גאידמק משיב מלחמה: יש לי אויבים בעלי השפעה
בראיון לעיתון במוסקבה, הגיב גאידמק לראשונה על כתב האישום נגדו: "לא הלבנתי כספים. כל אזרח ישראלי רשאי לעשות שימוש בכספו כרצונו". לדבריו, "הפלג הפולני-רומני" השולט בארץ מדכא את "היהודים הסובייטים"
"לא הלבנתי כספים. כל אזרח ישראלי רשאי לעשות שימוש בכספו כרצונו ולפי שיקול דעתו". כך אמר ארקדי גאידמק בראיון ראשון שהעניק לעיתון רוסי מאז שעזב את הארץ.
- כתב אישום: ארקדי גאידמק הלבין 650 מיליון שקל
- פרקליטי גאידמק: הוא יתייצב למשפט בישראל
- הפקידה מפרשת הפועלים וגאידמק - עדיין בבנק
בראיון ליומון "קומרסנט" במוסקבה אמר גאידמק כי פרשת 50 מיליון הדולר בבנק הפועלים לא הייתה ולא נבראה. גאידמק הסביר למראיין את השתלשלות העניינים, ואמר כי בזמנו תיכנן למזג שניים מעסקיו - את מחצבות הזרחן בדרום קזחסטן ואת המפעלים לעיבוד זרחן "טרמו-פוסט" בהולנד. "איחוד העסק היה לטובת כולם, שכן גם המחצבות וגם המפעלים היו משותפים אז", סיפר גאידמק. "אבל כאן נוצרה בעיה. כלי התקשורת עשו לי רצח אופי והבנקאים מהולנד, בעלי טרמו-פוסט, המליצו לי לעשות את העסקה על שם של אדם אחר".
מי שיזם ותיכנן את מבצע האיחוד היה נחום גלמור, שותפו הוותיק. גאידמק הציע לגלמור, לדבריו, לחתום על חוזה עם ההולנדים, והלה הסכים. אבל לגלמור לא היה הון עצמי, ולכן גאידמק פתח חשבון נאמנות בבנק הפועלים על שמו והפקיד בו 50 מיליון דולר. הכסף היה אמור לשמש ערבות להולנדים.
אבל עוד לפני שהעסקה התבצעה, קיבל גלמור "הלוואה ממקור אחר" (לדברי גאידמק) וקנה את מפעלי טרמו-פוסט לעצמו. "כל מה שנשאר לי לעשות", אמר גאידמק למראיין, "הוא להעביר את כספי הערבות בחזרה לחשבון שלי. משום מה הפרקליטות בארץ טוענת שהייתה כאן הלבנת כספים ושהולכתי את הבנקאים בהולנד שולל, כאשר קניתי מהם חברה של איש קש. בהולנד איש לא העלה טענות נגד העסקה - ובישראל מאשימים אותי משום מה במרמה".
החלק השני של כתב האישום נגד גאידמק נוגע לתקרית שאירעה ב-2005, ושוב, לדעתו של גאידמק, לא הייתה כאן שום הפרת חוק. "אדם בא לסניף הפועלים שנתן לי שירות, הציג את עצמו כקצין משטרת ישראל ודרש מהנהלת הסניף מידע מפורט על החשבונות שלי. עובדי הסניף הסבירו שהם מנועים מלגלות מידע כלשהו על הלקוחות ללא פסק דין של בית משפט בארץ. אחר כך מנהל הסניף התקשר אליי וסיפר על התקרית, והחלטתי מיד להעביר 122 מיליון דולר מבנק הפועלים לבנק טראסט ברוסיה".
לדבריו של גאידמק, הפרקליטות האשימה אותו בהפרת החוק המתנה כל העברת כספים לחו"ל באישור של בנק ישראל. "כל אזרח ישראלי רשאי לעשות שימוש בכספו כרצונו ולפי שיקול דעתו. לא ידוע לי על שום חוק בארץ המגביל את הזכות הזאת".
גאידמק הוסיף ואמר כי כל הבעיות שלו עם זרועות החוק בארץ נובעות לאו דווקא מחריגות פיננסיות, אלא מהפוליטיקה בישראל. לדבריו, החברה הישראלית "מחולקת לשני מחנות הנאבקים זה בזה". מחנה אחד הוא של הדור השלישי והדור הרביעי בארץ, "רובם יוצאי פולין ורומניה, הרואים את עצמם ישראלים גזעיים". המחנה השני הוא עולי בריה"מ לשעבר, "שהוותיקים מכנים אותם בזלזול מהגרים".
לדברי גאידמק, כאמור, "הפלג הפולני-רומני" השולט בארץ מדכא את "היהודים הסובייטים" וחוסם להם את הדרך לעסקים ולפוליטיקה. "אני לוחם באפליה הזאת כבר הרבה שנים, וטבעי שיש לי אויבים בעלי השפעה בארץ", אומר גאידמק.
הכתבה התפרסמה הבוקר במוסף "ממון" של "ידיעות אחרונות"