ארה"ב נגד העובדים הישראלים בקניונים
לאחרונה החלו רשויות ההגירה והעבודה בארה"ב להקשות על מעסיקים ישראלים להעסיק צעירים תוך כדי ניצול הפרצות באשרת ה-H-B2 - ויזת העבודה הזמנית. זאת, באמצעות חסמים ביורוקרטיים והגברת הבדיקות והאכיפה
צעירים ישראלים רבים מגיעים לארה"ב כדי לעשות כסף קל בזמן קצר, ולחסוך לטיול בלי לשלם מס. צעירים משתלבים בעבודה בעיקר בתקופה שלפני חג המולד - תקופת שיא במכירות בקניונים בארה"ב - שהם אחד ממקורות ההכנסה המועדפים על הישראלים.
ישראלים מוכרים בקניונים אמריקנים את מוצרי ים המלח ומוצרים זולים נוספים. המעסיקים הישראלים, שמעסיקים את הצעירים באופן זמני, מנצלים את
הפרצות באשרת ה-H-2B (ויזת עבודה זמנית), ועושים בה שימוש גדל והולך.
בעבר שימשה אשרת H-2B מעסיקים אמריקנים בענפים שאינם חקלאות, שנדרשו להעסיק עובדים זרים לא מקצועיים. כדי לקבל היתר, המעסיק נדרש להוכיח צורך עונתי (עומס שיא) או צורך חד פעמי. הגורם הקובע היה הוכחת זמניות הצורך, כאשר סוג העבודה לא היה חשוב. אשרה זו שימשה בעלי בתי מלון ומתקני נופש שנפתחו בחורף לסקי או בקיץ לגולף ולחופשות קיץ, וכן בעלי עסקי מזון עונתיים וכדומה.
תעשיית הקניונים החלה לנסות "לרבע את המעגל", ולהעסיק באופן זמני צעירים ישראלים למרות שבאופן מהותי לא מדובר בתעשייה עונתית, אלא תעשייה שפועלת לאורך כל השנה, אם כי בעומסים משתנים. רשויות ההגירה בארה"ב החליטו לשים לזה סוף, והחמירו לאחרונה את התנאים לקבלת אשרת H-2B.
הכבדה ביורוקרטית, החמרת הבדיקות
עד כה, היה ניתן להגיש בקשה לעובדים זמניים במסגרת אשרת H-2B עד כחצי שנה לפני מועד תחילת העבודה. לפני מספר שבועות פרסמה רשות ההגירה האמריקנית תקנה שבמסגרתה ניתן להגיש בקשה לקבלת אשרות עבודה זמניות רק 120 יום לפני תחילת העבודה, כלומר - רק 120 יום לפני מועד תחילת העבודה מתחיל תהליך בדיקת הבקשה, שיכולה להיפסל במלואה או בחלקה.
תקנה זו מגבילה את זמן ההתארגנות, ובעיקר משאירה את המעביד בערפל מוחלט עד לרגע האחרון בנוגע למספר העובדים שעומד לרשותו. לא אחת מגלים המעסיקים רק בסיום התהליך וימים ספורים לפני תחילת העבודה, כי העובד החליט לעבוד אצל מעביד אחר. במקרים אחרים מתברר למעביד שמספר העובדים שעימם סיים את התהליך קטן משמעותית מהדרוש לו. בכל מקרה, למעביד יש מרווח תמרון קטן מאוד.
בנוסף, בעת האחרונה החמירו האמריקנים את הבדיקות, ובניגוד לעבר, בקשת הוויזה מועברת לבדיקה נוספת של רשות ההגירה בארה"ב, ולאחר מכן העובד צריך לעבור בדיקה אישית של הקונסוליה. המבקשים נדרשים להמציא אישור נוטריוני לתעודות מסוימות, וכן נדרשים להעביר מסמכי מקור, ולא העתקים.
בכל מקרה, הרשות האמריקנית מעניקה מכסה שנתית של 65 אלף ויזות עבודה לשנה, אולם במקרה של ריבוי מבקשים, הבקשה תעמוד להגרלה. לפני כחצי שנה כ-45 אלף איש הגישו בקשות, בעוד שהמכסה החצי שנתית היא כ-32.5 אלף.
הגבלות בגלל האבטלה
פרט לכל אלו, הממשל האמריקני פרסם שורה של הגבלות בנוגע להעסקת עובדים זרים, במסגרת המאבק ברמת האבטלה הגבוהה השוררת במדינה. בין השאר, נדרש המעסיק להוכיח כי אין עובדים אמריקנים בעלי כישורים מספיקים
המוכנים לבצע את העבודה, דרישה שמקשה על העסקת ישראלים. מעבר לכך, רשות ההגירה (USCIS) דורשת לאחרונה מהמעסיקים הישראלים לפרסם ולהגיש בקשה נפרדת בכל מחוז בארה"ב בו הם מעוניינים להעסיק ישראלים.
לשון התקנה קובעת כי יש לפרסם מודעת דרושים בעיתון למשרת המוכר בקניון, ולשמור עותק מכל אחת מהפניות. האמריקנים דורשים ממפרסם המודעה להתייחס לכל פניה בנפרד, לזמן את הפונים, ובמקרה שימצא אותם בלתי מתאימים לעבודה - לנמק מדוע. משרד העבודה האמריקני צפוי לבקש לראות את כל התשובות שניתנו לכל הפונים.
רק אחרי שמתקבל אישור ממשרד העבודה במחוז הרלוונטי ומשרד העבודה, יקבל המעסיק אשרה לתקופה המבוקשת. במקרה של הקניונים, סביר להניח שמדובר באשרה ל-5 עד 8 חודשים, ובמקרים מסוימים אפשר לבקש להאריכה עד לשלוש שנים.
מגמת החמרה עקבית ומתמדת
המגמה של החמרת יישום ואכיפת התקנות על מעסיקים ישראלים היא עקבית ומתמדת. כבר לפני שנה, בכנסת השנתי האחרון של ארגון עורכי הדין האמריקנים לענייני הגירה (AILA) אמרו בכירים ברשות ההגירה כי הענקת
אשרת H-2B לעובדי קיוסקים בקניונים היא "שימוש לרעה באשרה".
אם לא די בכך, לאחרונה גם מתקבל הרושם שהקונסוליה האמריקנית בישראל החמירה את הקריטריונים להענקת אשרה - מבקשים בפרופילים שהיו מקבלים בעבר אשרה בקלות נדחים כיום, ושיעור המקבלים מבין המבקשים נמצא בירידה.
גם בתחום האכיפה ניכר גידול במספר ובהיקף הפשיטות המבוצעות על ידי ICE - זרוע האכיפה של רשות ההגירה, הכפופה למשרד לביטחון פנים האמריקני. ריבוי הפשיטות, ההחמרה בענישה וזמינותם של מאגרי הנתונים, יוצרים מצב בו אדם שעובר על חוקי ההגירה בארה"ב יצטרך לשלם על העבירות כשינסה בעתיד להיכנס שוב לארה"ב או לכל אחת מן המדינות אשר עימן יש לה הסכם הדדיות.
הכותב הוא שותף במשרד עוה"ד קן תור & עכו, ומומחה בדיני ניוד מומחים בעולם