צ'חנובר: "התגלית של עדה הייתה פורצת דרך"
חתן פרס נובל לשנת 2004, אהרון צ'חנובר, מסביר מדוע התגלית של עדה יונת זיכתה אותה בנובל ומצטרף למברכים: "עדה יונת היא אדם נפלא ומדענית בחסד עליון". לדבריו, לפענוח של מבנה הריבוזום השלכות מרחיקות לכת על הרפואה
"התגלית של עדה יונת היא פורצת דרך בצורה בלתי רגילה", כך הסביר היום (ד') ל-ynet פרופ' אהרון צ'חנובר מהטכניון, חתן פרס נובל לכימיה בשנת 2004. "דמיין לעצמך שהקוד הגנטי הוא כמו שפה, שיש בה אותיות המסודרות בסדר מסוים. הקוד הזה מונח בשורה ארוכה כאשר כל אות מתחברת לחלבון מסוג אחר. החלבונים והרנ"א הריבוזומי מונחים על הרצועה הארוכה הזאת כאשר כל חלבון מותאם לאות בקוד הגנטי כמו שמפתח מסוים מתאים למנעול מסוים. כל הקומפלקס הכפול הזה יוצר חלבונים אחרים שהם למעשה המנוע שעליו פועל הגוף: השריר עובד על חלבונים, ההמוגלובין וכו'. אם חלבון מסוים לא מתחבר כמו שצריך לקוד הגנטי, נוצרת מוטציה".
"הריבוזום הוא מולקולה מורכבת בצורה בלתי רגילה, והוא למעשה האבזם שסוגר את הריצ'רץ הזה, שצידו האחד הוא הקוד הגנטי שעובר מדור לדור, וצידו האחר הוא החלבונים. בלעדיו החלבונים לא היו מתחברים לקוד הגנטי ולא היו נוצרים תאים בגוף. חשוב לציין שעדה לא גילתה את הריבוזום, גילו אותו שני מדענים בריטיים שכבר זכו על תגליתם בפרס נובל. אבל היא זו שגילתה את מבנה הריבוזום וזה לא פחות חשוב".
במה תורם לנו גילוי מבנה הריבוזום?
"קודם כל זה מה שמדענים עושים – מגלים סקרנות וחוקרים את העולם. למה נאס"א שולחים חלליות לחלל?! כדי לגור שם?! לא! כי זו התכונה שמבדילה את האדם, או לפחות את האדם האינטליגנטי, משאר היצורים. הוא רוצה לגלות את סודות הקיום. חוץ מזה, לפענוח של מבנה הריבוזום יש השלכות מרחיקות לכת על הרפואה. מבנה הריבוזום של חיידק, למשל, הוא שונה מזה של אדם. אם אנחנו יודעים במה הוא שונה ניתן לפתח אנטיביוטיקה שתתקוף את הריבוזום החיידקי ולא את זה של האדם הנושא את החיידק. זה דבר חשוב מאוד".
"תראה, תסכים איתי שמכונית עשויה ממתכת. האם לגלות את קיומה של מתכת עוזר לנו להבין כיצד פועלת מכונית? כמובן שלא. הרי גם פטיש עשוי ממתכת ופטיש אינו מכונית. כדי להבין איך הריבוזום עובד ומה הוא עושה, יש להבין איך הוא בנוי".
במה הייתה שונה הגישה של עדה מזו של מדענים אחרים?
"עדה עשתה שימוש בטכניקה שנקראת קריסטליזציה, שפותחה על ידי חתן פרס נובל אחר, וזו הייתה הגדולה שלה. בתקופה שבה היא החלה לעשות זאת, איש לא שיער ששיטה זו תוכל לאפשר לנו להבין את מבנה הריבוזום".
שיטת הקריסטליזציה עושה שימוש בתופעה הקרויה עקיפה (או התעקפות) של קרני רנטגן. כלומר, יכולתו של הגל המוקרן לעקוף מכשולים גורמת לכך שהקרנתו דרך גביש יוצרת תמונה שבאמצעותה אפשר לנתח את מבנהו. הואיל והריבוזום הוא מולקולה קטנה מאוד, לא ניתן לראותו במיקורסקופ. שיטת הקריסטליזציה, עם זאת, אפשרה ליונת ועמיתיה להבין איך הוא בנוי על ידי התבוננות בעקיפות של גלי הרנטגן.
מה אתה מאחל לעדה, כחתן פרס נובל?
"עדה היא ראשית כל אדם נפלא ומדענית בחסד עליון. אני מאושר מזכייתה ומאחל שנים רבות של מחקר פורה".
האם לכם, חתני וכלות פרס נובל, יש תפקיד בחברה הישראלית מעבר לעבודה המדעית?
"אני לא רוצה להתייחס לזה. אני לא רואה את עצמי כסלבריטי אלא כמדען שתפקידו למצוא תרופות למחלות. הזכייה בפרס נובל היא קודם כל הישג אישי – פרי של עבודה מאומצת בת שנים רבות, הכוללת יצירת קשרים עם מדענים חשובים ומציאת פתרון לבעיות מסובכות. רק לאחר מכן היא הישג למדינת ישראל שהיא מדינה נפלאה עם כישרונות מרובים. אני יכול לומר באופן אישי שחשוב לי לעורר את העניין במדע בקרב בני נוער, ולשם כך אני גם נושא הרצאות בבתי ספר תיכוניים.
לכל כתבות ערוץ המדע - לחצו כאן
