גם בין שימפנזים יש הבדלים תרבותיים

התופעה מוכרת לנו מבני אדם: יצורים השייכים לאותו מין ביולוגי מפתחים הרגלים שונים אשר הופכים לטבע שני ומשרטטים הבדלים בין אוכלוסיות. הפערים יכולים להיות נושא לבדיחה, אך גם לגום לעימותים אלימים. אצל השימפנזים מסתבר, המצב לא שונה כל כך.

קרובים רחוקים - השימפנזים ואנחנו:

• אחוז אחד של אנושיות
• "ארדי" - האם המשותפת של האדם והשימפנזה
• סנטינו השימפנזה יוצא למתקפה
  

השימפנזים ביער קיבלה שבמערב אוגנדה משתמשים במקל כדי להגיע לאוכל ומפתחים מגוון של שימושים לכלים מאולתרים. ביער בודונגו הסמוך, לעומת זאת, השימפנזים אינם משתמשים בכלים אך לועסים עלים ויוצרים מהם מעין ספוגים המשמשים לאגירת מים ודבש. מה הסיבה להבדלים הללו בין שתי האוכלוסיות? הלא מדובר בבעלי חיים מאותו מין.

"ההסבר ההגיוני ביותר להבדל בין השיטות הוא שכששימפנזים נתקלים במשימה חדשה, הם נוטים לנקוט בשיטה המבוססת על ידע קודם שנצבר בלהקה - דורות על גבי דורות", מסביר קלאוס צוברבוהלר (Zuberbühler) מאוניברסיטת סנט-אנדרוס אשר בסקוטלנד. צורות התנהגות כאלו, המאפיינות אוכלוסייה מסוימת ונרכשות בדרך של למידה חברתית (ולא דרך למידה עצמית או דרך מנגנון מולד), מכונות על ידי צוברבוהלר ועמיתיו "תרבות". כן - לדידם, לשימפנזים יש תרבויות ולפיכך גם פערים תרבותיים.

בעבר תועדו מקרים רבים של הבדלים התנהגותיים בין אוכלוסיות של בעלי חיים מאותו מין. המקור להבדלים הללו היה נוש למחלוקת רבה בין החוקרים. היו שסברו כי ההבדלים משקפים התפתחות תרבותית ייחודית לכל אוכלוסיה והיו שטענו כי מקור ההבדלים במטען גנטי שונה או בהבדלים סביבתיים.

צוברבוהלר ועמיתיו החליטו לחקור את הנושא על ידי שימוש בדבש, שמהווה כאמור אבן בוחן טובה להבדלים בין השימפנזים מקיבלה לאלה מבודונגו. הם מזגו דבש לתוך נקב צר בבול עץ ובדקו כיצד שימפנזים שונים מנסים להוציאו משם. המחקר נערך בסביבת המחיה הטבעית של השימפנזים ולא בשבי.

"מדובר בבעיה שהשימפנזים לא נתקלו בה עד כה", טוען צוברבוהלר. "כיוון שהקופים היו בסביבתם הטבעית, כיוון שמדובר בבעיה חדשה שהוצגה באופן זהה לשתי האוכלוסיות וכיוון שמדובר בשתי להקות השייכות לאותו תת-מין, יש לשלול במקרה הזה את השפעת תנאי הסביבה או הגנטיקה על ההבדלים בשיטות. מדובר בהוכחה לכך ששימפנזים ממקומות שונים, פיתחו עם הזמן הרגלים ייחודיים לכל קבוצה".

המדענים ציינו כי הם הופתעו מהמהירות שבה התפתחו שתי השיטות השונות להוצאת הדבש. "זה מוכיח שההבדלים הללו מוטבעים עמוק במוחם של השימפנזים", אמרו.