שתף קטע נבחר
 

"מוצרים מהשטחים לא זכאים לפטור ממכס"

התובע הכללי בבית המשפט של הקהילות האירופיות בלוקסמבורג פרסם את עמדתו בנוגע למחלוקת המכס בין חברת בריטה לרשויות המכס בגרמניה. עמדה זו אינה מחייבת, אך השופטים נוטים לפעול לפיה בכ-80% מהמקרים. לפרשה עלולות להיות השלכות שישפיעו על כל יצוא המוצרים הישראליים המיוצרים בשטחים לאיחוד, שלפי הערכות מהווים כשליש מסך הייצוא הישראלי למדינות האיחוד האירופי

"מוצרים שמקורם בשטחים הכבושים אינם זכאים לקבל את הטבות המכס שנובעות מההסכם בין האיחוד האירופי לישראל". זו, בתמצית, היא עמדתו של התובע הכללי בבית המשפט של הקהילות האירופיות (ECJ), שממוקם בלוקסמבורג, שפורסמה היום (ה'). עמדה זו אינה מחייבת, אך ב-80% מהמקרים, השופטים בלוקסמבורג נוטים ללכת באותו כיוון כמו התובע הכללי בפסיקותיהם.

 

התובע הכללי, ייבס בוט, פרסם את עמדתו לגבי הסכסוך בין חברת בריטה הגרמנית לבין ממשלת גרמניה בנוגע לשיווק מוצרי סודה קלאב המיוצרים במעלה אדומים, לאחר שבית המשפט הפיננסי בהמבורג העביר את העניין לטיפול בית המשפט של הקהילות האירופיות. לפרשה, שהחלה כעניין מקומי-נקודתי,עלולות להיות השלכות מרחיקות לכת על שיווק מוצרים ישראליים שמקורם בשטחים, אם תהפוך למדיניות שמיושמת בכל 27 מדינות האיחוד האירופי.

 

מפרשה מקומית לעניין של מדיניות

הסיפור התחיל כאשר לפני מספר חודשים סירב משרד המכס בנמל המבורג להעניק למוצרי סודה קלאב, שבריטה מייבאת ומשווקת תחת התווית "מיוצרים בישראל", את הפטור ממכס הכלול בהסכם הסחר בין האיחוד לבין ישראל, לאחר שלא קיבל תשובה מרשויות המכס בישראל לגבי המיקום המדוייק של המפעל בו יוצרו. בריטה הגישה תביעה לבית המשפט הפיננסי, בה היא מערערת על החלטת משרד המכס.

 

בתביעה שהגישה בריטה מדובר בסכום של כ-20 אלף אירו בלבד, אך העניין הפך לרחב יותר בהיקפו לאחר שבית המשפט בהמבורג החליט להתייעץ עם בית המשפט האירופי בלוקסמבורג, והעביר את העניין לטיפולו, כדי לקבל החלטה שתחייב את כל מדינות האיחוד לגבי ההתייחסות למוצרים ישראליים שמיוצרים בשטחים.

 

לפי המגזין "דר שפיגל", חברות ישראליות יצאו למדינות האיחוד האירופי ב-2008 מוצרים בסכום של כ-16.8 מיליארד דולר. לפי הערכות באירופה, כשליש ממוצרים אלו מיוצרים באופן חלקי או מלא בשטחים, ורובם פטורים כיום ממכס באירופה.

 

מאז 2005 ישראל חתומה על הסכם עם האיחוד שמחייב אותה לספק לרשויות המכס את מיקומו ואת המיקוד של המפעל שבו מיוצר כל מוצר. כמובן, כאשר חברות ישראליות מדווחות על מיקוד או מיקום שקרי, רשויות המכס האירופיות אינן יכולות לעשות דבר נגד זה, ולכן מנסים באיחוד, בהובלת בריטניה, לפתח שיטות טובות יותר לעקוב אחר מקור ייצור המוצרים המגיעים מישראל.

 

בוט: לפי ההגדרות וההסכמים, זה לא ישראל

התובע הכללי בוט אמר בעמדה שפרסם, בו התייחס בהרחבה לעניין מסירת המידע לגבי מיקום המפעל, כי במקרה הנדון, מכיוון שמקור המוצרים המיובאים ידוע ואין עליו מחלוקת, המחלוקת נוגעת לשאלה האם מיקום המפעל, שנמצא בשטחים הפלסטינים, מכוסה בהסכם הסחר בין ישראל לאיחוד.

 

לטענת בוט, לפי הגדרת שטח ישראל המוסכמת על האיחוד, וכן לפי ההגדרה שנקבעה בהסכמים בין ישראל לפלסטינים, שאינם רואים את הגדה המערבית ורצועת עזה כחלק מישראל, לא ניתן להעניק למוצרים שמקורם בשטחים הפלסטיניים את היחס המועדף שנקבע בהסכם הסחר.

 

עוד אמר בוט כי מוצרים שמקורם בשטחים הפלסטינים יהיו זכאים לפטור ממכס רק אם הרשויות הפלסטיניות יספקו את מסמכי המקור הנחוצים בהתאם להסכם בין האיחוד האירופי לרשות הפלסטינית.

 

ומה יש לסודה קלאב, שעומדת בלב הפרשה, להגיד בעניין? תגובת החברה, כפי שפורסמה לפני מספר חודשים ב"שפיגל", היתה "סודה קלאב היא חברה א-פוליטית".

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
הקנקן שהצית את האש
"חברה א-פוליטית"
מומלצים