פיצול סמכויות היועץ: אהרן ברק הציע פתרון

הסערה סביב שאלת פיצול סמכויות היועץ המשפטי לממשלה אינה דועכת, וכעת נכנס לקלחת גם נשיא בית המשפט בדימוס, אהרן ברק. ל-ynet נודע כי בימים האחרונים שוחח ברק עם ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בניסיון להגיע לפשרה מוסכמת בנושא שתהיה מקובלת גם על שר המשפטים, יעקב נאמן.

ברק העלה בפני נתניהו הצעה לפיה ועדת האיתור לבחירת היועץ תבחר את המועמד הבא לתפקיד על-פי המתווה הנוכחי, וסמכויותיו יישארו כפי שהן כיום. יחד עם זאת, היועץ ייבחר לתקופה של ארבע שנים ולא שש כפי שהיה נהוג

עד כה, ובמקביל תוקם ועדה ציבורית בראשות שופט בית משפט עליון בדימוס שתבחן את סוגיית פיצול סמכויות. הוועדה תגיש את מסקנותיה לשר המשפטים, ולפיהן ייבחר היועץ הבא בעוד ארבע שנים. המשמעות: הפיצול בתפקיד היועץ המשפטי יידחה.

נתניהו קיבל את הצעת ברק, אולם טרם החליט אם לתמוך בה ולהסתכן בהתנגדות מצדו של שר המשפטים - שמקורביו כבר הודיעו שההצעה אינה מקובלת על נאמן. 

גורם משפטי בכיר אמר ל-ynet כי הצעתו של ברק היא הצעה שגם המתנגדים לשינוי סמכויות היועץ "יוכלו לחיות איתה בשקט", במיוחד לנוכח העובדה שתוקם ועדה ציבורית שתבחן סוגייה זו - בדומה לוועדת שמגר שדנה בעבר בנושא סמכויות היועץ המשפטי לממשלה.

ביום רביעי הקרוב תתכנס ועדת האיתור לבחירת היועץ, כדי לדון במועמדים לתפקיד. כינוסה של הוועדה יתקיים בצל סוגיית הפיצול, ובמהלכה יוצג מכתב ששלח הפורום המשפטי למען ארץ ישראל בדרישה להקפיא את דיוני הוועדה. זאת, עד שיוחלט סופית על סמכויות היועץ הבא. בנוסף, ייפגשו החברים עם השר נאמן, שיציג בפניהם את המתווה אותו הוא מייעד ליועץ הבא.

גורם משפטי המעורה בסוגייה אמר ל-ynet כי "נתניהו יהיה חייב להחליט בימים הקרובים בנושא. הגענו לישורת האחרונה, וחברי ועדת האיתור צריכים לדעת איזה סוג של יועץ הם צריכים לבחור - כמו המועמדים עצמם שצריכים לדעת גם הם מה יהיו סמכויות היועץ, והאם הם בכלל רוצים להציג את מועמדותם אם אכן יתבצע פיצול".

זמיר: הפיצול - הימור על שלטון החוק

עוד טרם הוגשה הצעתו של הנשיא בדימוס ברק, חוללה הסוגיה מחלוקות והתנגדות בקרב משפטנים בכירים נוספים: אחד מהם הוא היועץ המשפטי לשעבר ושופט בית המשפט העליון בדימוס, יצחק זמיר. ל-ynet הוא אמר: "רוב אלה שמכירים מקרוב את עבודת היועץ המשפטי לממשלה, חושבים שהצעתו של שר המשפטים היא בין אסון חברתי לבין החלטה גרועה. הצעתו הינה הימור על שלטון החוק".

בעקבות התוכנית, שלח לאחרונה זמיר מכתב יחד עם נשיאי בית המשפט העליון בדימוס, מאיר שמגר וברק לנאמן - בו קראו לו להקים ועדה ציבורית שתבחן את נושא הפיצול. בדבריו, חושף זמיר כי מכתב זה גם נשלח לראש הממשלה, בנימין נתניהו. "ראש הממשלה יודע שאנחנו חושבים שאין הצדקה עניינית לפיצול, משום שמוסד היועץ עובד באופן תקין וראוי ואפילו ראוי לשבח במשך כל השנים".

לדברי זמיר, בעבר נדונה ההצעה - אך נפסלה: "העניין נבדק בצורה יסודית על-ידי ועדת שמגר לפני עשר שנים, והוחלט פה אחד שההצעה רעה. לפני שמחליטים על מהפך קיצוני שמשנה את המצב מראשית המדינה בעניין גורלי לשלטון החוק, צריך לפחות לבדוק זאת ברצינות", הסביר. 

זמיר סבור כי דעתו של נאמן מושפעת מאוד מהגורמים עמם התייעץ בנושא. "אני יודע שחלק חשוב ממי שהתייעץ עם נאמן מתנגד לפיצול, הוא בדק והחליט מה שרצה. זה עניין פרטי שלו? אז מונתה ועדה ציבורית ששמעה את כולם ועכשיו רוצים לעשות מהפכה יותר קיצונית בלי שהממשלה יודעת מה רע במצב הקיים", הוסיף זמיר. 

"התערבות שופטים בדימוס היא האסון"

בתגובה לדברי זמיר, אמר יועץ התקשורת של השר נאמן, עו"ד גיל סלומון: "מדובר בנושא שמתקיים בו דיון ציבורי מקיף זה זמן רב, הן בקדנציה של שר המשפטים הקודם והן בקדנציה של השר הנוכחי. העמדות הרווחות בציבור ידועות, יש מיעוט שמתנגד, אולם הרוב תומך ברפורמה שתביא לחיזוק המערכת המשפטית. הנושא יגיע בבוא העת לשולחן הממשלה לשם קבלת החלטה". גורם משפטי בכיר הוסיף: "המעורבות של שופטי עליון בדימוס, בניסיון להתערב בהחלטות ממשלה והניסיון שלהם להשפיע על פוליטיקאים הם האסון לדמוקרטיה הישראלית".

מי שהציע את הרעיון לפצל את הסמכויות - הוא שר המשפטים לשעבר, דניאל פרידמן, עוד באוגוסט אשתקד. בשיחה עם ynet הסביר את עמדתו: "אני חושב שהפיצול הינו צעד חיובי, הן לשלטון החוק והן להבטחת הניהול

 התקין של המדינה. המצב שעל פיו היועץ המשפטי לממשלה, שהוא גם תובע וגם חוקר את חברי הממשלה, יושב בישיבות הממשלה עם שרים שנחקרים על ידו הוא מצב לא טבעי. גם העובדה שבעת ובעונה אחת הוא גם יועץ וגם תובע איננה רצויה, נוצר מצב שבו שרים עלולים לחשוש שאם לא יישמעו ליועץ בעניין כלשהו, הדבר עלול להשפיע על פתיחת חקירה או המשכה".

פרידמן התייחס גם לטענות שהעלו זמיר, שמגר וברק במכתב לנאמן: "הטענה בדבר סכנה לשלטון החוק אין בה כל ממש, התובע הכללי יהיה עצמאי לחלוטין והדבר מקובל גם במדינות אחרות ואיש אינו טוען שהדבר פוגע בשלטון החוק".