדי, מול מושב תדהר, פונים לדרך עפר עד הכניסה לפארק. הכניסה אפשרית רק לבאים מצפון, מכיוון נתיבות. אם באתם מהכיוון הנגדי, תוכלו לבצע פניית פרסה בתחנת הדלק, לחזור לכביש הראשי, לפנות שמאלה לכיוון באר שבע ולאחר כ-150 מטר לפנות לדרך עפר.
נחל גרר. יובלו הראשי של נחל הבשור (צילום: יעל אילן)
קק"ל סללה במקום שתי דרכי נוף: האחת עוברת לאורך הנחל והשנייה חוצה את אפיק נחל גרר. הדרך לאורך הנחל משופעת בצמחיית נחלים, אשלים ושיחי מלוח. בלב היער, בתל הרור, מצוי, על פי המסורת, קברו של אבו הורירה, מקורבו וממצביאיו של הנביא מוחמד. חלק מהארכיאולוגים מזהים את התל עם העיר המקראית גרר (בראשית כ"ז).
אזור זה שימש לגידול תבואות בשולי האזור המדברי. ככל הנראה היו באזור מים שיצרו רצף התיישבות מתקופת האבן ועד היום. הצמחייה עשירה בעצי אקליפטוס, אשל, זית וחרוב, ובסוף הטיול תוכלו לפנק את עצמכם בפיקניק. לאורך הנחל פזורים שולחנות ומתקני משחק לילדים.
לפנייה לכתב/ת 
