בשעת ההתנתקות הייתי הולך בהימלאיה

תמוז

בימים מְשֻׁנָּנִים כאלה,

התחנה המרכזית של הלב

המומה: אקספרס הקיץ בכל כוחו.

ניגוני עוד וקלרינט מִתַּמְּרִים

מעל דוכני גלויות המרחקים.

אומרת: לפני הבוקראור

תאלץ לשְׁאוֹל, תאלץ

לזרוע שירה במרתפי הנשימה.

הוא לחשוב דּוֹמֵם,

לחשוב את הלבן שעוד צפוי.

ללקט מעץ הכרטיסיות הַמְּשֻׁמָּשׁוֹת

נסיעות שהלכו בסתיו נפתח.

עוֹר נערות. מצהירות על אפשרות שורשים,

גופם נושא את סימן הקריאה.

תרופת צוקים לימים חדים

רִפְאוּת לך-לך

לעֲקָרוּתִי.

התפצלות

בשעה שהתרחשה הַהִתְנַתְּקוּת הייתי הולך בהימלאיה,

סביב לאנפורנה, חבוק בזרועות צוקים,

מאזין לשפת נשרים, מלמד עצמי הברות הִתְכַּנְּסוּת.

בורר בין דממה לדממה.

נמר שלג רוֹשֵׁף בחלומות גובה רב, אני דן עמו על מולדת,

מוכיח תעוזת נטישה, שולף טְפָרַיי לקרוע מבשרי

את ניחוחות מטבח הילדות,

עומד בפאתי הישוב ומסרב,

לרבי אבי ששון בעל התְּהִלִּים וממתקי שבת בידיו,

לעצי תאנה מתפקעים, בְּתוֹכָם ילד חם חולם,

להרי אדום מַצְרִידִים חמה כבדה.

ביום השמיני לדרכי ניצבתי בפסגה, רחוק משפה,

מַחְשֶׁבֶת הר ההר בדמי,

ותאומי דעתי מסכסכים עיניי דֶּמַע,

האחד חבליו פְּרוּמִים וספינתו בעומק המרחק

והשני בעֲבוֹתוֹת חיים קשור לנָמֵל גבעות בנימין.

יונתן ברג, יליד 1981, גדל בהתנחלות "פסגות" בחבל בנימין. בוגר התוכנית לכתיבה יוצרת לתואר ראשון באונברסיטת תל-אביב. פרסם עד כה שירים במספר כתבי עת