פרופ' יונת: "הם היו סקפטים, אבל הגענו לנובל"
כלת הנובל בכימיה לא ממש ציפתה לזכייה ולמבול הברכות. הנשיא פרס שלח חיבוק מכל המדינה, אבל פרופ' יונת לא מתכוונת לנוח על זרי הדפנה: "יש עוד הרבה פסגות לכבוש". שותף למחקר: "זה סיפור מדהים, כולם אמרו שהיא מבזבזת את הזמן - אבל היא המשיכה"
אתמול (יום ג') כשהתקשר עיתונאי לפרופסור עדה יונת לשאול לגבי האפשרות שתזכה בפרס נובל לכימיה, היא שאלה בהומור אם כדאי לה ללכת למספרה. היא לא ממש ציפתה לפרס. "אנשים שחושבים שהתרומה שלהם כל כך גדולה יושבים, מחכים לפרס וזועמים כשהם לא זוכים. אני לא כזו", אמרה ל-ynet אחרי שכבר התחילה ההיסטריה.
יונת, בת 70, חולקת את פרס נובל לכימיה לשנת 2009 עם תומס שטייץ מאוניברסיטת ייל ו-וונקטרמן רמאקרישנן מאוניברסיטת קיימברידג'. שלושת זכו "עבור תרומתם הייחודית להבנת האופן שבו חלבונים בונים את התא החי", לדברי הוועדה השבדית. "אתה מדבר עם מדענית שהייתה עד לפני רגע אנונימית", סיפרה. "יש פה לחץ היסטרי - בזק וחברות הסלולרי שמחים מאוד".
רגע ההכרזה על הזוכים. במעבדה הרימו כוסית (צילום: AP)
במשך כל שעות הבוקר שהתה פרופ' יונת בבית בתה, ד"ר חגית יונת, רופאה ומומחית בגנטיקה בבית החולים שיבא. גדוד של צלמים ועיתונאים חיכה לצאתה למכון וייצמן ברחובות, "כנראה שאצטרך לצאן מכאן עם מסוק", אמרה הבת, "היא מאוד מתרגשת, יש מיליון טלפונים בבית. אנחנו מאוד מאוד גאים".
בין המוני המברכים שהתקשרו היה גם אחד משמונת הישראלים שזכו לפניה בנובל - נשיא המדינה, שמעון פרס. "אנחנו כה גאים בך, קשה לתאר עד כמה", הוא אמר לה. "הנובל כל כך מגיע לך והזכייה מצויינת עבור המדינה כולה, שמתרגשת יחד איתך. מחקרך החשוב פתח המון דלתות מדעיות. אני שולח לך חיבוק גדול ותודה בשם כל מדינת ישראל". היא השיבה לו: "תודה שהתקשרת, זה מאוד נוגע ללבי".
| שם | הפרס | שנה | הערות |
| ש"י עגנון | ספרות | 1966 | יחד עם נלי זק"ש |
| מנחם בגין | שלום | 1978 | יחד עם אנואר סאדאת |
| יצחק רבין ושמעון פרס | שלום | 1994 | יחד עם יאסר ערפאת |
| דניאל כהנמן | כלכלה | 2002 | יחד עם ורנון סמית |
| אברהם הרשקו ואהרן צ'חנובר | כימיה | 2004 | יחד עם אירווין רוז |
| ישראל אומן | כלכלה | 2005 | יחד עם תומאס שלינג |
| עדה יונת | כימיה | 2009 | יחד עם תומאס שטייץ ווונקטרמן רמאקרישנן |
| דן שכטמן | כימיה | 2011 | |
| אריה ורשל ומיכאל לוויט | כימיה | 2013 | יחד עם מרטין קרפלוס ומיכאל לוויט |
פרופ' יונת כבר הבינה ש"זה כבוד למדינה וכנראה שהמדינה רוצה לקחת אותו". היא עסקה רבות בפיענוח מבנה הריבוזום, המולקולה המתרגמת את הקוד הגנטי לחלבונים הבונים את התא החי. "הנושא היה מוגדר ככזה שאם באמת תהיה בו פריצה, זה ברמת נובל. זה נחשב פרויקט קשה עד בלתי אפשרי, אנשים היו סקפטים וגם אני לא הייתי בטוחה שממש נגיע - אבל הנה, הגענו".
ומה עכשיו? היא ממש לא מתכוונת לנוח על זרי הדפנה. "אני אמשיך לעשות אותו דבר, יש עוד הרבה פסגות לכבוש. יש הרבה נקודות שלא ענינו עליהן, הרבה שאלות פתוחות".
"אולי היא תהיה הראשונה לזכות פעמיים"
"לפני שהכריזו על הזכייה דיברתי איתה והיא עוד הייתה במספרה, היא בכלל לא תיארה לעצמה שתזכה", סיפרה ל-ynet ד"ר ענת בשן ממכון ויצמן, שותפתה למחקר של המדענית פרופ' יונת, האשה הישראלית הראשונה שזוכה בפרס היוקרתי. 
הזוכים: יונת, שטייץ ורמאקרישנן (צילום: רויטרס)
ד"ר בשן עובדת עם יונת ב-20 השנים האחרונות, כחלק מקבוצה גדולה של 15 חוקרים גרמנים וישראלים שכלת הפרס עומדת בראשה. "היא היוזמת והיא זו שהתחילה את המחקר בשנת 79'", סיפרה בשן. "אנחנו מאוד מתרגשים, זה משהו בלתי ניתן לתיאור בכלל. אין ספק שאם למישהו מגיע פרס נובל זאת עדה - היא מדענית מדהימה ובן אדם מדהים".
לשותפים אחרים דווקא היו ציפיות גבוהות. ד"ר מאט ברלוסוף אמר שהוא וחבריו התכנסנו במעבדה כדי לראות את השידור,
והרימו כוסות יין. "זה הישג אדיר, סיפור מדהים", הוא התרגש. "היא המשיכה לעבוד על הפרויקט הזה במהלך שנות ה-80 וה-90 כשכולם אמרו לה שהיא לא תצליח, שהיא מבזבזת את הזמן שלה".
לדברי ד"ר ברלוסוף, "ביום-יום אתה לא חושב על דברים כאלו, אתה רק עושה את העבודה, חושב על הניסוי הבא, אין לך זמן. לא חשבתי בחיים שבכלל אתקרב להישג כזה. אנחנו עדיין עובדים על המחקר שלנו, על פרויקטי-המשך שקשורים באופן עקיף למחקר שלה. מי יודע, אולי היא תהיה הראשונה אי פעם שתזכה פעמיים בפרס".
השכנים של בתה בקריית אונו גאים. אחת השכנות, במקרה גם היא ביולוגית, אמרה: "לא ידעתי שהיא שכנה שלי בכלל, אבל בטח שזה כבוד. בסך הכל זה פרס ראשון של אשה אחרי 40 שנה שרק גברים זכו. זה כבוד לישראל, כבוד לנשים. אין ספק שזה כבוד להיות שכנה של בתה של כלת פרס נובל".
לפנייה לכתב/ת 
