ההסכם עם המעצמות: ניצחון מחוכם לאיראן
בהסכם, נאלצה טהרן להקריב חלק גדול מהאורניום המועשר בדרגה נמוכה, אך מנגד הכיר המערב בזכותה העקרונית להעשיר אורניום על אדמתה. אם לא ייתפסו על-ידי הפקחים, יוכלו כעת האיראנים להעשיר אורניום לדרגה גבוהה, ולהסתירו ביתר קלות
טיוטת ההסכם בין המעצמות לאיראן שעליה "חוגג" ראש הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א), מוחמד אל-בראדעי, אינה אלא אישור ככתבה וכלשונה של ההצעה שהגיש הנציג האיראני, סעיד ג'לילי, בסבב השיחות הראשון עם חמש החברות הקבועות במועצת הביטחון וגרמניה.
ההצעה היא צעד איראני מחוכם: טהרן תקריב לפיה כ-1,400 קילוגרמים מהאורניום המועשר בדרגה נמוכה (קרי, 3 עד 5 אחוזים) שהיא ייצרה במפעל ההעשרה בנתנז, ובתמורה יכיר המערב בזכותה העקרונית להעשיר אורניום על אדמתה. יש להדגיש כי מדובר רק ב-75% מכמות האורניום שאיראן העשירה כבר ואשר עליה ידוע לסבא"א.
כעת, לנוכח ההסכם, יכולים האיראנים להעשיר כמויות של אורניום לדרגה לא ידועה. אם פקחי האו"ם לא יתפסו אותם מעשירים אורניום לדרגה גבוהה, הם יוכלו לטעון כי ההסכם מתיר להם להעשיר אורניום, ולהציג לפקחי האו"ם רק את האורניום המועשר בדרגה נמוכה שעליו הם כבר יודעים.
טיוטת ההסכם שמציג אל-בראדעי אינה עוסקת בשאלות הליבה, הסוגיות החשובות באמת, שבהן התמקד הדיאלוג. העיקרית שבשאלות הללו היא - האם איראן מוכנה לפיקוח גורף של האו"ם בכל שטחה, כולל ביקורות פתע? עוד סוגייה שנותרה מעורפלת היא האם טהרן תספק סוף-סוף תשובות על ההוכחות לכך שהיא מפתחת נשק גרעיני, הוכחות המצויות בידי סבא"א?
ראש הסוכנות לאנרגיה אטומית "חוגג" על טיוטת הסכם, שאינה אלא "המנה הראשונה" בלבד המונחת על שולחן המעצמות ואיראן. הוא חוגג על נייר המקנה למשטרו של מחמוד אחמדינג'אד הישג דיפלומטי משמעותי, רק כדי להראות שהקו הפייסני שלו כלפי טהרן היה מוצדק, ושערב סיום תפקידו הוא יכול לרשום לעצמו הצלחה המצדיקה את פרס נובל לשלום שהוענק לו בעבר.
