אם הנער שהותקף בחיפה: הוא פוחד לצאת מהבית

הזמן לא מצליח לרפא את הפצעים: למרות שעבר חודש מאז המקרה - הנער בן ה-16 מחיפה, שהעיר לנער אחר על שהוא שותה אלכוהול ובתגובה לכך הותקף באכזריות על-ידי אביו, לא מצליח להתגבר על הטראומה. בני משפחתו של המותקף דורשים כי האב החשוד, שהסגיר את עצמו אמש למשטרה, ייענש בחומרה. 

בראיון ל-ynet שיחזרה היום (ב') אמו של הנער את החודש הקשה, מאז הותקף במרכז "זיו" על-ידי אב לנער בן 14. "כשהגענו לבית החולים, הבן היה בדיוק בצילום רנטגן. יצאה לקראתי רופאה או אחות ואמרה לי: 'תהיי חזקה, המראה יהיה קשה, אבל מה שאת צריכה לזכור הוא, שפגיעה במרחק של מילימטר וחצי מהמקום בו נפגע, היתה נגמרת במותו המיידי. את צריכה ללכת לבית הכנסת ולברך הגומל. באמת, זה מה שהחזיק אותי בהמשך".

האם סיפרה כי לא תשכח כיצד נראה בנה אחרי הדקירה. "כשנפתחה הדלת של חדר הרנטגן, השמיים נפלו עלי. ממש קיבלתי פיק ברכיים. ראיתי את הילד ללא חולצה, פניו מכוסים בדם. האף שלו היה נפוח פי שלושה מהרגיל, האוזן שלו היתה קרועה ושמוטה. הג'ינס החדשים שקניתי לו לראש השנה היו אדומים מדם, אפילו שרוכי הנעליים שלו, היו ספוגים דם. טכנאי הרנטגן, שלא ידע על התקיפה, שאל אותי אם נשך אותו כלב. עניתי לו שמדובר בכלב בצורת בן אדם".

יותר משעה וחצי תפרו בבית החולים "כרמל" את החתכים בגופו של הנער. הוא שוחרר באותו הבוקר לביתו, אולם הדרך להחלמה עוד ארוכה. הפגיעות הפיזיות מקשות עליו לסובב את ראשו, והשבר באף מקשה על הנשימה. הוא יזדקק לטיפול וניתוחים נוספים, אך הפגיעה הרגשית קשה אף יותר. "הוא עוד לא יצא מזה. הוא בקושי יוצא מהבית. כשחברים הזמינו אותו לסוכה, ליווינו אותו הלוך וחזור, הוא פחד לצאת מפתח הסוכה", סיפרה האם. "היום כשלקחתי אותו לבית הספר, הייתי צריכה ללוות אותו ממש עד הפתח. קשה לי לראות את הכאב שלו".

הנחמה היחידה שמוצאת כעת המשפחה, היא כי חייו של הבן ניצלו למעשה, משום שהחתך בצווארו קרוב קרבה מסוכנת לעורק ראשי. "זה הדבר הראשון שאנשי הצוות הרפואי אמרו לי כשהגענו למיון באותו לילה נורא", אמרה האם.

"זה פשוט לא נתפס"

גם שאר בני המשפחה מתקשים לעכל את שאירע. "הבעל שלי שירת במשך 26 שנים בצבא. הוא ראה מחזות קשים מאוד. לא חשבנו שזה יתדפק על דלתנו באחד הימים. כשהוא ראה את הילד במצב כזה, הברכיים רעדו לו, וזלגו לו דמעות. אני עצמי לא מצליחה לישון בלילה ולא מתפקדת ביום. עוד לא התאוששתי. במשך שלושת השבועות ירדתי שבעה ק"ג".

האם הוסיפה, כי היא ובעלה מתנדבים במשטרה, ומשתתפים אחת לחודש באבטחת מרכזי בילוי. "אנחנו שומעים על מקרים כאלה במכשיר הקשר. אם היינו במשמרת באותו ערב, אולי היו קוראים לנו אפילו לטפל במקרה של הבן שלנו. למרות כל הניסיון שלנו, זה פשוט לא נתפס. אי אפשר להאמין שילד תמים שיצא לשבת עם חברים - ילד שהוא פאר החברה הישראלית, מבחינה ערכית, לימודית וחברתית - יותקף בצורה אכזרית שכזו".

בני המשפחה מתכוונים ללוות כעת את ההליך המשפטי, בתקווה שהדין ימוצה עם האב החשוד בתקיפה. החקירה החלה למעשה עוד כאשר הבן שהה בחדר המיון, וצוות בילוש נשלח למקום. לאחר ששוחרר הבן הוא מסר את עדותו. זהותו של החשוד נמסרה למשפחה ולמשטרה על ידי עדי ראייה שהיו במקום התקיפה. "אנחנו רוצים לדאוג שהוא יקבל את המקסימום שהוא יכול לקבל. אולי זה בוטה, אבל אני לא חושבת שבנאדם שכזה צריך להמשיך ולחיות".

הדקירה משפיעה על כל בני המשפחה, לדברי האם. "לא היו לנו השנה חגים. בערב ראש השנה, היינו עסוקים לחבק ולחזק את הבן והאחד את השני. התוקף הזה יכול היה לחגוג עם המשפחה שלו.

 הוא הרס לבן שלי את החלומות והתקוות. זה ילד שהחלום שלו היה להתגייס לסיירת מטכ"ל, היחידה הכי קרבית בצה"ל. החלום הזה נגדע באחת. הוא לא יכול אפילו להתחיל ללמוד נהיגה, כפי שהיה אמור לעשות עכשיו, כי הוא לא יכול לסובב את הראש. אני מחנכת את הילדים שלי שאנחנו לא חיים במדינת הפקר. אנחנו חיים במדינת חוק, ועל מעשים כאלה צריך עונש חמור. אני מקווה שהוא לא יגיע לאיזה הסדר טיעון, ובעוד חודש חודשיים הוא שוב יסתובב ברחוב, והפרשה הזו תיגנז. מבחינתנו מה שקרה לנו, לבן שלי, לאחים ולהורים שלו - הוא לא משהו שלא ייגנז, זה משהו שלא יישכח לעולם".

במקביל, האריכה השופטת תמר נאות-פרי את מעצרו של החשוד, אלי זריהן, ביומיים וכתבה בהחלטתה: "אני סבורה שהתנהלותו מסוכנת לציבור בכלל ולא רק למתלונן". היא ציינה כי קיימת אפשרות לשיבוש המשך מהלכי החקירה אם הוא ישוחרר.

עו"ד חמודי מסרי, המייצג את זריהן, האשים את קורבן התקיפה. בתום הדיון אמר ל-ynet: "הבן פנה לאביו וקרא לו לעזרה, לאחר שחש מאוים ובסכנה ממשית. האב שהגיע למקום בניסיון לעזור לבנו הותקף אף הוא על ידי המתלונן ושלושת חבריו והשיב בתקיפה של אותם קטינים שהחזיקו בידיהם דברי זכוכית. לצערנו יש תופעה שהקטינים עצמם הופכים להיות בריונים ומבצעים עבירות נגד אנשים מבוגרים: הורים, מורים, עובדי ציבור וקשישים ללא הבחנה. צריך לתת את הדעת על תופעה זו".