יש לה חלום

מתרגשת כמו בכל שנה, פתחה היום (א') הרבנית עדינה בר שלום את שנת הלימודים האקדמית במכללה החרדית ירושלים. כ-1,000 סטודנטים - גברים ונשים - ילמדו שם השנה, בנפרד כמובן, לתואר ראשון ושני במגוון רחב של מסלולים. "השכלה אקדמית למהדרין", שהייתה רק לפני כעשור פנטזיה חרדית, הפכה למציאות שסוחפת את המגזר כולו בזכות בר שלום, בתו של הרב עובדיה יוסף.

איך נולדה המכללה?

"לפני כעשר שנים הגעתי למסקנה שהגיע הזמן להרחיב את אפשריות התעסוקה של גברים ונשים במגזר. לתת לחרדים אופציה ללמוד לימודים אקדמיים ברמה גבוהה, גם כאמצעי פרנסה מכובד וגם כדי להעניק ביטוי לכישרון אישי. לקהילה החרדית מגיע לקבל אנשים 'משלה', בפרט במקצועות רגישים כמו עבודה סוציאלית ופסיכולוגיה כדי שלא נאלץ כציבור להסתפק ב'יבוא מבחוץ' ושנהיה 'שווים בן שווים'".

אז איך מקימים מאפס מכללה?

"זה תהליך מאוד ארוך. הייתה לי האופציה להתחיל לכתוב תוכניות לתואר לאסוף סגל ולהתחיל לבקש אישור מהמל"ג ולהתגלגל. כמכללה פרטית הייתי נאלצת להתמודד, בין היתר, גם עם שכר לימוד גבוה משמעותית שלא ייתן לרבים ללמוד. הייתה אופציה נוספת שאליה כיוונו אותי, ואותה אימצתי לבסוף, והיא לפעול כשלוחה של אוניברסיטאות ומוסדות אקדמים ידועים ומוכרים בארץ, ולאפשר לבוגרים ליהנות מלימודים ברמה של אוניברסיטה, עם תעודה של אוניברסיטה, רק בסביבה חרדית".

קהל היעד ידוע כשמרן, איך "התקבלתם"?

"בהתחלה עבדנו עם האוניברסיטה הפתוחה ששאלה בדיוק את אותה שאלה 'איך זה יעבוד אצל קהל היעד?', פרסמנו בסך הכל שתי מודעות, שבוע אחרי שבוע, הגיעו בעקבותיהן 85 פניות. זה הראה גם לנו וגם להם עד כמה יש רצון וצורך בהשכלה גבוהה במסגרת חרדית. מצד שני, אנחנו לא היינו הראשונים עם הנושא. בית יעקב היה הראשון שפתח את 'בית המורה' עם מערכת משלימה של לימודים לתארים אקוויוולנטיים המוכרים לצורכי שכר. אני בחרתי פשוט להרחיב את האפשריות והחוגים, ולשדרג את הרמה של התעודה שמקבלים בסוף".

מה הייתה תגובתו של אבא לרעיון?

"בלעדיו שום דבר לא היה קורה. באתי אליו עם הרעיון, דיברתי איתו ושאלתי לרשותו, אני לא עושה שום דבר שלא על דעתו. הוא חקר על כל מסלול ומסלול מה יהיו תכני הלימוד, ירד לפרטים. אחרי שנתן את הסכמתו הוא כינס את מועצת חכמי התורה כדי שגם הם יתנו את הסכמתם למהלך. בהתחלה דובר על עבודה סוציאלית ואחר כך, כשנכנס המסלול של מעבדה רפואית, שוב עברנו את אותו תהליך של הסכמה. וכך קרה לגבי כל מסלול שנפתח. לא חסרות בעיות שצריכות התייחסות והכוונה. זו הסיבה שלמכללה יש גם רב ורבנית שנמצאים בשטח ומתייעצים עם גורמי הלכה שונים בכל סוגיה שצצה".

אילו בעיות הלכתיות יש בלימודים?

"בעיקר בעיות בתכנים. לדוגמה בפסיכולוגיה: כולם יודעים שהתיאוריות של פרויד למעשה סותרות את הגישה היהודית על נפש האדם. אבל מצד שני זו רק תיאוריה אחת ולצידה יש את יונג שמציג משהו אחר לחלוטין. מה שאני עושה זה לתת לבוגרות שלנו במקביל ללימודים האקדמיים גם את התיאוריה היהודית על נפש האדם והם נלמדים יחד עם החומר ה'רגיל' לצורך חיזוק מקצועי ורוחני לבוגרים שלנו".

השנה עברתם למקום חדש

"התרחבנו. המקום הקודם היה צר מלהכיל. למדו בו קרוב ל-650 סטודנטים והיה צפוף ודחוק. השנה עברנו למקום מרווח יותר עם קומות נפרדות וכניסות נפרדות לנשים וגברים, כדי שתישמר הפרדה מוחלטת. בהתאם לסטנדרטים המקובלים במגזר החרדי".

איך מתמודדים הסטודנטים בוגרי הישיבות עם החומר האקדמי?

"הם עוברים מכינה של שנה ובסופה הם גם עושים פסיכומטרי. התוצאות מרשימות מאוד. חשוב לציין שאצלנו אין שום הקלה בתאי קבלה, אלא יישור קו עם האוניברסיטאות. את הניקוד שהם דורשים מהמועמדים שלהם לתואר אנחנו דורשים משלנו. לאחר מכן, מי שעברו את המשוכה ונכנסו ללמוד, אני עושה את הכול כדי שיוכל להתמיד ולהצליח".

מה הקושי העיקרי שיש לסטודנט חרדי?

"בעיקר קושי כלכלי. אני ממש עובדת מסביב לשעון כדי לאפשר לכל סטודנט לקבל עזרה כספית. פה לגייס עוד מלגה, שם מלגה חלקית, כדי שיהיה לתלמידים שלנו יותר קל. אנחנו גם הראשונים בארץ, לפני כל אוניברסיטה, שפתחנו פעוטון לילדי הסטודנטיות כי לא יעלה על הדעת שאם תיפרד מילדה למשך שעות ארוכות, בפרט בשנה הראשונה לחייו. אנחנו מאפשרים לה להביא ילד עד גיל שלוש ללימודים כדי שיהיה עם אמא כמה שרק אפשר".

יש הכרה כלשהי מהמדינה לקשיים המיוחדים שיש לסטודנט חרדי ולמכללה חרדית?

"בוודאי. גם האוצר וגם המל"ג והתמ"ת נמצאים שם בשבילנו, עם הרבה רצון טוב. הם עושים הכל כדי שנצליח וכדי שהסטודנטים שהם ברובם בעלי משפחות יצליחו. בלעדיהם לא הינו שורדים, ובטח לא מתפתחים ומגיעים לכמות הסטודנטים שיש לנו היום. לחשוב שרק לפני תשע שנים התחלנו עם 23 בנות. גם אוניברסיטת בר אילן היא שותפה אמיתית להצלחת המכללה. הם עשו את הלא יאומן והסכימו להרים מכינה לתלמידים תוך שלושה שבועות בלבד".

כמה בוגרות שלך כבר מסתובבות בשוק?

"יש לי 280 בוגרות. מתוכן עוד 30 שיקבלו בקרוב גם תואר שני".

ואיך הן מסתדרות בחוץ?

"תלמידה שמגיעה עם תעודה של אוניברסיטה מוכרת לא צריכה יחס מיוחד. היא מתקבלת בזכות עצמה. הבוגרות בעבודה סוציאלית קיבלו עבודה עוד לפני התואר ורק שבחים שומעים עליהן. אי אפשר לתאר את הסיפוק וגודל הרגע בטקס חלוקת התארים במכללה. לראות את התלמידות שלי יוצאות לדרך אחרי כל העבודה וההשקעה שלנו בהן".

והן לא נתקלות בקושי, בכל זאת הן באות מרקע אחר?

"דוקטורנטים למנהל ציבורי שהגיעו אלינו לסיור יצאו ממש נפעמים מאיכות הסטודנטים שלנו. ברגע שיודעים שהתלמידה שלי למדה ויודעת לא פחות מכל סטודנט אחר שלומד באוניברסיטה אין את הזלזול. לכן התעקשתי מאוד שהתואר לא יהיה משהו שאפשר לפקפק בו,

וברמת הידע הנדרש עבורו. לא רציתי שאנשים מוכשרים יעבדו כל כך קשה תמורת תעודה שלא תביא אותם לשום מקום".

אז מה השלב הבא?

"לימודי פסיכולוגיה לחרדים במסלול קליני. פסיכולוגים חרדים חסרים כמו אוויר לנשימה. מאוד קשה לאדם חרדי להיות מטופל אצל משהו שתפישת עולמו שונה. הדקויות והניואנסים הקטנים, הלבטים האופייניים לאורח החיים החרדי לא מאפשרים ליצור בסיס טיפולי נוח, מה גם ששאלת האמון במטפל היא גורם מרתיע, הרי מפקידים פה את הנפש, הנשמה".

איפה את רואה את עצמך בעוד חמש שנים?

"מתחילה כבר בתהליך להקמת קמפוס שלם לעצמנו. להכפיל את מספר התלמידים, להרים קרן מלגות להוסיף עוד חוגים ואולי גם להיות אוניברסיטה עצמאית".