חגיגת שכר מתמשכת, פער הולך ומעמיק
דו"ח השכר במגזר הציבורי ובשירות המדינה מדגיש את הפער המעמיק בין הדרג הבכיר לרבבות העובדים הזוטרים, ומפריך את טענות המוסדות למצוקה תקציבית. יחידת הממונה על השכר, שמעסיקה 10 עובדים, לעולם לא תוכל להתמודד עם משימת צמצום החריגות
דו"ח השכר במגזר הציבורי בגופים המתוקצבים והנתמכים מתפרסם בהמשך לדו"ח הקטן יותר של השכר בשירות המדינה, שראה אור בשבוע שעבר. התמונה המשותפת לשני הדו"חות היא של חגיגת שכר מתמשכת שהתמסדה בצמרת השירות הציבורי, על חשבון הציבור.
- שיאן השכר בשירות המדינה: יהודה היס
זו גם תמונה שמעידה על פער שהולך ומעמיק בין הדרג הבכיר, סדר גודל של
כמה אלפים, לרבבות העובדים הזוטרים ששכרם הנמוך כבול לתנאים הנוקשים בשירות הממשלתי.
המנכ"לים ברוב הגופים, שפעם נחשבו לקודקוד הפירמידה, מתגמדים היום בצילם של בכירים אחרים, מהכפופים להם, ולא כולם מקבלים שכר גבוה ההולם את תרומתם הציבורית. בתקופה שנעשית יותר ויותר חומרנית, כשרמת השכר קובעת את המעמד החברתי, ההיפוך הזה מערער את ההיררכיה המסורתית, ומאיים על מעמדם.
הדו"ח מחדד גם תמונה נוספת: התיאבון בא עם האכילה. הדרג הבכיר במוסדות עתירי תקציבים, כמו האוניברסיטאות למשל, החוזרים ומתלוננים על מצוקה כספית המחבלת בייעודם הממלכתי, מפריך במו ידיו את טענות המצוקה. זוהי זעקת הקוזאק הנגזל. ברמות השכר שהבכירים מסדרים לעצמם, הם אינם מופת לצניעות, ולעולם לא יוכלו לייעל את עבודת המנגנון הכפוף להם.
יחידת הממונה על השכר קמה בעקבות תיקון בחוק יסודות התקציב, שנועד לשים תקרה נוקשה לרמות השכר הציבורי. הממונה מתפאר שעבודת היחידה צמצמה במידה ניכרת את היקף חריגות השכר שהיו לפני הקמתו.
עם זאת, הדו"ח לא מסביר עד כמה מוצדקות רמות השכר הגבוהות בעליל של כל הדרגים הבכירים שברוב הגופים הלא חריגים. קל וחומר כשהוא עצמו גם טוען כי רוב החריגות הן "לכאורה", וטרם נבדקו לעומקן, כי יחידת האכיפה שלו מונה עשרה אנשים שלעולם לא יוכלו להתמודד עם המשימה הזאת.
