אמנסטי: ישראל מייבשת את הפלסטינים

ארגון "אמנסטי אינטרנשיונל" מאשים את ישראל כי היא מונעת מהפלסטינים בשטחים וברצועת עזה גישה למים - שהם זכות אדם בסיסית. בדו"ח חדש המתפרסם היום (ג'), טוען הארגון כי לא רק שישראל שולטת באופן בלעדי על מקורות המים המשותפים ואספקתם בשטחים, אלא גם מנהלת מדיניות מפלה: להתנחלויות מספקת ישראל מים בכמויות בלתי מוגבלות בעוד שאספקת המים לפלסטינים מוגבלת בצורה לא סבירה.

בדו"ח בשם "מים עכורים" שחיברה חוקרת הארגון דונטלה רוברה, היא מציינת כי בעוד שפלסטינים צריכים להתקיים מ-70 ליטר ביום לנפש, ובמקרים קיצוניים רק מ-20 ליטר לנפש, צריכת המים היומית של המתנחלים עומדת על 300 ליטר לנפש, וש-450 אלף המתנחלים בשטחים צורכים יותר מים מ-2.3 מיליון הפלסטינים המתגוררים שם. "ישראל מתירה לפלסטינים גישה לחלק זעום ממשאבי המים, בעוד שההתנחלויות הישראליות נהנות מאספקת מים בלתי מוגבלת", אמרה רוברה.

בארות יבשים מול בריכות

אקוויפר ההר הוא מקור המים היחידי של התושבים הפלסטינים בשטחים אך לא כך עבור ישראל - שלה יש מקורות מים נוספים רבים לטענת הארגון. בדו"ח נטען כי ישראל צורכת יותר מ-80 אחוז מהמים שבאקוויפר ההר ומתירה לפלסטינים גישה רק ל-20 האחוז הנותרים.

נטען עוד כי לכ-200 אלף פלסטינים המתגוררים באזורים מרוחקים אין כלל גישה למים זורמים, אך צה"ל מנע מהם לא פעם לאסוף מי גשמים. בה בעת, 450 אלף המתנחלים בשטחי הגדה נהנים מאספקת מים קבועה ויציבה, גינות מטופחות, חקלאות משגשגת ואפילו בריכות שחייה.

עוד על המים והפלסטינים:

• בצלם: שפכים מהתנחלויות מזהמים את השטחים
  
• רשות המים: איננו גונבים מים לפלסטינים; להיפך
  

פרק מיוחד בדו"ח מתייחס למצב המים הקשה ברצועת עזה, שם רובם המכריע של המים באקוויפר החוף אינם ראויים לשתייה. למרות זאת, לטענת הארגון, ישראל מונעת העברה של מים מאקוויפר ההר לרצועה. 

עוד טוענים בארגון כי במבצע "עופרת יצוקה" פגעה ישראל באופן חמור בתשתיות הפלסטיניות ברצועה, בין היתר בתשתיות המים והביוב, אך מאז מונעת מהפלסטינים להכניס לשטח הרצועה ציוד וחומרי גלם לתיקון הנזקים ושיקום התשתית. הדבר גרם להידרות נוספת באספקת המים וזיהום מי התהום. הפלסטינים נאלצים לרכוש מים באיכות ירודה מבעלי מכליות ובמחירים מופקעים.

ישראל מונעת פיתוח של התשתית

לטענת הארגון, ישראל מונעת מהפלסטינים לפתח את תשתיות המים והמתקנים בשטחם. ועורמת ישראל קשיים ביורוקרטיים וביטחוניים על פלסטינים המעוניינים להקים מיזמים הקשורים במים ובטיפול במים. היא דורשת מהם להציג היתרים ממספר רשויות אך בפועל הליך הקבלה של היתרים אלה קשה עד בלתי אפשרי. בנוסף, המגבלות על תנועת סחורות ובני אדם מונעות קידום של המיזמים הללו.

מחברת הדו"ח טוענת כי מניעת הגישה למים פוגעת בבריאותם של הפלסטינים וגם מונעת מהמגזר הכפרי לעבד את אדמתו לטובת גידול מזון ומזון לבעלי החיים, ומאלצת אותם לצמצם את עדריהם ופוגעת בפרנסתם.

"במשך יותר מ-40 שנות כיבוש, המגבלות שהטילה ישראל על הגישה של הפלסטינים למים, מנעה פיתוח תשתית מים ומתקני מים בשטחים הפלסטיניים הכבושים. כך נמנעה זכותם של מאות אלפי פלסטינים לחיות חיים נורמליים, למזון נאות, למגורים ראויים, לבריאות תקינה ולפיתוח כלכלי", אמרה מחברת הדו"ח רוברה. "על ישראל להסיר לאלתר את כל המגבלות המונעות מהפלסטינים גישה למים, לקבל אחריות על הבעיות באמצעות שינוי התנאים בשטח, ולאפשר לפלסטינים לקבל חלק הוגן של משאבי המים המשותפים".

"על ישראל לשים קץ למדיניות המפלה בין ישראלים ופלסטינים בכל הקשור לגישה למים, ולעשות כל שנדרש כדי להבטיח את זכותם של הפלסטינים בגדה המערבית ובעזה להתקיים בכבוד, לספק להם מים בטוחים לשתייה, מזון בשפע, שירותי בריאות ועבודה". הוסיף איתי אפשטיין, מנכ"ל הסניף הישראלי של הארגון. "כמו כן, על רשות המים הפלסטינית לנקוט את האמצעים הנדרשים כדי להבטיח ניצול מרבי של מקורות המים ולהפחית את השיעור הבלתי מתקבל על הדעת של אובדן מים".

השר לנדאו: דו"ח שטחי, מגמתי ושקרי

"בדומה לגולדסטון, אנו שוב נתקלים בדו"ח שמסקנותיו היו ידועות לכותביו עוד טרם כתיבתו", אמר שר התשתיות הלאומיות עוזי לנדאו בתגובה לדו"ח אמנסטי. "מדובר בדו"ח שטחי ושקרי המשקף תעמולה פלסטינית מגמתית אשר מעוות את המציאות המתקיימת בשטח".

לדבריו, ישראל מקיימת - בניגוד לפלסטינים - את ההסכמים עליהם חתמה באופן עקבי. חרף משבר המים בו היא מצויה, מזרימה ישראל לדברי לנדאו כמויות מים גדולות בהרבה מכפי שהתחייבה בהסכם הביניים. "הפלסטינים, בתמורה, מזרימים מיליוני קוב של ביוב גולמי לשנה, המחלחלים לאקוויפרים ומזהמים את מי התהום". לנדאו אמר כי ישראל נאלצת לטפל בשפכים הללו עקב סירובה של הרשות הפלסטינית להקים מתקני טיהור למרות שקיבלה תרומות למטרה זו.

גם רשות המים מכנה את הדו"ח מגמתי ומעוות את המציאות. לטענת רשות המים, אם מחלקים בין כלל כמות המים השפירים הטבעיים העומדים לרשות מדינת ישראל לכל השימושים וכלל האוכלוסיה "נקבל כי לכל נפש במדינת ישראל יש 149 קוב לשנה. לעומת זאת, כמות המים השפירים הטבעיים העומדים לתושבי הרשות הפלשתינית 105 קוב לשנה...". הפער קיים אך אינו כה גדול כפי שהוצג בדו"ח, אומרים ברשות המים, ומדגישים כי פעולות להשבת מי קולחין או התפלה אינן נכללות בחישוב הזה.

גם ברשות טענו כי ישראל ממלאת את כל התחייבויותיה בהסכם המים שנחתם במסגרת אוסלו ב', אך הפלסטינים מבצעים קידוחים פיראטיים רבים, אינם מטהרים את השפכים שלהם לניצול חקלאי ומזרימים אותם באופן גולמי לנחלים בניגוד להסכם.