יודעים מה סכום דמי הניהול בחיסכון שלכם?

ניהול החיסכון הפנסיוני שלנו עולה לנו כסף, ולא מעט. גוף פיננסי אשר מנהל עבורנו אפיק השקעה כלשהו, ואין זה משנה מי הגוף ומהו אפיק ההשקעה, גובה תמורת פעולותיו דמי ניהול. אולם רובנו לא ממש יודעים איך וכיצד מחושבים דמי הניהול הללו ומסתבר שלא בכדי. ניר וילף, יועץ פנסיוני עצמאי, מסביר לנו עד כמה הנושא מסובך ונותן גם נקודה למחשבה שכדאי לקחת בחשבון.

דמי הניהול באים לידי ביטוי בארבע צורות עיקריות, תלוי בסוג התוכנית שלנו ובמועד פתיחתה:

דמי ניהול מהתשלום השוטף - אחוז מסוים מהתשלום שאנו מעבירים כל חודש לתוכנית שלנו.

דמי ניהול מהצבירה - אחוז מסוים מסך החיסכון שנצבר בתוכנית שלנו, כאשר השיעור נקבע ברמה שנתית אך נגבה ברמה יומית או חודשית. השפעה של דמי ניהול אלה באה לביטוי בתשואה האמיתית (נטו) שאנו מקבלים על החיסכון שלנו.

דמי ניהול חשבון או בשמם המקצועי, גורם פוליסה - סכום חודשי קבוע שנגבה בפוליסות ביטוח ישנות בלבד.

דמי ניהול מהרווח הריאלי - 15% מהרווח הריאלי המצטבר שהשיגה חברת הביטוח עבור המבוטח בפוליסות ביטוח ישנות. גם כאן, הביטוי בפועל הוא בהקטנת התשואה נטו שאנו מקבלים

דמי ניהול "גמישים" בפוליסות הביטוח

בעולם החיסכון הפנסיוני ישנן כמה שיטות לגביית דמי ניהול כאשר ריבוי השיטות מונע מהלקוח הסביר השוואה פשוטה בין המוצרים והבנה קלה של המשמעות הכספית עבורו, לכל אחת מהשיטות.

אפיק החיסכון שבו דמי הניהול פשוטים להבנה ושיטת גבייתם לא השתנתה מעולם הוא אפיק קופות הגמל, כאשר ניתן להכליל בתוכו את קרנות ההשתלמות.

דמי הניהול שנגבים הם בשיטה של דמי ניהול מצבירה בלבד. כל מה שנדרש מחוסך שרוצה להשוות דמי ניהול בין הקופות השונות הוא להסתכל על הסכום (באחוזים) שהציעה לו הקופה ובזאת נסתיימה ההשוואה.

קרנות הפנסיה החדשות היו הראשונות לשלב דמי ניהול מצבירה יחד עם דמי ניהול מהפרמיה השוטפת, שיטה שכל חברות הביטוח החלו לפעול לפיה בשנת 2004. על פי התקנות, יכולה קרן הפנסיה לגבות עד 6% מהפרמיה השוטפת ועד 0.5% מצבירת החיסכון. יש לציין כי אחוזים אלו מבטאים את דמי הניהול המקסימאליים ולמעשה ניתן לקבל הנחות שונות בדמי הניהול.

חברות הביטוח גובות דמי ניהול בפוליסות שלהן בכל השיטות המוזכרות לעיל, תלוי באיזו פוליסה מדובר. בפוליסות הנמכרות היום, דמי הניהול נגבים הן מפרמיה שוטפת והן מצבירת החיסכון. אך בעוד שבקרנות פנסיה דמי הניהול קבועים, חברות הביטוח מאפשרות מסלולים שונים של גביית דמי ניהול, כאשר דמי ניהול מפרמיה באים על חשבון דמי הניהול מהצבירה וההיפך. כמות המסלולים האפשריים והשוני בין החברות השונות הופך את ההשוואה לכמעט בלתי אפשרית, כאשר משך ההישארות בתוכנית הופך להיות למרכיב משמעותי בחישוב השיטה העדיפה.

"אנחנו בעצם מהמרים"

מבחינה מתמטית בלבד, ככל שהתוכנית משולמת זמן רב יותר וצוברת נכסים רבים יותר, כך עדיפה השיטה שבה דמי הניהול מהפרמיה השוטפת מתחילים בשיעור גבוה אך שיעור זה יורד עם השנים ומנגד, דמי הניהול מהצבירה נמוכים. כאשר תקופת החיסכון קצרה והסיכוי לצבור נכסים בהיקף גבוה הוא סיכוי נמוך, כך עדיפה השיטה שבה דמי ניהול מהפרמיה השוטפת הם נמוכים ואילו מהצבירה, השיעור גבוה.

"לאור השינויים שחלים במוצרי הביטוח אחת לכמה שנים בשילוב עם תקנות הניוד (נועדו להקל את מעבר הלקוחות בין הגופים הפנסיוניים השונים), אנחנו בעצם מהמרים מה תהיה התקופה שבה נחזיק בתוכנית" אומר וילף "כתוצאה מכך, גם התוצאה שנקבל לגבי מהי שיטת דמי הניהול הזולה יותר, היא תוצאה שיש להטיל בה ספק רב".

עם זאת חשוב לדעת כי לא בהכרח יש להירתע מדמי ניהול גבוהים מהצבירה ולעיתים אף יכולה להיות העדפה לתוכנית אשר בה דמי הניהול מהפרמיה השוטפת הם קבועים ונמוכים, גם אם המשמעות היא עלייה בדמי הניהול מהצבירה. מדוע?

נניח שנקבל שתי הצעות משני גופים אשר מנהלים את כספי החיסכון באותו פרופיל סיכון המתאים לנו: גוף אחד יבקש דמי ניהול של 2% מהצבירה ואילו השני יבקש 6% מהצבירה (דוגמה קיצונית, לצורך המחשה בלבד). באופן טבעי נאמר כולנו כי עדיף לשלם דמי ניהול נמוכים יותר דהיינו, 2% ולא 6%. אך מה אם הגוף שמבקש 6% עושה לאורך זמן תשואה של 5% יותר מהגוף השני? דבר זה אומר כי למרות שנשלם 6%, בשורה התחתונה התשואה נטו שלנו תהיה גבוהה באחוז אחד. אנו כלקוחות רוצים תשואה נטו גבוהה יותר ובשיטה הזאת, רוב הסיכויים שנצליח להתקרב למטרה.