אין אהבת טוב בלי שנאת הרע
כמה קשה לאוזן הרחומה לקבל את גירושו של לוט, של עשיו מבית ישראל העתידי ואת המלחמה האולטימטיבית בעמלק. אבל הרב רפי פוירשטין סבור שגם היום אם לא נבין שאנו נלחמים כנגד הרוע - אנחנו בסכנה
דו"ח גולדסטון הוא סמן נוסף לסוף אפוקליפיטי המאיים על המין האנושי הנאור ורודף הטוב. זאת כיוון שמי שלא יודע לדחות את הרע, לדחות אותו, ולהילחם בו גם לא ידע לאמץ את הטוב ולהפוך אותו לחלק מהותי מחייו. לא לחינם פסגת הקיום הראוי עלי אדמות מגולמת באותו עץ מסתורי וסימלי כל כך, בגן-עדן "עץ הדעת טוב ורע". אותו עץ שאסור היה לאדם לאכול ממנו.
אך מי שקובע את המבנה הזה בעולם, הוא האלוקים המגרש את אדם וחוה מגן עדן, מעניש אותם במוות, את האדם בעבודה קשה וסיזיפית, את האשה בצער הלידה וגידול הילדים.
הוא האלוקים המעניש נמרצות את קין ומגרש אותו מעל אחוזתו והופך אותו לנע ונד.
הוא האלוקים השוטף את הציוויליזציה שחטאה במבול קטלני.
אלוקים קובע כללי משחק ברורים. יש בעולם טוב, יש בעולם רע, על האדם לאמץ את הטוב ולדחות את הרע. כל כך בנאלי, כל כך פשוט. הלוואי.
אני לומד בתנ"ך כבר שנים, עם הרבה אנשים, דתיים, חילונים, חרדים. כל כך הרבה אנשים מתקוממים נגד תגובתה של שרה המגרשת את ישמעאל מבית אברהם. יש אפילו המכנים זאת כ'עקידת ישמעאל'. כל ההסברים ששרה מזהה את ניצני הרוע והפראות בישמעאל, ודוחה אותו נופלים על אוזניים אטומות. היא דאגה ליצחק, הם אומרים. "זו מלחמת ירושה קלאסית".הם מוסיפים.
כמה קשה לאוזן הרחומה לקבל את גירושו של לוט, של עשיו מבית ישראל העתידי. כמה קשה לאוזניים שלנו לקבל את המלחמה האולטימטיבית בעמלק. ובשבעת העממים שחיו בארץ כנען.
שמעתי חוקר ספרות חשוב השבוע ברדיו. את ספר יהושע הייתי מוריד מהתנ"ך, הוא אמר. מתעלם לחלוטין שספר יהושע איננו ספק כיבוש קלאסי, אלא מלחמת בני האור בבני החושך. מתעלם לחלוטין מכך שבני ישראל מוזהרים שאם הם לא יהיו בעלי מוסר וצדק הם יסולקו בעוצמה לא פחותה מהארץ המובטחת, כפי שאכן קרה.
את ספר יהושע יש לקרוא עם מגילת איכה יחדיו. אלוקים איננו סבלני כלפי עושי רע, ולא חשוב אם הם עמו הנבחר, או עממי כנען הזובחים קרבנות אדם לאליליהם. התנ"ך למעשה מסתיים עם סילוקו של העם הנבחר מארצו המובטחת אין פשרות במלחמה על הטוב.
ואותו סיפור ידוע על אותו פרופסור הומניסט שנמנע בכל מיני פטנטים הלכתיים מלקרוא את 'מגילת אסתר' בפורים כיוון שיש בה נקמה בעושי הרע, לא מבין דבר וחצי דבר ב'טוב' אליו הוא משתוקק. אין אהבת טוב בלי שנאת רע. כל המילים היפות לא יכולת לחפות על העיקרון הכל כך פשוט הזה. נדמה לי לעיתים שגם אנחנו חוטאים באי הבהירות הזו. התבלבלנו ואנו שוכחים מה טיב המלחמה אותה אנו מנהלים על נפשנו. יש לנו עסק עם הרבה אנשים רעים סביבנו. רוצחי ילדים ונשים בלא הבחנה. משליכי בני עמם מהקומות הגבוהות אל מותם. אלה שבונים את מחסני התופת שלהם בבתי מגורים מבלי לחוס על בני עמם שלהם, הם רעים, רעים, רעים.
אם לא נבין שאנו נלחמים כנגד הרוע, אנו בסכנה. כן, צריך להיזהר ולפגוע רק במי שצריך, כי מי שנלחם ברוע צריך לאמץ את הטוב, צריך לכוון את צעדיו על פי עקרונות הצדק והמוסר. אך זה לא רק שאיננו סותר את בעיקרון עליו אנו מדברים אלא מחזק אותו.
אך נוסיף ונאמר, שחברה שמנהלת מלחמת קיום כנגד הרוע המקיף אותה, חייבת להיות נקייה מבפנים. חייבת להיות ראויה. חייבת לדחות את האלימות, והפשיעה בתוכה בכל הכוח. אחרת היא תאבד את ההצדקה המוסרית במלחמת הקיום הכל כך צודקת שלה.
לפנייה לכתב/ת 
הרב רפי פוירשטין
מומלצים
