שדר חברתי חדש

אם גם אתם מאלה שלא מסתפקים בהיצע התכנים של הכבלים או הלוויין, סביר להניח שכבר פרסתם בבית רשת מקומית שמשמשת להעברת תוכני מדיה מהמחשב, הסטרימר או נגן הדי.וי.די אל המסך המרכזי בסלון. סביר גם שאם הלכתם על רשת אלחוטית, אתם כבר יודעים שזה בדיוק המקום שבו עדיף לא ללכת עם הזמן: המגבלות של תקני האלחוט הנפוצים - של תקן G וגם של N החדש יותר - גורמות לא פעם לבעיות תאימות למכשירים שונים, ומתאפיינות בטווחים קצרים ובריבוי הפרעות. בסופו של יום, אם אתם רוצים רשת יציבה ומהירה שמאפשרת הזרמת תכנים באיכות HD, אין לכם ברירה אלא להתבסס על כבלי רשת מסורבלים שרצים על הקירות ומחברים בין החדרים. ובכן, תשמחו לשמוע שיצרניות האלקטרוניקה ערות למצוקתכם ושוקדות על שיפור הטכנולוגיה האלחוטית הביתית.

ממש כמו בימים העליזים של מלחמת הפורמטים בין הבטא ל־VHS, גם במקרה הזה יש שני מחנות עיקריים הטוענים שהפיתוח שלהם יעצב את עתיד הזרמת המדיה: מצד אחד ניצבים מפתחי ה-WHDI, או בפשטות Wireless Home Digital Interface, שיושבים, תתפלאו לשמוע, בהרצליה. חברת השבבים הישראלית Amimon היא זאת שפיתחה את השיטה והצליחה להשיג את תמיכתן של פירמות מכובדות כמו סוני, סמסונג, היטאצ'י, מוטורולה ושארפ. הטכנולוגיה שלה מאפשרת להזרים מדיה באיכות HD מלאה (1080p), כולל סאונד ופקודות שליטה בין המכשירים בתדר האלחוטי העמוס של 5GHz.

"טוב, זה עדיף מליאור שליין"

ב־Amimon מצהירים שבשיטה שלהם אפשר להעביר ברשת עד 3GB בשנייה, ושטווח השידור הוא עד 30.5 מטר - אפילו אם יש קירות באמצע. עם זאת, התוכן עובר בדרך כיווץ כלשהו, מה שלפחות תיאורטית חייב להתבטא בירידה באיכות התמונה הסופית. אני אומר תיאורטית, כי לפי ביקורות על מוצרים ממשיים שמשתמשים ב־WHDI - סוני ושארפ כבר הציגו מסכים שתואמים לטכנולוגיה - הווידאו עובר חלק ובאיכות מצוינת, ודרך קירות כמובטח.

מהצד השני ניצבת טכנולוגיית WirelessHD, שפיתחה חברת השבבים SiBEAM. בין התומכות בשיטה הזאת תמצאו שחקניות כמו אינטל, פנסוניק וטושיבה, וגם שתי מכרות ותיקות, סוני וסמסונג, שהחליטו לא לשים את כל הביצים בסל אחד. לכאורה זאת אופציה עדיפה: השידור הוא

ב־60GHz - תדר גבוה מאוד ונקי מהפרעות, וקצב העברת הנתונים המקסימלי עומד על 5GB בשנייה. מרשים. אלא מה, בשיטה הזאת התשדורת דווקא לא עוברת קירות, ומחייבת קשר עין בין המשדר האלחוטי למקלט. המפתחים אמנם טוענים שאין בעיה, ושגם אם אדם עומד בין המשדר למקלט ומפריע לקרן, היא תמצא את דרכה בעקיפין על ידי הקפצת האות מהקירות. אבל כשמביאים בחשבון את הצורך לחבר לרשת הביתית גם מחשבים ניידים, שעקרונית עשויים להיות בחדר אחר, מגבלת הקשר־עין בכל זאת נראית בעייתית. ואחרי ששמעתם את כל זה, מי לדעתכם ינצח? החבר'ה מהרצליה? תרשו לי לומר פחחח.

מה שכנראה יטה את הכף לטובת ה־WirelessHD הוא רשימת התומכים המכובדת, כמו גם העובדה שכבר יש בשוק מוצרים שתומכים בפורמט. אחד כזה שהגיע אלינו לאחרונה הוא ה־Z1, מסך פלזמה 54 אינץ' של פנסוניק, שנושא גם בתואר המכובד "המסך הדק בעולם" (כולה 2.5 ס"מ). המסך הזה מתהדר בארבעה חיבורי HDMI בתקן 1.3 וכן בחיבורים אנלוגיים מהזן המצוי, כולם מועברים אליו אלחוטית מיחידה נפרדת, ואפשר להזרים אליו סרטי Divx ו־HD לסוגיהם ולצפות בהם בכל ההדר שפנסוניק יודעת להציע (קונטרסט של 1:2,000,000. זה המון). איפה הבעיה? בזה שמשרד התקשורת לא מאשר נכון להיום שימוש בתדר 60GHz, שעליו כזכור מתבססת הטכנולוגיה ההו־כה־מגניבה הנ"ל. לא מתכוונים לתת למשה כחלון לעצור אתכם? נראה מה תגידו על תג מחיר של 35 אלף שקל. 

הוט ספוט קוטור

חולצת Wi-Fi מודיעה לך מתי יש בסביבה רשת אלחוטית זמינה, ולשאר העולם מתי יש בסביבה דביל

האם גם אתם חשים ברע כשאתם מחוץ לבית, הרחק מהמסך והמקלדת? האם אתם מחפשים בכל רגע פנוי גישה אלחוטית לאינטרנט? אם עניתם בחיוב, בטח תשמחו לשמוע שיש מזור לכאבכם: אם עד היום נאלצתם לשלוף את הלפטופ או הסלולרי, להיכנס למצב חיפוש רשתות ולקוות לטוב, הנה באה

 חולצת ה־Wi-Fi שתספר לכם מתי אתם נמצאים בטווח קליטה אלחוטית.

לכאורה מדובר בטי־שרט סטנדרטית, אבל שימו לב להדפס הדקורטיבי שמתנוסס במרכזה: הוא מכיל מנגנון לגילוי רשתות אלחוטיות, ומציג את רמת הקליטה הזמינה באזורכם בתאורה כחולה בוהקת. כל מה שדרוש לתפעול העניין הוא שלוש סוללות AAA שתשכנו בכיס נסתר. מה שכן, היצרן טוען שהחולצה מגלה רק רשתות אלחוטיות מסוג B ו־G, כך שלא תעלו על אלה מסוג N החדש והמהיר. לעזאזל!

• Wi-Fi Detector Shirt. המחיר פה: 20 דולר