אהבת בשר אדם
עשור לאחר צאתו, "פרויקט המכשפה מבלייר" נחשב לסרט פורץ דרך שסלל את הדרך לאינספור סרטי אימה דלי תקציב. רגע, פורץ דרך? לא לגמרי: "Cannibal Holocaust", סרט אימה שערורייתי מאיטליה, עשה זאת 20 שנה קודם לכן
זו לא הפעם הראשונה בה מדברים על "פרויקט המכשפה מבלייר" כפורץ דרך בתחום האימה: בשנים האחרונות, לא מעט סרטים בולטים בז'אנר עשו שימוש באותן טכניקות על מנת לעורר בעתה בקרב הצופים. בין היתר, ניתן לציין את "יומן המתים" של ג'ורג' רומרו, "קלוברפילד" שהפיק ג'יי ג'יי אברמס וסרט האימה הספרדי המשובח "REC".
"Cannibal Holocaust". החלוץ האמיתי של האימה המוקומנטרית
אלא שמי שנבר בזוועותוני הטראש שסיפקה תעשיית הקולנוע האיטלקית, ודאי יודע ש"פרויקט המכשפה מבלייר" היה אולי פורץ דרך בכל הקשור למלאכת השיווק, אך לא היה הראשון להביא לעולם האימה את הסגנון המוקומנטרי מעורר הבלהות שלו. מי שעשה זאת – 20 שנה קודם לכן, יש לציין – הוא הבמאי האיטלקי רוג'רו דאודטו, עם סרטו "Cannibal Holocaust".
מיד עם צאתו לאקרנים – או ליתר דיוק, החרמתו – הפך "Cannibal Holocaust" לאחד הסרטים השערורייתיים והפרובוקטיביים ביותר של תעשיית סרטי האימה. למעשה, גם היום, כמעט 30 שנה אחרי, הוא עדיין נראה נועז, בוטה ומטריד, הרבה יותר מאחיו הצעיר מארצות הברית.
הסיפור עצמו בוודאי יזכיר לכם את "המכשפה מבלייר": ארבעה צעירים יוצאים לצלם סרט תיעודי באזור נידח באמריקה הלטינית, מקום המכונה בפי התושבים "Green Inferno" וממנו אף אחד לא חזר בחיים, שכן תושבי האזור הם שני שבטים אכזריים לכאורה וחובבי בשר אדם. העלילה מתחילה חודשיים לאחר היעלמותם של הארבעה, כשאנתרופולוג אמריקני יוצא למקום בראש משלחת חיפוש במטרה לאתרם.
מתוך הסרט. זוועות על אמת?
חלקו הראשון של הסרט, על אף הזוועות שמעטרות אותו, סטנדרטי למדי ומגולל את מסעותיה של המשלחת והתמודדותה עם הילידים. אולם הזוועות האמיתיות מגיעות בחלקו השני של הסרט, בדמותם של אותם "חומרים מצולמים" כביכול שהגיעו לידיו של אותו אנתרופולוג.
הזוועות לא היו שם לחינם: מטרתו של דאודטו היתה לייצר אמירה ביקורתית על החברה המערבית, ועל כן האמת המזעזעת שנחשפת עם צפייתו של האנתרופולוג בסלילים חושפת כי הפראים האמיתיים היו הדוקומנטריסטים, שלא בחלו בשום אמצעי על מנת "לתעד" דרמה במיטבה – כולל מקרי אונס ורצח שנעשו ביוזמתם. אך הזוועות שהופיעו על המסך לא היו הסיבה היחידה לזעזוע שעורר הסרט.
אימה במיטבה או סנאף מרושע?
עשרה ימים לאחר הקרנת הבכורה במילנו ב-1980, כל העותקים של "Cannibal Holocaust" הוחרמו על ידי רשויות החוק באיטליה ודאודטו עצמו נלקח למעצר. הסיבה: התעורר חשד כי הסרט היה למעשה יצירת סנאף – כלומר, הרציחות שלכדה המצלמה נעשו בפועל.
הטענות הללו הופרכו כמובן, ודאודטו שוחרר ממעצר לאחר שהוכיח שהשחקנים עודם בין החיים במהלך שידור טלוויזיוני וכן הסביר כיצד הושג אפקט של "שיפוד נערה", שעמד במוקד השערוריה: מושב אופניים הוצב על מוט עץ ועליו ישבה השחקנית, כשהיא מחזיקה מוט נוסף בפיה ומביטה כלפי מעלה.
אבל למעשה, היה שמץ של אמת בהאשמות. דאודטו אמנם לא חיסל שחקנים בכדי להשיג את האפקטים הרצויים, אך הוא לא בחל ברצח של חיות תמימות. על פי דיווחים שונים, לא פחות משבע חיות נרצחו במהלך הצילומים – ביניהן צב, חזיר בר ושני קופים. ההתעללות הזו בבעלי חיים הובילה להחלטה להמשיך ולאסור על הקרנת הסרט גם אחרי שדאודטו טוהר מאשמה.
פוסטר הסרט. הבמאי נאלץ להוכיח שהאפקטים אכן היו רק אפקטים
אולם למרות כל השערוריות וההחרמה המאסיבית של הסרט במספר לא מבוטל של מדינות, סיפורו של "Cannibal Holocaust" נשכח לאורך השנים. אולי כי הוא היה הרבה פחות קומוניקטיבי מ"פרויקט המכשפה מבלייר" והרבה יותר
מזעזע ממנו, אולי העולם לא היה מוכן אז לחוויה מטלטלת ואכזרית שכזו. ואולי סרטו של דאודטו היה ונשאר קיצוני מדי ובמידה רבה עדיין אינו ראוי לצפייה.
גם מבקרי הקולנוע חלוקים עד היום בשאלה האם מדובר בביקורת חברתית חריפה ויעילה או שמא יצירה בזויה הגובלת בסנאף. לא מעט מבקרים שיבחו את דאודטו על התעוזה והאמירה החזקה שלו וכן על הביצוע הייחודי והמטריד, אולם מבקר אחר טען ש"הפראים האמיתיים ב-'Cannibal Holocaust' הם אלה שמאחורי המצלמה". במובן מסוים, נראה שיש אמת בשתי הטענות: סרטו של דאודטו ללא ספק סלל את הדרך עבור סרטי אימה מוקומנטריים כמו "פרויקט המכשפה מבלייר" ו-"Paranormal Activity", אבל קשה להאמין שמישהו יעז לטעון שהמחיר היה מוצדק.
רוצים לדעת עוד על הז'אנר? חפשו זמן ynet
