האינטרנט גורם הזנייה של המונח "חברים"

יחסים - אחת המילים הכבדות ביותר בתרבות האנושית. אבל בעידן שבו טלפונים סלולריים, סמסים, רשתות חברתיות וטוויטר מגדירים מחדש מהי תקשורת, גם ההבנה שלנו של המושג יחסים משתנה ומוגדרת מחדש על ידי הטכנולוגיה. 

מובן שיש כל מיני סוגי יחסים, ורבים מהשינויים שיחסים עוברים בגלל הטכנולוגיה הם שינויים חיוביים. הטכנולוגיה מאפשרת לאנשים שבעבר היו מנותקים ליצור יחסים שמגבירים את היצירתיות, משפרים יעילות ומעלים תפוקה. הרשת יכולה גם לעזור לשמור על יחסים קיימים: אם יש לנו קרובי משפחה ביבשת אחרת אנחנו כבר מזמן לא תלויים בטלפון כדי לשמור על קשר איתם. אנחנו יכולים להיות מעורבים בחיים שלהם בעזרת פייסבוק, פליקר, פיקסה, סקייפ או טוויטר. ותאמינו לי שגם סבתא שלכם נהנית מהשימושים האלו של הרשת.

מערכות יחסים המתבססות על מידע חסר

יש ויכוח גדול אם יחסים באינטרנט הם יחסים אמיתיים או וירטואלים. אני די מתעב את המונח וירטואלי בהקשר של האינטרנט כי לטעמי האינטרנט היא חלק בלתי נפרד מהחיים ולא משהו וירטואלי. אבל צריך להכיר בעובדה שחלק ממערכות היחסים שמתבצעות באמצעות האינטרנט מתבססות על מידע חסר. אנחנו משתמשים בחושים השונים שלנו על מנת לקבל מידע על אנשים שונים ועל ידי כך ליצור לעצמנו תמונה מנטלית של הזהות של הצד השני ביחסים.

להרגיש חלק מקהילה, להרגיש אפילו את הדופק של הקהילה

היום יש לנו אמצעים רבים שמאפשרים לנו לשמור על יחסים ברשת, ברמה כמעט זהה ליחסים מחוץ לרשת. באמצעות טוויטר ופייסבוק אנחנו יכולים להרגיש חלק מקהילה ולהרגיש אפילו את הדופק של הקהילה, דבר שהיה בלתי אפשרי לפני שנתיים-שלוש. לפעמים התחושה הזו יכולה להיות ממש טיפולית ולעזור לנו לסייע לאנשים שלא היו יכולים להתבטא בשום דרך אחרת (כאן יצא לרגע הפסיכיאטר שבתוכי).

• ד"ר ירדן לוינסקי הוא פסיכיאטר מומחה, מנהל מרכז רזולוציה ליישומים פסיכולוגים מתקדמים. המאמר פורסם במקור בבלוג דברים שעוברים לי בראש.