זה הזמן לאוניברסיטה בגליל
ממשלות ישראל החליטו להעניק עדיפות לאזור, אך הוא מפגר אחרי מרכז הארץ. אוניברסיטת מחקר תחולל את השינוי
כאשר עולה לדיון ציבורי המונח "אוניברסיטה", מקובל לחשוב כי מדובר רק במוסד לימודי שמקנה לבוגריו השכלה אקדמית. אולם מי שחי את הנושא יודע היטב, כי זהו גם מנוע צמיחה כלכלי חשוב ביותר, שמעניק למדינה המממנת אותו חוסן כלכלי.
אוניברסיטה מעלה את הרמה, המעמד החברתי ויכולת השתכרותם של הבוגרים המשתלבים במעגל העבודה. למדינה יש עניין רב בהעלאת רמת ההשכלה של אזרחיה, ועובדה זו באה לידי ביטוי בתכניות להקמת אוניברסיטה חדשה בגליל במסגרת קידום מעשי ותכליתי של הפריפריה הגלילית.
כגוף שמייצר ידע, היא תורמת להתפתחות תעשייה באזור ואף להקמת סטרט-אפים. אוניברסיטה היא גוף המעסיק כח אדם רב, סגל וסטודנטים, וכן ספקים. היא עצמה מושכת צעירים שמחפשים מקום בו יוכלו להשתקע. לפיכך, מדובר במנוף המסייע לצמיחת הכלכלה ומהווה מניע לפיתוח אזורי תעשייה בסביבה ולפיתוח אזורי, כמו גם נדל"ני.
ברחובות לדוגמא, הוקם אזור תעשייה נרחב סביב מרכז ויצמן למדע, שהצליח למשוך אוכלוסייה איכותית לסביבה ותרם לקידום האזור. גם הטכניון מהווה מרכז ייצור ידע משמעותי ממנו ניזונה התעשייה בסביבה.
על אף העובדה שממשלת ישראל החליטה להעניק עדיפות לאומית לגליל, המדדים הסוציו-אקונומיים השונים מראים כי האזור מצוי בפיגור רב אחרי מרכז הארץ, המתאפיין בהגירה שלילית הולכת וגוברת, בעיקר של הדור הצעיר. אם אמנם תקרום התכנית עור וגידים, האוניברסיטה שתקום תאיץ באופן משמעותי את פיתוח האזור, תייצר מקומות עבודה חדשים ותביא לשיפור וקידום מערכת החינוך היסודי והתיכוני.
בגליל פועלות כיום שש מכללות אקדמיות מתוקצבות - אורט בראודה בכרמיאל, עמק יזרעאל, גליל מערבי, כנרת, תל חי וצפת - המעניקות תואר ראשון במגוון תחומים. בחלק מהמכללות אף קיימות תוכניות לתואר שני נלמד ומחקרי. במהלך השנים, השכילו מכללות "צפוניות" אלו לגבש סגל אקדמי משל עצמן, שחלק ניכר ממנו עוסק במחקר ומתאים ברמתו להוראת תארים מתקדמים ולהנחיית סטודנטים לתזות ברמה של תואר שני ושלישי.
אוניברסיטת הגליל, אם וכאשר תקום, צריכה להיות על פי ההגדרה האקדמית אוניברסיטת מחקר מתוקצבת, שתנאי ההעסקה של חברי הסגל האקדמי שלה זהים לאלו המקובלים באוניברסיטאות המחקר בארץ. היא תתרכז בתואר שני מחקרי (עם תזה) ותואר שלישי, בעוד המכללות ימשיכו להיות אלה שמעניקות תואר ראשון ושני ללא תזה.
חשוב שקבלת סטודנטים לאוניברסיטה, תהיה על בסיס קריטריונים של מצוינות, כמקובל באוניברסיטאות המחקר. לאוניברסיטת הגליל יגויס סגל אקדמי ברמה הגבוהה ביותר, שחלקו יבוא מתוך הסגל המתאים הקיים במכללות וחלקו יגויס מבחוץ. אם תקום האוניברסיטה המוצעת תמשכנה המכללות הפועלות בגליל להתקיים כמוסדות עצמאיים להשכלה גבוהה עם גופים מנהלים ואקדמיים נפרדים.
כמנוף לשיפור האיכות האקדמית של המכללות ועל מנת לשמר את הזיקה האקדמית בין האוניברסיטה למכללות, יועסקו חברי הסגל האקדמי של האוניברסיטה במינוי משותף על ידי האוניברסיטה ועל ידי אחת המכללות – מחצית המשרה בכל מוסד, ובתאום מלא. מכללות הגליל תוכלנה גם להשתמש במשאבים של האוניברסיטה החדשה כגון: ספריה, מעבדות מתקדמות וכך תתאפשר נגישות לסטודנטים ולחברי הסגל למשאבים, שכיום אינם בנמצא בגלל מגבלות תקציביות.
אוניברסיטה בגליל תוכל גם להוות פתרון מעשי לצרכים של בית הספר החמישי לרפואה המתוכנן לקום בגליל. שהרי ברור לכל מי שעוסק בהוראת הרפואה כי לימודים אלה דורשים מעבדות ומרצים ממגוון פקולטות של מתמטיקה, מדעי החיים והטבע. את המגוון הזה וכן את לימודי הקדם-רפואה תוכלנה להעמיד ללא קושי המכללות.
פרופ' יוחנן ארזי, נשיא המכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה בכרמיאל
לפנייה לכתב/ת 
