פישר מאותת: סוף להתערבות בשוק המט"ח
בבנק ישראל כבר רואים את סוף עידן רכישות הדולרים: "אנו רואים את התקופה הנוכחית של התערבות בשוק המט"ח כחריגה, וכתוצאה ישירה של המשבר העולמי, שטרם הסתיים. אנו צופים שהשוק ישוב ויתקרב למצב ששרר בו בעשור 1998-2008, אז בנק ישראל לא התערב כלל בשוק המט"ח"
"אנו רואים את התקופה הנוכחית של התערבות בשוק המט"ח כחריגה, וכתוצאה ישירה של המשבר העולמי, שטרם הסתיים. אנו צופים שהשוק ישוב ויתקרב למצב ששרר בו בעשור 1998-2008, אז בנק ישראל לא התערב כלל בשוק המט"ח, או, שהצורך בהתערבות בנק ישראל יתעורר רק במקרים נדירים, בנסיבות חריגות במיוחד". כך אמר היום נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר, ביום עיון שערך הבנק בנושא שוק המט"ח בישראל.
בנק ישראל חזר לשוק: רכש כ-200 מיליון דולר
"הניסיון למנוע ירידת הדולר הוא מלחמה אבודה"
הכנס נערך בהשתתפות כ-50 דילרים, מנהלי חדרי עסקות של בנקים ופעילים בשוק ההון, החברים בארגון הפורקס הישראלי. נגיד בנק ישראל אמר לנוכחים כי בנק ישראל ימשיך לעקוב מקרוב אחר ההתפתחויות בשוק המט"ח.
"לבנק אין יעד ספציפי לשער החליפין"
פישר ציין בנאומו כי אין לבנק ישראל יעד ספציפי לשער החליפין של השקל, אלא אומדנים המשתנים עם הזמן בהתאם לשינויים בסביבה הכלכלית, ומכילים, מטבעם, רכיב משמעותי של אי-ודאות. "כאשר הבנק בוחן שינויים בשער החליפין של השקל, הוא מביא בחשבון, נוסף על שער החליפין של השקל מול הדולר של ארה"ב, גם את השער ביחס למטבעות אחרים, בעיקר האירו. זאת משום שהמשק הישראלי מושפע לא רק מהמשק האמריקאי, אלא גם ממשקיהן של מדינות בגוש האירו ושל מדינות נוספות", אמר פישר.
עוד צוין כי בנק ישראל מנהל מעקב צמוד אחר ההתפתחויות בשווקים המקומיים והעולמיים. "הבנק מנתח את
אופי הפעילות בשוק המט"ח ואת המגמות לטווח הקצר ולטווח הארוך. בבחינת השינויים בשער השקל ביחס למטבעות אחרים מובאים בחשבון גורמים שונים: מצד אחד גורמים שבהווה תומכים בייסוף השקל, ובהם חוסנו של המשק, הצלחת היצוא הישראלי והעודף בחשבון השוטף של מאזן התשלומים; ומהצד האחר גורמים התומכים בפיחות השקל". עם גורמים נמנים היצוא והיצוא.
פישר הדגיש כי חשוב שהגורמים במגזר העסקי החשופים לשוקי המט"ח – יצואנים, יבואנים, לווים, מלווים
ומשקיעים – ימשיכו להביא בחשבון את אי-הוודאות לגבי השינויים בשער החליפין, ויגנו על עצמם נגד התפתחויות צפויות ולא צפויות בשער.