עין יזרעאל: המעיין המת קם לתחייה

מהבריכה ממשיכים המים לזרום לעבר בריכה קטנה יותר ובוסתן עצי ארץ ישראל - בוסתן צעיר שניטע במקום לפני כמה שנים. בהמשך זורמים המים לנחל נבות ולנחל חרוד. מדובר במים נקיים, צלולים, קרירים וראויים לרחצה, רק קצת יותר מלוחים.

הזרמת המים המחודשת לעין יזרעאל התאפשרה הודות לשיתוף פעולה יוצא דופן בין הגופים הקשורים בתוכנית השבת המים לנחל חרוד: רשות ניקוז ונחלים ירדן דרומי, רשות המים, קרן קיימת לישראל, רשות הטבע והגנים והמועצה האזורית גלבוע. מי שביצעו בפועל את העבודה הם אנשי אגודת המים עמק חרוד. בחלקים העמוקים מגיע מפלס המים לכ-80 ס"מ.

בכרם של נבות

הטיול לעין יזרעאל ולאזור יזרעאל בכלל הוא טיול לארץ התנ"ך. מומלץ להתחיל את המסלול בתל יזרעאל, מרחק כחצי שעת הליכה מעין יזרעאל. מגיעים לכאן מכביש הכניסה לקיבוץ יזרעאל. שלט גדול יפנה אתכם למגרש החנייה הגדול שלמרגלות התל (פרטים בהמשך). כאן, בעיר המקראית יזרעאל, בנו מלכי בית עמרי את ארמון החורף שלהם, וממש בסמוך נטע נבות היזרעאלי את כרמו המפורסם.

תצפית לעבר עמק יזרעאל (צילומים: גדי חגאי)

שביל הבריכה

אחרי האנדרטה ממשיכים במורד שביל מסודר וקל להליכה לכיוון עין יזרעאל, מרחק כ-1.5 ק"מ, עד לחורשת האיליפטוסים שמקיפה את עין יזרעאל. לאורך השביל פזורים פרקים מהסיפור התנ"כי ונקודות תצפית על העמק.

אחרי הליכה קצרה מגיעים לבריכה שבמרכזה מבנה בטון ישן - עין יזרעאל. כשמגיעים לכאן אפשר להבין למה שימש המקום את אנשי ההגנה לאימון ולמסתור. הבריכה מוקפת אקליפטוסים וצמחייה עשירה. סמוך לבריכה מוצב שלט לזכרו של צבי כרמלי, יליד תרפ"ח, שנפל כאן בקרב בהיותו בן 20.

סביב האנדרטה חורשה, ברזי מים ושולחנות פיקניק 

בערבית נקרא המקום "עין אלמיתה" (המעיין המת), כנראה בגלל שבקיץ נהג המעיין להתייבש עד שיבש לגמרי. מכאן, על פי המסורת, יצא שאול המלך לפגוש את בעלת האוב בעין דור (שמואל א' כח'-כט'). מדובר, כנראה, ב"עין אשר ביזרעאל" (שמואל א', כ"ט 1), המקום שבו נערך שאול עם צבאו לקרב הגורלי, המכריע והאחרון שלו בפלשתים. במהלך הקרב נסוגו בני ישראל להרי הגלבוע. שם, מצאו שאול ובניו את מותם.

בעבר נבעו המים דרומית לבריכה, בניקבה שבתוך חלל תת-קרקעי, עם שני פתחים עיליים. כיום המים מוזרמים למקום באופן מלאכותי, אבל תוכלו לרדת לניקבה ולעלות ממנה חזרה, ללכת בתוך המים בתעלת האבן הפתוחה עד לבריכה ולשרידי המבנה של בית המשאבות הבריטי שבמרכזה. שימו לב, הבריכה אינה מקום רחצה מוכרז - אין מציל, והכניסה למים היא באחריות המטיילים בלבד.

המקום שימש את אנשי ההגנה לאימון ולמסתור (צילום: פנינה לבני, קק"ל)

אם תלכו עם התעלה במעלה הזרם, תגיעו לפתח הניקבה. הכניסה נמצאת מעבר לשביל העפר. בתקופת המנדט הבריטי הורחבה הניקבה כדי להגביר את שפיעת המים. כיום המים בניקבה מגיעים עד גובה הברכיים, ובחלק הארי אפשר להתקדם בעמידה. מומלץ להצטייד בנעליים מתאימות ובפנס.

איך מגיעים?

אפשר להצטייד במפת טיולים וסימון שבילים מס' 3 (גליל תחתון, העמקים והגלבוע).

 לא חייבים. אם אתם מגיעים מצומת מגידו וכביש הסרגל, מס' 65, פנו בצומת הסרגל ימינה לכביש חבל התענכים, מס' 675. ברמזורים של צומת יזרעאל פנו שמאלה לכיוון הקיבוץ. כקילומטר אחרי הצומת פנו שמאלה לדרך עפר מסומנת בכחול - עד לחנייה של עין יזרעאל. אם אתם באים מכיוון בית שאן, סעו בכביש העמק, מס' 71, עד צומת נבות, ופנו שמאלה לכביש 675.

מומלץ לעשות את הטיול בכיוון אחד, כך שאם יש לכם אפשרות כלשהי להקפיץ את הרכב לעין יזרעאל, זו הדרך המועדפת. במקרה כזה, תצטרכו לחזור לכביש מס' 675 ולרדת לכיוון צומת נבות. אחרי הירידה יש שלט בצד שמאל של הכביש, ופנייה שמאלה לדרך עפר מסומנת כחול המובילה לנחל חרוד. איתה תוכלו להגיע לחניון עין יזרעאל.

המטיילים מתבקשים לשמור על ניקיון המקום לטובת כלל הציבור