צוות התגובות - האם זה הפתרון לדו"ח גולדסטון?

לחקור או לא לחקור, זו השאלה. ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ושר הביטחון, אהוד ברק, הצהירו אתמול (יום א') על הקמת צוות "שיציג בפני העולם את ההליכים שבהם נקטה ישראל כדי לבדוק את ההאשמות של דו"ח גולדסטון". הצוות, הדגישו, לא יחקור את חיילי ומפקדי צה"ל על פעולתם בזמן מבצע "עופרת יצוקה", כפי שדרש גולדסטון, אלא רק יציג את החקירות הצה"ליות שכבר נערכו בעקבותיו.

מה תהיה מידת יעילותו של צוות שכזה? האם יצליח למנוע את מטח הביקורת הבינלאומי על ישראל, או שמא מדובר בטיפול בסימפטום בלבד, ולא במחלה? "זה לא יפתור לנו את הבעיה הבינלאומית", קובע בפסקנות עו"ד רובי סייבל, מומחה למשפט בינלאומי. "המשימה שלנו היא לא לשכנע את עצמנו ולא את האויבים שלנו, אלא את המדינות הידידותיות בעולם - ולהן צריך לתת הסבר לכך שישראל חוקרת, ולכן אין מקום לחקירות בינלאומיות. חקירה פנימית של צה"ל לא מספקת".

ד"ר סייבל סבור, "לצערו הרב", כי ללא התערבות של גורם בינלאומי בלתי תלוי או אישיות ישראלית עצמאית, לא ניתן יהיה לשכנע. "גם אם חקירה של צה"ל תהיה לגמרי בלתי תלויה, עדיין זה משאיר מקום לספק בחוץ לארץ. גוף שחוקר את עצמו תמיד מעלה חשש. אין ספק שזה יעזור אם נציג עובדות לגבי פעילות החמאס בקרב אוכלוסייה אזרחית, אבל אם אנחנו רוצים לתת, לארה"ב למשל, הסבר מספק לסיבה שבגינה ישראל מתנגדת לחקירה בינלאומית, זה לא מספיק".

"להראות שאנחנו מדינה שאכפת לה מה שהיא עושה"

גם לעו"ד עירית קאהן, לשעבר מנהלת המחלקה הבינלאומית בפרקליטות, "לא כל כך ברור מה יעשה הצוות הזה ומה בדיוק רוצים להשיג בהקמתו". לדבריה, "מדינת ישראל, כידוע, התחילה בחקירות הרבה לפני דו"ח גולדסטון, רק שהן נעשו על ידי צה"ל. הטענה נגד ישראל היא שהצבא הוא גוף שחוקר את עצמו, ולכן הוא לא אובייקטיבי ואי אפשר להסתמך עליו. צוות שכזה לא ייתן לטענה הזאת מענה".

"אנחנו לא צריכים להיות תמיד צודקים, אלא גם חכמים", היא מוסיפה. "כל הצבאות בעולם חוקרים את עצמם. הם הרי רוצים לראות אם לא היו בסדר, כיצד יש להשתפר ולהתמקצע. צריך לקחת את הכיוון הזה, לקחת את החקירות האלו ולשים עליהן פיקוח, כלומר גורם ישראלי בלתי תלוי, משפטן בעל שם שמבין בדינים בינלאומיים והוא יחקור את החקירות בצבא. נכון שיש לצבא המון מבקרים, אבל כולם פנימיים. צריך להראות שאנחנו מדינה דמוקרטית שאכפת לה מה שהיא עושה. לאילו הישגים יגיע הצוות הזה בסופו של דבר? אני לא חושבת שזאת הדרך".

לעומת המומחים למשפט בינלאומי, דווקא מומחים ליחסים בינלאומיים רואים חשיבות רבה בהקמת הצוות. "לא כל דבר מצריך הקמת ודעת חקירה ממלכתית, לבטח לא עניין זה", אומר ראש התוכנית לדיפלומטיה באוניברסיטת תל-אביב, פרופ' יוסי שיין.

"מדינת ישראל יצאה פה למלחמה מוצדקת המוסכמת על כולם. הוויכוח הוא על האופי שבו היא נעשתה, ועל המטרות שלה, ועל זה המדינה צריכה לתת את הדעת. זה יותר עניין שמתעסק בפן ההסברתי-תקשורתי ולא במהות. לכן צוות כזה הוא חשוב. צוות שיפעל לא במסגרת הלקאה עצמית, אלא במסגרת הצגת הדברים".

"ישראל צריכה להראות לעולם שהיא מתייחסת ברצינות לכל ההאשמות, גם אם הן לא מקובלת עליה", הוא מוסיף. "תמיד טוב שהדברים האלו נעשים בצורה מסודרת ומושכלת, וקודם כל צריך להציג אותם. כשאני מתראיין בעולם, אומרים לי 'ישראל לא חקרה'. בכלל לא מודעים לכך שנעשו חקירות. אם אתה לא רוצה שגופים אחרים ישפטו אותך - לפחות תציג את הדברים כפי שאתה רוצה. מי שבשבילו מדינת ישראל היא מדינה קרימינלית, היא תישאר כזו גם לאחר הקמת הצוות. מי שבשבילו ישראל היא מדינה ידידותית, הצוות יעניין אותו והוא יכול להשתמש בו, לבדוק את העובדות ולהציג את הדברים".