לילהאמר: לא לסוכני מוסד בלבד

תחילת חודש אוגוסט, נורבגיה. השעה היא שעת חצות. זה הזמן שבו החשכה מתחילה לכסות את השמים, וזה גם הזמן להתכונן לכל תרחיש. עם רדת העלטה יוצאים הטרולים הטיפשים והמרושעים ממערותיהם שביערות, לאחר שהסתתרו כהרגלם, בבטן האדמה במשך כל שעות היום, נרתעים מבוהק השמש שעשוי להפוך אותם ברגע לסלעים.

ילדים נורבגים. כל ילד סקנדינבי מכיר את הטרולים (צילומים: עמרי גלפרין)

לילהאמר היא עיר קטנה מוקפת הרים, שבה כ-27,000 תושבים. בחודשי החורף היא מושלגת ונחשבת לאחת מבירות הסקי וספורט-החורף בעולם. אפילו אולימפיאדת החורף בשנת 1994 התקיימה בה. לעומת הבוהק הלבן של חודשי החורף, בקיץ ולאחר הפשרת השלגים העיר וסביבתה מוריקות ופורחות.

קצת מוזר היה להגיע משיא החום המתיש של ישראל אל בוקר צונן ונעים בלילהאמר. קיץ רענן, אוויר נקי ואפילו ממטרים שניתזים לעתים בין קרני השמש ויוצרים קשת מרהיבה בין ענני הספוג ותכול השמים. תענוג לראות את עושר המים הזורמים כאן בשצף רב בין האגמים, המפלים והנהרות הגועשים.

ספק אם רבים מאיתנו הישראלים היו שומעים על העיר לילהאמר לולא ה"פיקשוש" של המוסד הישראלי, שאירע במקום בשנת 1973, כשנה לאחר ההתנקשות בספורטאי ישראל באולימפיאדת מינכן. בתקופה שלאחר הרצח החליט המטבחון של גולדה לחסל את ראשי הארגון "ספטמבר השחור" שהיה אחראי לטבח ולנקום את דם הספורטאים.

רבים מהם חוסלו ברחבי העולם, אך זיהוי שגוי של אחמד בושיקי, מלצר ממוצא מרוקני, כחסאן סאלמה, ראש הארגון, הביא לחיסולו על ידי סוכני המוסד שנתפסו על ידי כוחות הביטחון הנורבגיים. לילהאמר עלתה לכותרות בעולם, והאירוע גרם לזעם רב בקרב ממשלת נורבגיה כלפי ישראל. סוכני המוסד הוצגו בעולם כשלומיאלים (ולא בכדי), נשפטו, נאסרו, ושוחררו לאחר שנתיים. אמנם מדובר במאורע שחשוב להזכיר, אך לא זו הייתה מטרת ביקורי במקום.

המים הזורמים כאן בשצף רב בין האגמים, המפלים והנהרות הגועשים

לאחר שוטטות קצרה במדרחוב המרכזי וברחובותיה הנעימים של העיר יצאתי לבלות בפארק ההרפתקאות הונדרפוסן (Hunderfossen), הנמצא במרחק 15 ק"מ ממרכז העיר. הפארק (ואם תרצו זהו סוג של לונה פארק) מושתת על תרבות האגדות הנורבגיות.

בכניסה מקבלים את פני הבאים פסלים של טרולים – ובהמשך אפשר ליהנות מהצגות, רכבות, סרטים, מתקני מים וספינת פיראטים, כשגולת הכותרת היא מסע הרפתקאות שבו צריכים המבקרים לחלץ נסיכה מידיהם האימתניות של הטרולים המרושעים.

טיול מדהים בין בתי עץ עתיקים מתקופות שונות

מהפארק המשכתי למוזיאון מאיהאוגן  (Maihaugen) שבלילהאמר. המוזיאון הוקם על ידי רופא השיניים הנורבגי ד"ר אנדרס סנדיג, אשר נהג לנדוד בין מטופליו בעמק גודברנסדאלן בשלהי המאה ה- 19. במסעותיו הוא אסף ורכש פריטים השייכים לעברה של נורבגיה. לא מדובר דווקא בחפצים יקרי ערך אלא גם בבתי עץ עתיקים שהעביר לחצר ביתו שבלילהאמר והקים אותם מחדש. בשנת 1904 הועבר כל האוסף, שכולל כיום קרוב ל-200 בתים, למקומו הנוכחי. המוזיאון הפתוח מעניק הזדמנות נפלאה ללמוד בדרך מעניינת ומקורית על חייהם של הנורבגים בעבר ועל הפולקלור שלהם.

אחד הבתים העתיקים שהוצבו בשטח המוזיאון הפתוח מאיהאוגן

מרגע הכניסה למוזיאון מתחיל טיול מדהים בין בתי עץ עתיקים מתקופות שונות ועד לבתים מודרניים ועכשוויים. את הבתים דואגים להציג בהתאם ללוח הזמנים ההיסטורי של כל בית ובית. הרעיון המרכזי של התערוכה הוא שהמבקרים יכולים להיכנס לבתים ולבקר בהם, וממש לחזור בזמן אל האותנטיות והכפריות בעבר. יותר מכך, צוות מיומן של שחקנים מתגורר כביכול בבתים, ולעתים התחושה כל כך אותנטית עד שהמבקרים מרגישים כאילו הם חודרים לפרטיות של בני הבית.

גם חלק מהרחובות במוזיאון הפתוח מסודרים בסגנון אותנטי ומיושן, גברים ונשים מהלכים בהם בלבוש מסורתי, החנויות מעוצבות על פי אפנת העבר, כלי רכב ישנים עומדים בחניות הבתים ואפילו הילדים משחקים במשחקים ששיחקו בימים עברו. כמובן שאין כאן מחשבים ואינטרנט, ובביקור תרגישו כאילו גם אתם בני התקופה. הביקור במוזיאון הוא חוויה נוסטלגית שאסור להחמיץ.

• הכתבה המלאה פורסמה בגיליון אוקטובר של הירחון "טבע הדברים"

• עמרי גלפרין - טייל, מרצה, כתב ובימאי טלוויזיה