המסע המופלא אל הזוהר הצפוני

ילדי גן הילדים הבלונדינים הנורבגים, שנראו כמו מלאכים קטנים, המטירו מהלומות הדדיות אחד על השני בעזרת חרבות מעץ, בגן הילדים השוכן על ההר הצופה לעבר נמלה של העיר הנורבגית, ברגן.

זוהי כנראה העדות היחידה לשורשים הויקינגים של ילדי נורבגיה, שהיא אחת מארצות המוצא של אותם ספנים אגדתיים - הויקינגים. אותם ספנים, נהגו לפשוט על נמלי אירופה בעזרת ספינות המשוטים שבנו, ספינות קשוחות בעלות מפרש בודד, שאיתן הצליחו לנווט ולהגיע עד צפון אמריקה 500 שנה לפני שרגלו של קולומבוס דרכה על אדמת האיים הקאריביים.

לאור הפרסומים בזמן האחרון, היינו משוכנעים שהנורבגים, כמו שאר אחיהם הסקנדינבים, שקועים עמוק בעוינות לישראלים באשר הם. הופתענו לטובה בגילויי אהדה של מקומיים כלפינו כל אימת שהתברר שאנו ישראלים, החל מהקופאית במוזיאון הנפט בעיר סטאוונג'ר (Stavanger) ששמחה ממש לקראתנו, דרך אחד ממנהלי המוזיאון שרץ לברכנו והצהיר כמה הוא מעריץ את ישראל, וכלה במפעיל רכבת התיירות בעיר ברגן (Bergen), שהיה גאה לספר לנו שאפשר לקבל אוזניות שישמיעו לנו הסברים גם בעברית.

ברגן. הופתענו מגילויי האהדה של המקומיים (צילומים: יוסף ג'קסון)

יצאנו, כאמור, בעקבות אותם ספנים למסלול הפלגה שיצא מנמל סאות'המפטון בדרום אנגליה, לעבר אתרי הזוהר הצפוני, אותה "אורורה" אגדתית המכסה בלילות בהירים את הצפון הרחוק, ומאירה בצבעים זוהרים את שמי הלילה הנצחיים של הקוטב הצפוני.

מרצה מומחה לאסטרונומיה, בשם דן בנדיקט, סיפר בהרצאה שנתן לנוסעי הספינה, שהמתין כשנה וחצי עד שמצא ספינת קרוזים המפליגה בזמן המתאים ליעדים כה צפוניים, בהם ניתן לחזות במופע המופלא של הזוהר הצפוני.

הפלגה ליעדים בלתי שגרתיים בעבור ספינות ענקיות

המסע התחיל בביקור בשתי ערים נורבגיות, סטאוונג'ר וברגן. מסלול הספינה פקד את איי פארו (Faroe Islands) ששייכים לדנמרק ואת בירתם הקטנה "טורסוואן" (Torsvan).

משם המשיכה האוניה הענקית לעבר ריקאוויק (Reykjavik), בירת איסלנד, שפשטה את הרגל לאחרונה והותירה כל אחד מ-360 אלף תושביה עם חוב אישי של 20 אלף דולר לגולגולת. מאתרי איי איסלנד, היה המשך ההפלגה ליעד ממש בלתי שגרתי בעבור ספינות קרוזים ענקיות - לעיירה נאוק (Nuuk) שבגרינלנד.

את נאוק פקדו רק מתי מעט ישראלים, וודאי לא על סיפונה של ספינת פאר כמו ה"קראון פרינסס" (Crown Princess), שמאכלסת כ-3,000 נוסעים שוחרי הרפתקאות, בהם 16 ישראלים, על פני 18 הקומות של הספינה.

ספינה בעיר סטאוונג'ר. מעטות מהן מפליגות לעבר הזוהר הצפוני

מהאתרים השכוחים והנידחים של האי הענקי, גרינלנד, המשיכה הספינה לעבר סט. ג'והן שבנובה סקוטיה הקנדית, ואת המסע הימי הבלתי שגרתי סיימה בעיר המעטירה, ניו יורק. אך גם ספינה ענקית כמו ה"קראון פרינסס", נכנעת לעיתים לגחמות של מזג האוויר. הספינה נאלצה לשהות לילה נוסף בעיר ברגן ולוותר על ביקור באיי שאטלנד הסקוטיים, בגלל סערה שהשתוללה בסמוך לאותם איים. בנוסף, נאלץ הקברניט לוותר על הורדת הנוסעים בעיר אקוריירי (Akureyri) שבאיסלנד, בגלל רוחות עזות שנשבו ושסיכנו את הורדת הסירות לים.

נורבגיה - ארץ שצפה על אוקיינוס של נפט

היעד הנורבגי הראשון אותו פקדה הספינה אחרי צאתה מנמל סאות'המפטון שבאנגליה, היה העיר סטאוונג'ר ששוכנת בחלק הדרום-מערבי של נורבגיה. לעיר הנמל היפה הזו, על נמלה המוגן, יש היסטוריה ארוכה ובמקום ניתן לראות אפילו מבנה מגורים המתייחס לתקופת הברזל, וקתדרלה שנבנתה כבר בשנת 1,125, ולמעשה העיר סטאוואנג'ר נבנתה מסביב לאותה קתדרלה.

מדרום לקתדרלה נמצא מוזיאון העיר. החלק המעניין של סטאוונג'ר הוא החלק העתיק, הנקרא בשם "גמלא סטאוונג'ר" (Gamle Stavanger), ממערב לנמל הישן. רחובות צרים ואוסף של למעלה ממאה בתי עץ מהמאה ה-18, מעניקים למבקר תחושה כיצד נראתה העיר באותה תקופה.

לאורך הרציפים נמצאים כמה ספינות עץ עתיקות, והמוזיאון הימי שמציג את ההיסטוריה הימית של הנורבגים. מקור עושרה והתפתחותה של העיר הוא בתעשיית הדגים שלה, ועד היום ניתן ליהנות בשוק הדגים, הממוקם בנמל הישן של העיר, מסוגי ההרינג והסרדינים של דייגי נורבגיה המיוצאים מכאן לרחבי העולם כולו.

שוק דגים. ההרינג והסרדינים של דייגי נורבגיה, מיוצאים לרחבי העולם כולו

מי שמעוניין לצפות על תמונת הנוף של העיר, מוזמן לעלות למגדל כבאים שהוקם במאה ה-18 כדי להתריע מפני שריפות שפקדו לעיתם את העיר. ממרומי חלונות המגדל ניבט נופה היפה של העיר לכל עבר. אך אין ספק שהאטרקציה הגדולה של העיר היא המוזיאון האולטרה מודרני, שמציג את התגלית ששינתה את רמת חייה של המדינה הצפונית הזו ללא היכר: ה"פטרוליאום מוזיאון" (Petroleum Museum). מוזיאון מעניין ביותר המציג את הדרך הארוכה, המסוכנת והמייגעת שעבר מרגע גילוי הנפט בים הצפוני ועד שהחל לזרום בצינורות התת מימיים, שממלאים בטונות של כסף את קופתה של נורבגיה.

את המבנים הענקיים של דוברות, התקועות במרחק מאות ק"מ בתוך הים הצפוני, מאכלסים אלפי עובדים שעוסקים בתהליך הפקת נפט מקרקעית הים. במוזיאון מדגימים למבקרים, בסרטים ובהמחשות, את התהליך המסוכן והארוך שעובר כדי להפיק את הנפט, כמו באותה דוברת קידוח ענקית שהתמוטטה בסערה לפני מספר שנים, וקברה תחתיה לא פחות מ-123 עובדים.

במוזיאון הנפט המשילו את הקושי בתהליך הפקת הנפט, לאדם העומד על גורד שחקים ומנסה לשתות בעזרת קשית פלסטיק מפחית קוקה קולה, העומדת על המדרכה. סטאוונג'ר משמשת נקודת יציאה לאחת מהאטרקציות הנופיות המרשימות ביותר של נורבגיה, אלא שכדאי לצאת אליה ביום שמש כדי להינות מהמראה.

מדובר בהפלגה לעבר "ליזיפיורד" (Lysfjord) שם מגיעים לסלע בשם Pulpit המתרומם לגובה של 600 מטרים מעל מימי הפיורד. המראה מרשים עוד יותר כאשר מטפסים כשעתיים אל משטח הסלע, המשקיף על נוף מדהים של הפיורד. אלא שבזמן בו עוגנת הספינה אין אפשרות לערוך טיול לפסגת הסלע, ונותר להסתפק במראות הפיורד, הכוללים גם מפלי מים הנופלים למימי הפיורד.

העיר העתיקה של ברגן

בירת הפיורדים הנורבגים, העיר ברגן, היא התחנה השניה של ספינת הפאר בנורבגיה. זו עיר שנוסדה כבר ב-1,070 לספירה ונחשבת לעיר עתיקה. שנים רבות שימשה כנמל המרכזי של נורבגיה ליצוא דגים וסחורות. ברית 100 ערי המסחר של ה"הנזה" הגרמנית, ראתה בברגן יעד חשוב עד כדי כך שהנורבגים נאלצו להקים בנמל הישן של העיר מגדל שמירה מוצק בשם "רוזנקרנץ טאואר" (Rosenkrantz Tower), בסגנון מבצר מתקופת הרנסאנס.

דור העתיד של ברגן בעיר שנוסדה כבר ב-1,070 לספירה

המגדל ניצב ליד האולם המרשים שהוקם לפני כשבע מאות שנים על ידי המלך הנורבגי אוקון (Hakon's Hall), הכל מתוך מטרה פוליטית - להנמיך את קומתם של סוחרי ערי ה"הנזה" הגרמנים שצברו כוח כלכלי רב מדי לדעת הנורבגים.

המבנים העתיקים שלאורך הנמל העתיק נפגעו מאוד במלחמת העולם השניה, כשאניית נשק גרמנית התפוצצה בנמל ברגן בשנת 1944 בזמן כיבושה בידי הגרמנים. העיר מונה היום כ-200 אלף תושבים, הגאים מאוד בעירם היפה, ורק שלוש כנסיות נותרו מעברה העתיק.

הכנסייה הראויה לביקור, היא זו שנבנתה במאה ה-17, כנסיית Nykirken, שנבנתה בסגנון הרנסאנס. בתי העץ הצבעוניים ב- Bryggen quarter הצמודים לאורך הנמל העתיק, נמצאים ממש ליד שוק הדגים הצבעוני של ברגן, ושימשו בזמנו כמחסנים וחנויות של סוחרי ברית ה"הנזה".

הבתים שופצו והפכו כיום לגלריות לאמנות ולבוטיקים יוקרתיים, לבתי קפה ולמסעדות. בצמוד אליהם ניתן לבקר במוזיאון מעניין בשם Hanseatic Museum בבית שנבנה ב-1,702, ומציג כיצד נראו חיי היומיום של סוחרי ברית ה"הנזה" הללו.

העיר העתיקה מתקופת ברית ה"הנזה"

אטרקציה פופולארית נוספת בברגן, היא הביקור בביתו המרשים של הקומפזיטור הנורבגי אדוארד גריג (Edvard Grieg) הממוקם ליד אגם נורדאס (Nordaas), שבו כתב את מרבית יצירותיו.

בנמל ברגן עומדת לרשות התיירים המבקרים מעין רכבת תיירים קלה, המסיעה את המבקרים ברחבי העיר עם הסברים בשפות שונות, ולהפתעתנו אפילו בשפה העברית. הרכבת מטפסת במעלה הגבעות המקיפות את נמלה של ברגן ומאפשרת צפייה בנוף של העיר מלמעלה. לחילופין, אפשר להיעזר בשירותי רכבת הרים, ה"פוניקלור" המקומי, שגם יעלה אתכם לנקודת תצפית המשקיפה על העיר כולה - מראה מרהיב ביום נאה ופחות מרשים ביום מעונן וגשום.

איי פארו - איים שהתושבים בהם לא שמעו מעולם על פשע

49 אלף תושבי איי פארו, איים הממוקמים באמצע הדרך בין נורבגיה לאיסלנד ומבודדים מכל העולם האיים, משתייכים לכתר הדני ונהנים מכל טוב הסוציאליזם של דנמרק. תושבי האיים מתפרנסים מייצוא דגי הסלמון ומגידול כבשים לבשר. מכאן בא השם של איי פארו, שפירושו בשפה המקומית "איי הכבשים".

תושבי האיים נהנים מרמת חיים גבוהה, קרוב לודאי בגלל תמיכת האוצר הדני. תושבי האי מכירים זה את זה מאז לידתם וייתכן שזו הסיבה שמעולם אינם נוהגים לנעול את דלתות בתיהם, שכן את עולם הפשע המקובל עלינו בעולם המערבי הם רואים רק בסרטים. הם אינם זקוקים שם לצבא או למשטרה, שזו נועדה רק לטקסים.

קבוצת האיים הזו השייכת, כאמור, לדנמרק שומרת על שפה סקנדינבית ייחודית, שלדעת התושבים המקומיים קרובה יותר לנורבגית מאשר לשפה הדנית. במלחמת העולם השנייה היו האיים הללו תחת שלטון בריטי, בעוד דנמרק עצמה היתה נתונה לכיבוש גרמני. האיים לא הרגישו כלל במלחמה שהייתה נטושה בעולם כולו, שכן משדה התעופה שעל האיים המריאו מטוסים בריטיים לתקיפות אוויריות בנורבגיה.

יחד עם זאת, בתום המלחמה כמעט פרצה מלחמה חדשה בין תושבי האיים לבריטניה, שכן מרבית בנות האי, הבלונדיניות היפות, נישאו לחיילים ולטייסים בריטים ששירתו באי, בעוד שבני האי שחזרו מהמלחמה מצאו את האיים שלהם מרוקנים כמעט מנשים שהיגרו בעקבות בעליהם לאנגליה.

המצודה שנועדה להגן על איי פארו מפני פלישה שמעולם לא קרתה

רק חלק מ-18 האיים מאוכלס על ידי בלונדיניים סקנדינביים, והעיר הגדולה שלהם נקראת בשם "טורסאבן" (Torshavn), ומאכלסת כמעט את מחציתם של תושבי האיים. העיר מודרנית למדי ורמת החיים של התושבים גבוהה, כשאחד הדברים המציינים את בתי העץ הצבעוניים העתיקים של האיים, הם גגות הדשא שעוזרים לבידוד ולחימום הבתים בימי החורף הקרים.

הנהג המקומי ששכרנו, יצא עמנו לטיול במרחבי שני האיים הגדולים של קבוצת איי פארו, באי "סטרימוי" (Streymoy) ובאי הסמוך אליו "איסטרוי" (Eysturoy), שהוא האי היחיד שמחובר אליו גשר המתנשא מעל לפיורד המקומי בחלקו הצר ביותר. לשאר האיים ניתן להגיע רק באמצעות מעבורות.

הכבישים שמורים וסלולים ברמה גבוהה, ונופי ההרים הדרמטיים הנגלים לעיני הנוסעים, מכוסים דשאים ירוקים הצומחים על סלעי הבזלת שלהם, אך נדיר לראות בקווי רוחב צפוניים כאלו עצים. רק בערים ניתן לראות יוזמה של מקומיים, המצליחה להצמיח עצים שהובאו על ידי ספני האיים ממקומות דרומיים.

פיורד ענקי, צר וארוך

הקרבה בין שני האיים יוצרת רושם של פיורד ענקי, צר וארוך, כשמדי פעם נופלים מפלי מים מרשימים לעבר המפרץ. פעם היו באיים יותר מפלים, אלא שחלקם נלכדו על מנת ליצור אנרגיה חשמלית לצורך הקלה על חשבונות החשמל של התושבים.

בעת הטיול באיים, בין האטרקציות הנגלות לעיני הנוסעים, ישנו כביש המוביל לעבר מקום הקרוי בשם Eioi, אתר בו אתה משקיף לעבר שני סלעי ענק הניצבים בתוך הים לצד הצוק המשתפל לעבר הים. מדובר באגדה נורדית עתיקה, המספרת על ענק שהתייצב להגן על איי פארו מצד פלישה אפשרית של אויבים, כאשר אשתו של הענק הזדרזה להתייצב לצידו.

פסל הענק ואשתו שנועדו להגן על איי פארו 

המשך אותו הכביש מוביל לעבר שני כפרים עתיקים, הנושאים את שמות שקשה להגות אותם בעברית. היעד הבא הוא כפר הדייגים הצבעוני Gjogv, שבו חצב הנחל עמוק בסלע המקומי, ואת הסירות היו מורדים דייגי הכפר לים דרך אותו ערוץ. ממול המפרץ, ניצב צוק שממנו נפל לים לפני מספר שנים גוש סלע עצום, שבעקבותיו נוצר גל צונאמי שהציף את הכפר כולו.

כיום הכפר הפך לאוסף של בתי קיץ ובחורף מתרוקן כמעט לחלוטין מתושביו, כמו גם הכפר היפהפה Funnigur, אליו יורדים בכביש מפותל תוך חציית הרכס ההררי של האי "איסטרוי" (Eysturoy).

הערוץ בכפר הדייגים Gjogv, דרכו היו מורידים את הסירות לים

איי פארו יושבו לראשונה, כנראה, במאה השמינית לספירה, על ידי נזירים איריים שחיפשו מקום להתבודדות. הגל השני הגיע עם מתיישבים ויקינגים שהקימו התנחלויות על האיים. השרידים העתיקים שנותרו הם בית איכרים מהמאה ה-9 וכנסייה מהמאה ה-12 בעיירה Kirkjuboe, הסמוכה לעיר הראשית טורסאבן.

למתעניינים בעבר הויקנגי של האיים, הרי שיבואו על סיפוקם בביקור באתר בשם Kvivik, בו נמצאים שרידים מהמאה ה-10 של ישוב ויקינגי. לחובבי נופים דרמטיים, הביקור באתר Vestmanna בחוף המערבי של האי "סטרמוי" יביא אתכם לצוק סחוף רוחות, המזדקר לגובה של 600 מטרים מעל לגלי האוקיינוס, ובו מערות רבות משמשות קינים לציפורים רבות המקננות במקום.

• בפרק הבא: ג'קסי יוצא למצוא את סנטה קלאוס בגרינלנד