נתניהו החליט: ועדת כלום

צריך לעבור מ"דיפלומטיה ציבורית" לדיפלומטיה שקטה, שתכליתה למנוע דיונים נוספים במוסדות האו"ם. את עיקר המאמץ צריכה ירושלים למקד במהלכים שיקעקעו את התקדים הערכי והמשפטי המסוכן שיצר הדו"ח ואת ההנחות שהיוו בסיס לקביעותיו. אבל לשם כך צריכה תחילה הממשלה להתעמת עניינית, פרטנית ובצורה משכנעת עם המסקנות המעוותות של הדו"ח ועם שיטות הכנתו. הדרך היחידה לעשות זאת היא להקים, בהחלטת ממשלה, צוות שיבחן לעומק כל הנחה, טיעון ותלונה הכלולים בדו"ח ויגבש מסקנות לגביהם.

כדי שמסקנות הצוות יהיו מקובלות ובעלות משקל בזירה הבינלאומית, עליו להיות מורכב ממשפטנים בעלי שם עולמי הבקיאים בדיני מלחמה (למשל, שופטי בית-משפט עליון בהווה ובעבר ואולי גם משפטן או שניים בעלי שם עולמי שאינם אזרחי ישראל) ולצידם אנשי צבא בדימוס בעלי שם (ישראלים ואולי גם זרים). המנדט של הצוות, שיוקם על פי חוק יסוד: הממשלה כ"וועדת בדיקה", יהיה לבצע בחינה מדוקדקת של מסמך גולדסטון; לא של התנהלות צה"ל במבצע "עופרת יצוקה".

בלי מצעד קצינים, בלי עורכי דין

התחום האחר שבו תעסוק ועדת הבדיקה הוא בחינה פרטנית של המקרים, אותם מגדיר גולדסטון כ"פשעי מלחמה". ועדת הבדיקה לא תחקור, כעיקרון, את המפקדים והחיילים שהשתתפו במבצע בעזה, אלא תבחן את שיטות התחקיר והעדויות ששימשו את צוותי הקצינים הבכירים בצה"ל שתחקרו מקרים חריגים. הדו"חות שכתבו צוותים אלה, בפיקוחו ובהנחייתו של סגן הרמטכ"ל לשעבר האלוף דן הראל, מכילים כבר עדויות, נתונים טכניים ותיאורים עובדתיים מפיהם של אנשי הצבא, שהשתתפו במבצע או שהיו שותפים להכנתו וניהולו. לכן אין צורך במצעד עדים לובשי מדים עם עורכי הדין צמודים, עם נזק מוראלי לחיילי צה"ל ומפקדיו (וגם לתדמיתה הריבונית של ישראל, שעלול היה להיגרם בעקבות כניעה ללחץ העולמי).

מנגד, ועדת הבדיקה תוכל, במקרים של חוסר בהירות בתחקירי צה"ל, או בהידרשה לתלונות המובאות בדו"ח גולדסטון שאינן כלולות בתחקירים - לבקש הבהרות או עדות מסייעת מקצינים, חיילים ופוליטיקאים, מבלי שאלה יסתכנו בהעמדה לדין כתוצאה מכך. הוועדה גם תדרוש ותקבל מצה"ל קטעי וידאו וצילומים מהקרקע ומהאוויר, שעד עתה לא פורסמו כדי שלא לחשוף מקורות מודיעיניים, אך יש בהם כדי להוכיח את טענות צה"ל בדבר פעילות לא חוקית של לוחמי חמאס.

אין ספק שמסקנות ועדת בדיקה כזו יזכו לתהודה עולמית. הם ישמשו

 עילה מספקת לארה"ב ושאר מדינות המערב לטעון כי ישראל ביצעה חקירה משפטית ראויה, ולכן אין להמשיך ולגרור את דו"ח גולדסטון לכל פורום בינלאומי. מתוך הכרת העובדות, סביר גם להניח כי מסקנות ועדת בדיקה ישראלית מכובדת יערערו מהותית את מסקנות דו"ח גולדסטון ויעמידו את רובן בסימן שאלה. יש גם סיכוי לא מבוטל שההמלצות העקרוניות של ועדה זו לדיני מלחמה א-סימטרית ישמשו בסיס לדיון עולמי מחודש בדיני המלחמה.

לכן קשה להשלים עם האופן שבו נתניהו וברק גוררים רגליהם. במקום למנות מיד ועדת בדיקה בעלת משקל, החליטו להקים "צוות המלצות לתגובה על דו"ח גולדסטון" בראשות מזכיר הממשלה. במקום לקבל החלטה, שתעצור את הסחף במוסדות האו"ם ובדעת הקהל העולמית, הקימו ועדה כדי למשוך זמן וכדי למצוא דרכים יצירתיות לחלץ את ראש הממשלה, שר הביטחון והרמטכ"ל מהמבוי הסתום אליו נקלעו. ברק ואשכנזי מתנגדים, כזכור, לכל ועדה שתחקור חיילים וקצינים. נתניהו לעומת זאת חושב שוועדת בדיקה נחוצה עכשיו. אבל כדרכו בעת האחרונה, הוא מעדיף לא להחליט. עדיפה "ועדת כלום", שתשמר את שלמות הקואליציה, על ועדת בדיקה, שתשמר את האינטרסים החיוניים של מדינת ישראל ואזרחיה.