סנוביזם אופנתי בשקל או מי מפחדת מ-H&M
ג'וליה, לקוחה נאמנה, שמחה לקדם את פניה של הרשת בארץ ולצאת נגד חברותיה חובבות האופנה שמ-פ-ח-ד-ו-ת שייקחו להן את העאלק-ייחודיות והשיק התל אביבי
וויקיפדיה מגדירה את המושג "עתיד".
לרוב, כשמדברים על העתיד, מדברים על תקווה, על חידוש, על עתיד טוב יותר. בהקשר הזה הייתה תמיד סוגיית H&M נושא שיחה לוהט אצל בנות שיש ברשותן יותר משישה זוגות נעליים. אבל אצלנו נשמר הסטטוס קוו הישן והטוב במשך זמן רב מאוד מאוד: מדינה ללא H&M.
בעקבות זאת, נהפכה אצלנו המסחרה של העולם המערבי למשהו אקסקלוסיבי. אז נסענו לאירופה, הו כמה נסענו לאירופה, ומיד כשנחתנו הקפדנו לפקוד את החנות המהוללת ולהעמיס על עצמנו קוליות תל אביבית ייחודית. 2 יורו נהפכו לשטר של 200 יורו והשאלה "מאיפה זה?" לא הפסיקה להישאל.
"H&M", עניתי בגאווה מבוישת, מצטנעת בהתנשאות.
פריז.
לונדון.
רומא.
בודפשט.
בוקרשט.
נראה לי שיש אפילו סניף בברטיסלאבה.
איפה שלא הייתי, ל-H&M פניתי. אבל יש לדייק ולומר: דאגתי תמיד לבחור ביעדים לנסיעה שיש בהם סניף של הרשת, ולו אחד יחיד. והיה הבחור שלקח אותי לקהיר. שיקר ואמר לי שיש להם גם שם סניף, אז נסעתי איתו. פירמידות עאלק.
העתיד יגיע למדינת ישראל בשנת 2010, אז, כך טוענים, תיפתח פה החנות הראשונה של H&M. בהתחלה כולן התרגשו וצהלו, שמחו להיות חלק מהציוויליזציה. אבל ככל שהתאריך הולך וקרב, כך הולכות ומתגברות התלונות שאני שומעת מכל עבר.
הבנות התחילו לפחד. מאיפה יגרילו את השיק התל אביבי הייחודי שלהן עכשיו? פתאום כל הקונספט של אל-על ספונטאני מאבד מטעמו. הן ממשיכות ומקטרות על כל הפרחות שתהיה להן גישה לגרדרובה שלהן, איך פתאום כל אלנבי יסתובב עם התיק שלהן או עם הסקיני הלבן, שלא לומר עם הגרביונים הצבעוניים. עכשיו, כשהן חושבות על זה, הן מעדיפות לשלם 399$-רק-היום-סוף-שבוע-בווינה, ובלבד שלא ייגנבו להן את הסטייל הייחודי.
אני, כמובן, מחזיקה בדעה הפוכה. עד עכשיו נהנינו אני וחברותיי ועוד המון בחורות כמונו מהיכולת להיות קוליות בקלות. חשבנו שיש לנו שיק, אמרנו על עצמנו שאנחנו מתעניינות באופנה. בדיוטי פרי אפילו קנינו את גיליון ווג האחרון, להשלמת הלוק. אבל האמת היא שמדובר בשקר גס. אנחנו פשוט חגגנו על הפרובינציאליות של מדינת ישראל. אפס במאמץ, מאה בהצלחה.
מי שאוהבת אופנה, שתתאמץ. שתצא מהסנטר, שתלך לחרוש את חנויות המעצבים המקומיים ואת חנויות היד השנייה, שתעצב ותתפור בעצמה, שתבקש מהתופרת שלה להצר בעבורה את המכנסיים של אבא, שתשוטט באינטרנט שעות על גבי שעות, שתחסוך כסף לקום דה גרסון. ככה נוהגות בנות המערב המחזיקות בשיק ייחודי אמיתי. "H&M" זה רוטב הסלסה שלהן, לשימוש מדי פעם ואף פעם לא יותר מידי.
כשראש עיר מקים יוזמה חדשה ומחליט לצבוע את הבניינים, לשפץ את המדרכות ולנטוע עצים חדשים, הוא עושה את האזרחים שלו מאוד מאושרים. כולם רוצים
לחיות בסביבה יפה יותר. אפילו אלו המתגוררים בשכונות המטופחות והמפוארות יותר, לעולם לא יגידו "השאירו את הקטמונים כמו שהם, זה גורם לנו ברחביה להיראות טוב יותר!". זה היגיון בריא, אנחנו שואפים לשפר את איכות חיינו, את מה שאנחנו רואים מסביבנו. אנחנו רוצים ארכיטקטורה יפה וריח סחלבים. בהזדמנות זו אני רוצה להודות ברוב תודות לאדון חורש המסתורי שהולך להביא לנו את H&M. אני מודה לו כמו שהייתי מודה לראש עיר שהיה מואיל בטובו לצבוע בניינים אפורים או לסתום בורות במדרכות.
אני רוצה שכל נערה מתבגרת מאילת ועד קריית שמונה תשפץ את המלתחה שלה בקלות בלתי נסבלת. אני רוצה שמי שאין לה את היכולת היצירתית תהנה ממה שיש ל-H&M להציע לה, ואני משתוקקת שכל מי שיש לה את היכולת הזו תזיז את ירכיה המחוטבות ואת כפות רגליה ההורסות ותראה לי שיק ייחודי מהו.
דוגמנים ודוגמניות בבגדים של H&M. ישראלים, הסתערו (צילומים: Getyimages Imagebank)
רוצים עוד? לכל הטורים של ג'וליה
