היום ההכרזה: האם יקיר אהרונוב יזכה בנובל?

היום (ג') ב-11:45 צפויה להתכנס במכון המלכותי למדעים של שבדיה, אשר בשטוקהולם, מסיבת העיתונאים שבמהלכה יוכרזו שמות הזוכים בפםרס נובל לפיסיקה לשנת 2009.

כבכל שנה, שמות הזוכים נשמרים בסוד כמוס עד לרגע ההכרזה, מה שתורם להתפתחותה של תעשיית ספקולציות סביב זהותם של המדענים. קל לנחש מי ראוי לפרס, הצרה היא שקשה להעריך מי מבין הראויים יהיה הזוכה בשנה ספציפית.

מכון המידע המדעי "תומפסון-רויטרס", השייך לסוכנות הידיעות רויטרס. נחשב לגוף היעיל ביותר בעולם התקשורת בחיזוי שמות הזוכים בפרס. שיטתו של המכון היא לבדוק לא רק את כמות ואיכות הפרסומים של המדען, אלא גם את כמות ואיכות ההפניות למאמריו של אותו מדען מתוך מאמריהם של מדענים אחרים.

בראש רשימת המועמדים לזכיה בפרס בפיסיקה, מיקמו השנה המעריכים של "תומפסון-רויטרס" את הפיסיקאי הישראלי בן פרופ' יקיר אהרונוב. אהרונוב, 77, מכהן כפרופסור אמריטוס באוניברסיטת תל-אביב ונחשב לאחד מבכירי הפיסיקאים החיים כיום.

עיקר תרומתו של אהרונוב לפיסיקה היא בניסוחו של אפקט הקרוי על שמו, תוצא אהרונוב-בוהם. "הדבר היסודי ביותר בפיסיקה הוא לנבא את עתידו של חלקיק – כלומר את השינוי במהירותו", הסביר אהרונוב ל-ynet בשיחה שנערכה בסוף השבוע האחרון. "כדי לעשות זאת צריך לדעת איפה החלקיק נמצא ואילו כוחות פועלים עליו. בפיסיקה הקלאסית החלקיק "מרגיש" רק כוחות שפועלים עליו. כלומר, כדי שהחלקיק יושפע הכוח צריך לפעול במקום שבו הוא נמצא. מה שאנחנו הוכחנו זה שבפיסיקת קוונטים זה לא נכון. אתה יכול לקחת חלקיק שנע מחוץ לשדה מגנטי בואקום, ובכל זאת החלקיק ירגיש את השדה המגנטי".  

לתגלית זו הגיע אהרונוב ב-1959, בזמן שעסק בכתיבת הדוקטורט שלו בהנחיית הפיסיקאי היהודי-אמריקני דייוויד בוהם. "הסתכלתי על אותן משוואות שכולם הסתכלו עליהן במשך שנים ופתאום ראיתי משהו אחר".

בוהם זיהה מיד את הפוטנציאל התיאורטי הגדול של התגלית וניסח יחד עם תלמידו מאמר פורץ דרך שבגינו נקרא התוצא על שם המורה והתלמיד גם יחד. תוצא אהרונוב-בוהם זכה להוכחה ניסויית והרים תרומה גדולה להבנה של יסודות תורת הקוונטים והסתירות שבינה לבין תורת היחסות.

תרומתו הגדולה של אהרונוב, ומספר ההפניות הרב למחקריו, אינן הסיבות היחידות להיותו מועמד מוביל לזכייה בפרס נובל השנה. מצטרפת לכך העובדה שהאיש זכה כבר בכל פרס יוקרתי אחר, לרבות פרס וולף הישראלי ומדליית אליוט קרסון של מכון פרנקלין שבפילדלפיה. גם לגילו המתקדם יש משקל בהיותו מועמד סביר לזכות דווקא השנה בפרס.