הרכב נגנב? ביטוח ישיר לא משלמת לשחקני רמי

הנרייטה רצון שיחקה במרפסת ביתה באופקים קלפים עם מכרים וידידים. בשלב מסוים, חשה ברע ופרשה לנוח בחדר השינה. סמוך לאחר חצות הלילה קמה. או אז גילתה כי מפתח מכונית הגולף שלה, שהונח בין מכתביה, נעלם. יחד עמו נעלמה גם הגולף. הרכב היה מבוטח בחברת ביטוח ישיר ("הקש על החמש").

• סוכני הביטוח: בביטוח ישיר השירות הגרוע ביותר
• החברה שנרדמה בשמירה ואיפשרה להטעות אותה
  

רצון הקישה על החמש, וקיוותה למצוא את נציגי המכירות הנעימים שאמרו לה כי שווה לבטח בביטוח ישיר לא רק "בגלל המחיר", אלא גם "בגלל השירות". אלא שמהעבר השני ענו לה מסלקי התביעות של ביטוח ישיר עם שלל טענות: ברכב לא היו אמצעי המיגון שדרשנו. אולי היו, אבל את לא הפעלת אותם. מסרת את מפתחות הרכב לגנב. אולי לא מסרת, אבל הפקרת אותם. לא שמרת על הקוד הסודי. אולי שמרת, אבל לא מספיק. ולבסוף: למה לא ספרת לנו שאת מנהלת קזינו בביתך?

כמה הם חכמים, אמרה רצון בליבה, הם יודעים עלי דברים שאני לא יודעת.

בבית משפט השלום בבאר שבע, אליו הגישה רצון את תביעתה, הציעה ביטוח ישיר כי רצון תלך לפוליגרף. "למה לא", אמרה רצון, "אלך ברצון". הלכה ויצאה דוברת אמת.

עכשיו תשלמו לה, קיווה השופט עידו רזין.

תוצאות הפוליגרף לא אומרות כלום, ענו נציגי ביטוח ישיר. רצון היא אישה מתוחכמת. היא הצליחה לגבור על הפוליגרף.

הכיצד? הקשה השופט.

השאלות שהציגו חוקרי הפוליגרף בפני רצון לא היו רלבנטיות, ענו נציגי ביטוח ישיר.

אבל אתם ניסחתם את השאלות, והבדיקה נעשתה במכון הורוביץ, החביב עליכם, תמה השופט.

לכך לא יכלו נציגי ביטוח ישיר להתכחש.

בידינו עוד טענה מנצחת, הוסיפו ושלפו נציגי ביטוח ישיר שפן מהכובע. אל ביתה של רצון, לחשו נציגי ביטוח ישיר על אזנו של השופט, באים מספר פעמים בשבוע אנשים מפוקפקים. בערב הגניבה, אחד מהם גנב את מפתח הרכב שהופקר על ידי רצון בין מכתביה ונעלם עמו.

האם זה נכון שבאים אליך אנשים מפוקפקים, פנה השופט רזין אל רצון.

אלה ידידים ומכרים שלי, הם לא פושעים, השיבה רצון. אנו נוהגים לשחק על מרפסת הבית רמי.

הם לא משחקים בשביל הכיף, הלשינו נציגי ביטוח ישיר לשופט. זה קזינו. הם משחקים על כסף.

אכן, הודתה רצון, כל מי שמפסיד, משלם למנצח שני שקלים. אבל את הכסף המנצח לא לוקח לעצמו. הוא שם אותו בקופה משותפת וממנה קונים כיבוד לכולם.

היא גם מסיעה את הידידים והמכרים שלה מביתם אל ביתה, הוסיפו נציגי ביטוח ישיר.

גם זה נכון, הודתה רצון. החברים מתקשרים, אומרים לי שהם רוצים לבוא אלי, אני נוסעת ומביאה אותם. "זה אוטו שלי, אני אעשה בו מה שאני רוצה. אני חופשייה".

מתוך הראיות שנשמעו בפני, פוסק השופט רזין, אין מדובר בקזינו. מדובר בפעילות חברתית של אנשים המתכנסים בבית המבוטחת ומשחקים משחק רמי בקלפים כדי להעביר את הערב בחברותא. לא זו אף זו, מוסיף השופט, אין ממש בטענת ביטוח ישיר כי לא הייתה מבטחת את רצון לו ידעה על משחקי הקלפים.

החתם של ביטוח ישיר שהעיד במשפט הודה כי "אם מתקשרים אלי לעשות ביטוח, ומספרים לי שכמעט כל ערב מתאספים שלושה זוגות חברים לשחק קלפים תמורת סך של 50 - 100 שקלים למי שמנצח בכל משחק... אני אבטח". גם החוקר הפרטי ששכרה ביטוח ישיר נאלץ להודות במהלך המשפט: "משחק רמי בבית בין חברים בתמורה לרווח כספי, זה לא הימורים בלתי חוקיים".

אף על פי כן, ביטוח ישיר עמדה במריה וסירבה לשלם לרצון.

יש לנו עוד טענה טובה, אמרו לשופט. רצון הרשתה לאחרים לנהוג ברכב שלה תוך הפקרת הקוד הסודי בידיהם.

השופט רזין שמע ראיות גם בנקודה זו והגיע למסקנה כי "רק שני אנשים הורשו לנסוע ברכב, ומדובר בשני אנשים קרובים מאוד למבוטחת. האחד הוא אחיה אשר עוזר לה בסידורים עם אימה המבוגרת והשני הינו חבר טוב. מעבר לשניים אלה, אף אחד אחר לא קיבל את מפתחות הרכב או את הקוד הסודי של הרכב".

יש לזכור, מדגיש השופט, כי רצון הייתה מבוטחת בביטוח מקיף עבור "כל נהג", כך שאין זה אלא טבעי למסור את הרכב לשימושם של אחרים והביטוח אמור לכסות גם סיכונים מסוג זה. לבסוף דחה השופט גם את הטענה כי יש לייחס לרצון רשלנות תורמת ביחס להפקרת המפתחות בין מכתביה.

ראשית, קבע השופט, לא הוכח כי מי ממכריה או מידידיה שהיה בבית אכן גנב את האוטו. שנית, הנחת המפתחות בין מכתביה היא פעולה רגילה ונורמטיבית. לא ניתן לראות בהתנהגות זו סטייה מכללי הזהירות של אדם סביר. שלישית, לא ראוי להשתמש בתורת האשם התורם בתחום דיני הביטוח, במקרה של רשלנות שאיננה רשלנות רבתי. "שאם לא נאמר כן, הרי שבכל תיק ותיק יידרש בית המשפט לקביעת אשמו התורם של המבוטח, דבר המנוגד הן לתכלית חוזה הביטוח והן לתכלית החוק".

בסופו של דיון, זיכה השופט רזין את רצון במלוא תגמולי הביטוח, אולם סירב להטיל על ביטוח ישיר את הסנקציה של ריבית מיוחדת, למרות שקבע כי "ביטוח ישיר לא נהגה באופן ראוי, הצהירה דברים מסוימים ואחר כך חזרה בה והעלתה טענות חדשות ושונות בכל פעם מחדש".

ואני מסיר את הכובע בפני השופט, על הסבלנות לשמוע ולהתייחס בנימוס ובפירוט, בפסק דין של עשרים עמודים, לטענות שחז"ל היו מכנים בשם בוקי סריקי. 

הכותב הוא עורך-דין המתמחה בדיני ביטוח ונזיקין