מבצע קיפוד

כשהגעתי אל בית החולים בשעת ערב, שער ירוק וכבד חסם את הדרך פנימה. המאבטח הציץ מבעד לדלת ובחן אותי בקפידה. "אני כאן בשביל...ה...הקיפודים", אמרתי בהיסוס ופיללתי שהוא לא יזעיק משטרה בגין חשד של מוזרות לילית. בתנועת ראש קטנה, הוא סימן לי להיכנס. "הם מחכים לך", הפטיר. לחש הקסמים עבד, כעת רק צריך לשרוד את המסע אל תוך האפילה.

מוסדות רפואיים נטושים הם לא בדיוק כוס התה שלי לטיול בשעת לילה, אך כבר לא היתה דרך חזרה. השער נסגר מאחורי בקול חריקה גדול. האור שבקע מעמדת השמירה התעמעם עם כל צעד פנימה. העצים הגדולים נראו מותשים למדי, אך הצליחו לבלוע את שאון העיר ואורותיה בהצלחה. שלטים המכוונים את המבקרים למחלקות ההדמיה עדיין מתנוססים בגאווה במקום. מבט אחד לתוך המסדרונות המוארים בחלקם, חשף את הדרמה שמתנהלת כאן בשבועות האחרונים.

אנשים למען קיפודים

עבודות הריסת המתחם לטובת הקמת פרויקט מגורים יצאו לאחרונה לדרך. שברי זכוכיות מחלונות שנעקרו ממקומם יצרו שכבה דקה ובהירה על האדמה, חוטי חשמל מבצבצים מבעד לקירות החשופים, דלתות החדרים פתוחות לרווחה, ספסלי ישיבה מתחבאים בין המעברים והשקט שזוחל על הרצפה מפתה אותי להיכנס פנימה.

החשש ממפגש עם שדים הלומי קרינת רנטגן שיפרצו לפתע מהקירות או מרוחות סוררות של מטופלים חסרי מנוח מתגבר בהדרגה במהלך הצעידה בין המבנים. אך לפתע, מתוך החשיכה אני מבחין בחבורת לוחמים אורבנית זרחנית. הם שלושה במספר. גלית, רם וניצה. כולם תושבי תל-אביב. הם מצויידים בכפפות מטבח עבות, ארגזי נשיאה ונשק יום הדין: פנסים. מבצע "קן לקיפוד" יוצא לדרך.

‏ (צילום: ארז ארליכמן)

1

2

3

4

5

6

7

מפתים את הקיפודים

הוצאת הקיפודים משטח המחייה הטבעי שלהם הוא לא דבר שנעשה בקלות ראש. "מדובר בחיות בר מוגנות, גם אם הן מצויות בעיר", מסביר ד"ר יריב מליחי, אקולוג מחוז מרכז ברשות הטבע והגנים שבחן את פנייתה של סמואל והנחה אותה כיצד לבצע את העתקת הקיפודים למקום חדש. "לא יכולנו לעמוד מנגד ולתת לקיפודים למות כתוצאה מעבודות ההריסה והבנייה. זה המעט שאנחנו יכולים לעשות למענם כדי לתת להם סיכוי לשרוד, גם אם הסיכויים שלהם לשרוד בסביבה חדשה, שסובלת מהפרעות אדם ונוכחות של קיפודים אחרים, אינם גבוהים".

 

סמואל, שבזמנה הפנוי מסייעת לקיפודים פצועים ומביאה אותם לטיפול בבית החולים לחיות בר,  קיבלה היתר מרשות הטבע והגנים להעברת הקיפודים תוך חודש ימים וכן טיפים להעברה בטוחה מעמיר בלבן, רכז טבע עירוני בחברה להגנת הטבע. בחזרה לשטח. כל פינה חשוכה נסרקת, האוזניים והעיניים דרוכות. "הקיפודים  אוהבים להתחפר בתוך שכבות עלים ונצטרך לפזר כאן עוד אוכל כדי לכסות את כל השטח. אם אין להם אוכל מפתה, הם יתחפרו ולא יצאו לקראתנו", היא מסבירה.

 

ניצה מדווחת שהיא ראתה בלילות האחרונים קיפודים שנכנסים ויוצאים ממתחם בית החולים דרך גן ציבורי סמוך והציעה לחפש בשיחים הסמוכים אליו. הזמן נוזל בין אלומות האור והחיות היחידות שהצלחנו למצוא הן חתולי רחוב, אבל המוטיבציה בשיאה. רם מאיר בדקדקנות של מנתח מתחת לשיחים ולפתע ניצה קופאת במקומה ורומזת לנו לשמור על שתיקה קצרה. "שמעתי נשיפות", היא מחייכת. "אני מזהה אותן מתוך שינה והן הגיעו משם. בטוח שיש פה קיפוד קרוב", היא מצביעה לעבר גוש שיחים במרחק של מספר מטרים מאיתנו. 

 

דו-קיום

קשיי ההישרדות בעיר

הקיפודים בת"א, כמו גם במקומות נוספים בארץ ובעולם, מצויים בקשיי הישרדות גדלים והולכים בשל תופעות של עקירת שיחים וצמחייה בשטחים ציבוריים ופרטיים. גירוף שכבת העלווה שמתחת לשיחים ובסביבתם, החיונית לקיומם של הקיפודים, וכן בשל גידור חצרות אשר קוטע את שטחי המחייה של הקיפודים, מקטין את הגישה שלהם למקורות מזון ומים, גורם להם לחצות כבישים ולהידרס. בנוסף, הרעלות עקב חשיפה לחומרי הדברה, שמפוזרים בגינות ובחצרות, מהוות גורם סיכון נוסף לחיי הקיפודים

רם סורק את שורת השיחים וקורא לנו. הוא חושף את הענפים והעלים, ביניהם מתגלה כדור קוצים שמנמן וגדול. "איזה ענק!", מתפעלת ניצה. "איפה הכפפות? בואו נוציא אותו בזהירות". רם נרתם למשימה ונכנס לעומק השיחים. הוא תופס את הקיפוד בעדינות ומוציא אותו.

 

"אוכל טוב הבחור", הוא צוחק ומכניס אותו אל ארגז קרטון שבעבר הכיל בקבוקי שתיה ולטובת המבצע, רופד בעלים והומר למנשא נייד לקיפודים.

 

המזל האיר פנים לאנשי הקיפודים ותוך מספר שעות בסיור הראשון ללכידה, נתפסו שלושה קיפודים בוגרים וכבדי משקל. בתחילה מתלבטים ביחידת הקיפודים האם לשחרר את שלושת המהגרים לגן ציבורי גדול וירוק בסמוך לחוף הים. כשאנחנו מגיעים למקום, מתגלה נקודת החולשה שלו. אוכלוסיה פוריה של קיפודי ענק כבר חולשת על השטח וסמואל חוזרת לתוכנית המקורית.

 

היעד: פארק הירקון, באחד האזורים שנותרו מעט פראיים ולא מופרעים יותר מדי על ידי אופניים ואנשים. לאחר צעידה קצרה בחושך, אנחנו מוצאים מקום עשיר בצמחייה עבותה. מישהו כבר צופה בנו ממרחק. עיניים נוצצות מחזירות אור ונעות באפילה. "שועלים, תראו!", אומר רם. הצלליות מתחברות לעיניים רעבות שכבר מפנטזות על ארוחת לילה דשנה.

 

"אולי ניקח אותם בחזרה לגן?" ניצה חווה התקף דאגה אימהי. "אני לא רוצה שהשועלים יאכלו אותם". הקיפודים מתחילים לגשש את דרכם מחוץ לארגזים. כל מה שנותר לנו הוא להביט בהם בסבלנות מחוייכת ולקוות לטוב.

 

(צילום: ארז ארליכמן)

 

יוצאים לדרך חדשה

תחילה, אוזר אומץ, קיפוד הסומו הגדול בחבורה. הוא שולח חוטם לח וארוך מעבר לגבולות הקרטון. הראש מתרומם מעט והוא מרחרח את האוויר. צעד קטן קדימה, אני משתדל לצפות עליו במרחק בטוח על האדמה. הקיפוד בוחן במשך מספר דקות את השטח ולבסוף מחליט לצאת, אך במקום לשעוט לשטח הפתוח, הוא מבצע פניית פרסה מפתיעה ומחליט להצטרף לשני הקיפודים בארגז הנשיאה הסמוך. החבורה פורצת בצחוק. "הלו! לאן אתה הולך?", שואלת ניצה. "טעית בכיוון".

 

סמואל מחליטה להסיר את הכיסוי של ארגז הנשיאה. בתחילה, נדמה כי מדובר במסיבת חשק חייתית, אך שלישיית הקיפודים מצטופפת סביב עצמה ולרגעים נראה כי מתפתח ביניהם דיון באם להישאר עוד מספר שעות במרכז הקליטה הנייד או שמא לצאת החוצה ולנסות לתפוס חרקים. הזמן חולף, השועלים תופסים אומץ ומקיפים אותנו ממרחק. על הגבעה הגדולה בסמוך, המתח גובר והשמועה על הקיפודים כנראה עשתה כנפיים בקרב חיות הבר בפארק,

 

לבסוף, החבורה יוצאת לדרך וכבר בדקות הראשונות בשטח מוצאת חרקים טעימים. סמואל, ניצה ורם מביטים בילדים השעירים שיוצאים לדרך חדשה, עד שהם נעלמים במעמקי הצמחייה ואנחנו מתפזרים כל אחד לביתו. סמואל וחבריה יכולים להיות גאים במעשיהם. בתוך חודש הם הצליחו להעביר 20  קיפודים לבית חדש. צוות "קן לקיפוד" כבר חולם על המבצע הבא.

 

• רוצים לעזור לקיפודים בעיר? צרו קשר עם אנשי הפורום הסביבתי בדוא"ל kipodim.info@gmail.com