לפספס את האימהות רק בגלל חוסר מזל בזוגיות?

מה יהיה אם האחד שלי יופיע כשאהיה בת 40 פלוס? היום הרבה מאוד אנשים בגילים האלה מתחילים פרק ב', חיים בזוגיות חדשה או מתחתנים שוב. לאהבה אין גיל, להבאת ילדים לעולם יש

אורית גלפורסם: 13.10.09 , 09:49

גם אני תוהה לא פעם איך זה קרה לי שנשארתי לבד והאם עשיתי משהו כל כך רע שמגיע לי העונש הזה. אבל אחרי אין ספור הלקאות עצמיות, התערערות נפשית ושיחות מוטיבציה שלי עם עצמי - הבנתי דבר מאוד חשוב. העובדה שלא מצאתי את המיוחל לא קשורה למראה חיצוני וגם לא לאופי כזה או אחר. אני מכירה הרבה מאוד בחורות "ממוצעות", חלקן אפילו מכוערות, שמנות, כאלה שתמיד מתלוננות או נרגנות, תוקפניות או סתם מוזרות, שיש להן אהבה וזוגיות.

מה שקורה לי ולאחרות שכמותי הוא בפירוש חוסר מזל.

כל הזמן רודפים אחר היופי החיצוני, אבל מה שבאמת צריך זה שיהיה לך מזל יפה. לפעמים בייאושי הגובר אני מחליטה להרים ידיים. אני מנסה להשלים עם מר גורלי ולקבל את זה שלי זה לא יקרה. למה כל הזמן להיאבק ולהילחם? לפעמים צריך לדעת מתי להרפות, וייתכן שהגיע הזמן לוותר ולהפסיק לנסות. אבל לעיתים יש לי גם רגעים של אופטימיות לא מוסברת, שבהם אני חושבת שאולי לא כדאי לאבד תקווה וכן להמשיך להאמין שבסוף גם אני אזכה לאהבה ולזוגיות.

יכול להיות שהסיכוי שזה יקרה קיים, אבל מה יהיה אם האחד שלי יופיע כשאהיה בת 40 פלוס? היום הרבה מאוד אנשים בגילים האלה מתחילים פרק ב', חיים בזוגיות חדשה או מתחתנים שוב. לאהבה אין גיל, להבאת ילדים לעולם יש. האם אפספס את האפשרות לחוות את האימהוּת רק כי המזל לא האיר לי פנים בתחום הזוגיות?

אני יכולה להכיר מישהו מקסים גם בעוד 10-15 שנים ולנהל איתו זוגיות טובה ומוצלחת ולחוות אהבה בריאה וטובה עד סוף חיי. אבל האם האושר שלי יכול להיות אמיתי אם לא אזכה שיהיה לי ילד משלי?

לכן, ההחלטה הראשונה שצריך לקבל במצב הנתון היא שבכל מקרה ולא משנה מה יהיה, אשתדל להביא ילד לעולם, גם אם זה לבד. את האהבה ואת הזוגיות אפשר לחפש גם אם יש ילד, זה בפירוש לא גורם מפריע. בני 40 פלוס בהחלט נחשבים צעירים היום, ואפשר למצוא אהבה גם בגילים האלה ולהרגיש על גג העולם. אני גם מכירה כמה אנשים שהתחילו מחדש בגיל 40 ומתנהגים כמו ילדים מאוהבים בני 16.

השעון מתקתק, בכל פעם שאת רואה תינוק הלב נצבט

עוד מבט:

דוקטור, אני רוצה שתקפיא לי ילד

הדר הכרמל

כולנו עושים ביטוח. לרכב, לנסיעות, לבריאות, לפעמים לדירה ולרכוש. לא כי יש לנו תוכניות, חס וחלילה, לעשות תאונה או לאבד את הכל. אבל ביטוח נותן קצת שקט. ובראש שסוער ממחשבות ולא נותן מנוח, שקט זה דבר יקר. אני רוצה ביטוח ילדים

דוקטור, אני רוצה שתקפיא לי ילד

ההחלטה השנייה היא מתי להתחיל עם העניין הזה. הרי זה תהליך לא פשוט, שקודמת לו מחשבה רבה בנושא. יש להביא בחשבון את ההשלכות של צעד כל כך גדול, משמעותי ובלתי הפיך, שישנה את חייך לעד. מצד אחד, את חושבת שאולי יש לך עוד קצת זמן לנסות להכיר מישהו ולהקים איתו משפחה במסגרת המסורתית כמו פעם וכמו שאת כל כך רוצה. מצד שני, השנים עוברות ואת מגיעה לגיל שהספירה לאחור של הביציות שלך החלה. אז אולי בגיל 31-32 זה פחות רלוונטי, אבל בגיל 35-36 אין מנוס מלהגיע להחלטה - וההחלטה קשה מאוד. השעון מתקתק, בכל פעם שאת רואה תינוק הלב נצבט. ברור לך שתיאלצי לשאת בעול הכלכלי, בעול הפיזי וגם בעול הרגשי לבדך ואף אחד לא יכול לעזור לך בהחלטה כל כך משמעותית, שאין ממנה דרך חזרה. אין לך יותר מדי זמן להתברבר. את חייבת להחליט.

אם היינו במצב הזה לפני 20 שנה, למשל, ההחלטות האלה בכלל לא היו במוּדעוּת, ובוודאי שלא מעשיות. בדורות קודמים כמעט לא היתה אפשרות לאשה לא נשואה להביא ילד לעולם בלי גבר. יש בינינו נשים בנות 50 פלוס שאינן נשואות וגם אין להן ילדים. את הרי לא רוצה להיות בעוד 20 שנה כמו אותן נשים, שחיכו למשהו שלא הגיע ופספסו את האימהות בגלל זה, נכון?

פעם כשהייתי שומעת על בחורה שהביאה לעולם ילד לעולם מתרומת זרע, מיד הייתי מתרגמת את זה לכך שאותה בחורה התייאשה מהחיפושים ובעצם ויתרה על זוגיות בחייה ועל האפשרות לאהוב ולהיות נאהבת. היום אני מבינה שאין קשר בין הדברים ושיש להבדיל בין זוגיות לבין הורות. הרצון לילד אינו מחליף את הרצון לאהבה ולזוגיות ואינו בא במקומו. ילד אינו יכול למלא את אותם הצרכים שגבר ממלא. את רוצה ילד, אבל את גם רוצה חבר, שותף, מישהו לדבר איתו, לעשות איתו דברים יחד, לחלוק איתו את עול החיים.

ועוד אחד:

עדיין רוצה תינוק מבן-זוג ולא מתוך קטלוג

הדר הכרמל

אבל כרגע אני לא מחפשת חתן אלא משהו הרבה יותר בסיסי מזה. "מרק ילדים", זה שם הקוד החדש שהמציא מישהו ממקורביי למנת הזרע שעמדתי לרכוש בדרך לצאצא עתידי

עדיין רוצה תינוק מבן-זוג ולא מתוך קטלוג

יש בימינו כל כך הרבה סוגי משפחות: משפחות ששני הצדדים התחתנו מחדש ולילד יש זוג הורים מכל צד, ילדים שיש להם רק שתי אמהות, או ילדים שיש להם אמא אחת וזוג אבות, ויש גם הרבה ילדים שנולדו מתרומת זרע לאמהות רווקות. נכון שזה לא אידיאלי שאין אבא בתמונה וגם לא ידוע מי הוא, אבל זה קיים וכבר לא כל כך חריג.

אני מקווה שכל הרווקות, כולל אני, נמצא בזמן את האחד המתאים והראוי לזוגיות ונביא ילדים לעולם במסגרת משפחתית של אמא ואבא. אבל אם את רווקה בת 30 פלוס, את חייבת להיות עם האצבע על הדופק ולשים לב שבזמן שאת יוצאת לדייטים מתסכלים בחיפושייך אחר אהבה, את לא מפספסת את ההזדמנות להביא ילד לעולם ולממש את האימהות.

תכירי הרבה הורים, חלקם גרושים, בגן, בימי הולדת

יכול להיות שדווקא אחרי שתביאי ילד לעולם, תהיי יותר רגועה ולא תשמעי את השעון המתקתק באותה עוצמה, תמצאי את האהבה שאותה את מייחלת לעצמך. ממילא בגילים המדוברים הרבה מאוד גברים כבר גרושים ויש להם ילדים משלהם, ולא תמיד הם רוצים עוד ילדים. מישהי שכבר לא לחוצה להביא ילד יכולה להתאים להם. וגם אם תכירי מישהו רווק וזה יהיה הדבר האמיתי, העובדה שיש לך ילד לא אמורה להפריע לו. יש לכך גם בונוס קטן – אולי לא תצטרכי אתרי היכרויות בתדירות גבוהה, כיוון שתיחשפי להרבה מאוד אנשים במשך היום באופן טבעי. תכירי הרבה הורים, חלקם גרושים, בגן, בימי הולדת, באסיפות הורים, במסיבות, בחוגים.

אולי המזל מחכה לך שם, מי יודע. ויכול להיות שבסופו של דבר תזכי למשפחה שאותה רצית, גם אם היא לא נבנתה בסדר הכרונולוגי שקיווית לו.